השאלה הנפוצה ביותר בתחום הגינון היא "איזה עץ לטעת?" ולא בכדי,
העץ הוא לא רק אחד היסודות שעליו שעונים שאר חלקי הגינה, הוא גם משפיע השפעה מכרעת על אופי הבית לעתיד, קשה להאמין כמה טעויות נפוצות בבחירת העצים, הנפוצה שבהן היא בחירה בעץ מהיר צימוח, חוסר הסבלנות שמוצא ביטוי כמעט בכל תחום בחיינו בתרבות של תחילת המאה העשרים ואחת הופכת את בחירת העץ בגינה לבחירה הרסנית. אפשר להבין את הכמיהה לצל מהיר בחצר, לארוחות שבת באביב תחת העץ עם הילדים כאשר הם עדין צעירים, כלומר ההנחה שאשתול עץ שקצב צימוחו מטר עד שניים בשנה ואף יותר וכך בתוך חמש שנים בלבד אהנה מצל היא אמת אך רק חלק מן האמת,
משום שבמרבית העצים בהם צימוח של מטר וחצי-עד שניים בממוצע לשנה הקצב לא יפסיק לאחר חמש שנים כאשר גובה העץ כבר 7 מטרים ורוחבו דומה, הוא ימשיך לגדול ולאחר עשר שנים בלבד יהיה לנו עץ בחצר של מאה וחמישים מטרים רבועים אשר גובהו יהיה למעלה מעשרה מטרים ורוחבו דומה. לרגע זה עוד מפתה אך פה לא נגמר הסיפור, לאחר חמש עשרה שנים, כאשר צעיר בנינו כבר בתיכון העץ יהיה בגובה של 15-20 מטרים וברוחב דומה.
עכשיו, יש שיגידו שהכל טוב ויפה ויש לנו צל יפה אך מהיר יותר לבנות פרגולה מאשר לצמח עץ, עצים כגון אלו לא מאפשרים לדבר לצמוח פרט לצמחי צל וגם אלו בדרך כלל יצמחו בעיקר בעציצים היות ועץ גדול מימדים יעסוק ברוב שעות יומו בזלילת מים ותחיבת שורשים לכל עבר. וכל זאת נאמר בלי לציין מועדות לשבירת ענפים אצל עצים מהירי צימוח נניח לאחד הנפוצים שבהם – מכנף נאה
אך העיקר הוא דיספרופורציה קשה בין הבית לעץ, האזור שאנו חיים בו אינו משופע בגשמים, לא רק היום אלה בעשרות ומאות אלפי השנים האחרונות, היחס בין כמות המשקעים השנתית והקיץ הצחיח הניב לאחר כל אותן שנים נוף אופייני למקום, אם תרימו את ראשכם מעל הצג ותביטו החוצה, אל החורש, אל הטבע (ולא, מדבריות האורנים שקק"ל נטעה וגרמה לנזק נופי-אקולוגי קשה אינם טבע, מלבד אזורים קטנטנים בצפון שם יש אוכלוסית בר אמיתית) תראו שהחורש מתאפיין בפרופורציות מאוד ברורות שנגזרות מטיב האקלים, לעיתים רחוקות עצים יעלו מעל שמונה-תשעה מטרים ובדרך כלל יהיו בגובה של ארבעה-שישה מטרים בלבד.
עצי ארץ-ישראל הגדלים בבר אינם מגיעים לגבהים של יערות אלונים בטורקיה או באנגליה, ובוודאי שלא יערות הגשם של ברזיל. אופי האקלים מכתיב את אופי הצמחיה ויש האומרים גם את אופיים של בני האדם.
לכן במקום לשתול עץ בודד מהיר צימוח כמו דולב מזרחי או אלון ארוך עוקצים או צפצפה מכסיפה וכדומה, שכולם מגיעים לגובה של למעלה מעשרים מטרים כדאי לשתול שלושה עצים קטני קומה, כאלו אשר גובהם המרבי לא עולה על שישה עד שמונה מטרים, גם אם הם יגיעו לגובה זה תוך שבע שמונה ואפילו עשר שנים, במרחק שתילה של ארבעה עד חמישה מטרים זה מזה הם יניבו צל יפה תוך ארבע עד שש שנים בלבד וישאירו מרחב רב לצמחיה פורחת וחסכנית במים אשר מחייבת שעות שמש ישירה.
להן שישה עצים מומלצים לגינה הביתית, מלבד האחרון כולם חסכניים במים בצורה קיצונית אך ישמחו לתוספות השקיה מתונות במהלך הקיץ.
גובהו חמישה עד שבעה מטרים וקוטרו ארבע עד חמישה מטרים, קצב צימוחו בינוני-איטי. גדל בר בצפון ישראל ובאיזור הרי ירושלים (יש בדרך למערת התאומים פרטים יפים), פירותיו ועלוותו רעילים אך אל דאגה הם גם דוחים, שום ילד לא ילעס אותם. לבנה רפואי הוא עץ נשיר בעל פריחה מרשימה ביותר באביב בצבע לבן, העלים גם הם יפים ובשלכת הם מצהיבים. לא קל להשגה במשתלות ודורש סבלנות.
כליל החורש / כליל קנדי / כליל סיני
גובהו שישה עד שמונה מטרים וקוטרו חמישה עד שישה מטרים, קצב צימוחו איטי. גדל בר במקמות רבים בישראל, כליל החורש הוא עץ נשיר בעל פריחה עוצמתית באביב המוקדם, בדרך כלל בסגול אך יש פרטים גם בורוד ובלבן, הוא יפה ביותר כאשר הוא מעוצב על כמה גזעים, הפריחה מופיעה לעיתים גם על הגזע, את הפרחים ניתן לאכול והם תוספת נפלאה לסלט ירוק. לאחר מספר שנים הפסקתי לשתול אותו בשל האיטיות הבלתי נסבלת של צמיחתו. גם בתנאים טובים של קומפוסט, דישון והשקיה על פי רוב אינו צומח למעלה מ30-40 ס"מ בשנה. משתלת הוכברג מציעה את הזן "בודננט" שלטענתה צומח מהר בהרבה, טרם ניסיתי. לעומת זאת עברתי לכליל קנדי שקצב צמחיתו למעלה מכפולה: 70-100 ס"מ בשנה, יש שונות רבה בפרטים בעוצמת הפריחה ובצבע, גם פה משתלת הוכברג מציע זן מורכב בשם "אוקלהומה" שהתחלתי עתה לנסות על פי האינטרנט הוא אינו נושא כמעט תרמילים לאחר הפריחה ולכן עוצמת הפריחה חזקה מאוד (לעיתים קרובות כלילים רבים מלאים בתרמילים מהעונה הקודמת דבר שפוגם מאוד בפריחה) אך קצב צימוחו בינוני ולא מהיר. כמו כן הם מציעים כליל סיני 'שירובנה' בשם תחת הכותרת "קנדי" (Cercic chinesis – Shirobana) עם פריחה לבנה מדהימה.
יש לזכור שתפוצתו של כליל קנדי למרות שמו מגיעה מהצפון הרחוק והקר בקנדה ועד לדרום ארה"ב- טקסס ולכן לפחות לחלקם התאמה גנטית גם לעקות חום ויובש.
למרות שמו זהו עץ לכל דבר, גובהו שישה עד שמונה מטרים ורוחבו דומה, קצב צימוחו מהיר יחסית. גדל בר ונפוץ בצפון ישראל ובמרכזה. שיח-אברהם מצוי הוא עץ נשיר (לעיתים עם צבעי שלכת יפים) בעל פריחה יפה וממושכת מאוד בעיקר בתנאי השקיה, ממאי ועד אוקטובר במקומות החמים וספטמבר בקרים, גם הוא יפה כאשר גדל על כמה גזעים. מאוד מומלץ אך יש לקחת בחשבון את נטיתו להוציא נצרים רבים מבסיס העץ ולכן יש לגזום אותו בשנים הראשונות הרבה, כאשר הנוף מצל על הבסיס הנטייה פוחתת אך אינה פוסקת לגמרי.
גובהו שישה עד תשעה מטרים ורוחבו ארבעה עד שמונה מטרים, קצב צימוחו בינוני. גדל במקור באוסטרליה, מלוליקה איזמלנית הוא עץ ירוק עד בעל עלווה צפופה, דורש עיצוב יותר משלושת העצים הקודמים אך מראהו מרשים ביותר. גם הוא יפה על כמה גזעים, הפריחה באביב ובקיץ בלבן. קשה מאוד להשגה.
גובהו שישה עד שמונה מטרים ורוחבו חמישה עד שישה מטרים, קצב צימוחו בינוני, מקורו באוסטרליה. זהו עץ ירוק עד, קשה מאוד לעיצוב אך מרהיב בפריחתו הקייצית בצהוב עז, לא קל להשגה.
לגרסטרמיה הודית
עץ שהפך לפופולרי מאוד בגינון הציבורי ובצדק. אמנם מכל העצים עד כה הוא דורש יותר מים ויאלץ להיות מחובר לקו ההשקיה של השיחים אך פריחתו האינטנסיבית מהאביב המאוחר ועד תחילת הסתיו מעניקים לו מראה מצודד ורענן גם בימים הלוהטים של השנה, יש לבחור זנים עמידים לקימחון. גובהו שישה עד שמונה מטרים ורוחבו ארבעה עד חמישה מטרים, מכל צבעי הפריחה ויש רבים כאלה אני חובב במיוחד את הלבן שהוא גם הממושך ביותר בפריחתו מן השאר ובעל מראה סולידי יותר אשר מכוון את העין גם אל שלל הפריחות בשאר הגינה. לגרסטרמיה הודית הוא עץ נשיר ולעיתים ישנם זנים עם צבעי שלכת מרשימים – עדכון 2019 הפסקתי זה שנים להשתמש בלגרסטרמיה, אולי משום השימוש האינטנסיבי בו, אולי בשל קיצוניות צבע הפריחה שלו או סתם אלרגיה שפיתחתי אליו.
הנה רשימה עדכנית יותר של עצים קטנים-בינוניים בהם אני עושה שימוש לעיתים קרובות –
כליל קנדי (ראו כליל החורש למעלה)
אולמוס קטן עלים – נשיר. עץ נפלא עם גזע יפיפה, לזן 'רשפים' שלכת נחמדה. נטיה לצימוח קשתי ובכותי ולכן דורש עיצוב רב בשנים הראשונות אך מהיר צמיחה (90-130 ס"מ בשנה), עמיד למחלות לעומת מרבית מיני האולמוס הותיקים.
אלה סינית – נשיר. מזכיר מאוד את האלה הארץ ישראלית המקומית אך העלים עדינים וצרים יותר, נכנסת לשלכת יפיפיה בגווני צהוב/כתום/ואדום לוהט בהתאם לגובה השתילה (בהר השלכת לעיתים קרובות יפה בהרבה) והמרחק ממבנים או גופים פולטי חום (כבישים לדוגמה). צומחת בקצב בינוני מהיר של 90-150 ס"מ בשנה אך הגודל המירבי אינו ענק.
אגס קלרי – נשיר. מתאים במיוחד לאזור ההר אך צומח גם במישור החוף והשפלה, קצב צמחיתו בינוני (70-90 ס"מ בשנה) הפריחה עוצרת נשימה והנשירה בהתאמה לאזור השתילה ולגופים פולטי חום יכולה להיות מצהוב דרך כתום אדום ועד ארגמן ולעיתים כולם על אותו הענף! נוף העץ צר, והוא יכול להסתפק בבור שתילה לא גדול ביחס למרבית העצים.
הטרומלוס קטלבי – ירוק עד. יכול להיות כשיח גדול או מעוצב כעץ – מהיר בתנאים טובים של אדמה עמוקה, קומפוסט והשקיה – עד 150 ס"מ בשנה בשנתיים-שלוש הראשונות. מגיע בשיאו לגובה 6-8 מטרים ולרוחב 5 מטרים. ירוק עד עם פירות נהדרים בחורף בצבע אדום (לעיתים כתום וגם צהוב יש זנים מבוררים ויש זריעים שלא ניתן לדעת), יש מקומות שיצר ספיח אך בדרך כלל אינו עושה זאת.
יש עוד ואכניס בקרוב תמונות.
ולסיום יש לזכור שגם עץ קטן צריך תנאים טובים של שתילה, דהינו אדמה טובה ועמוקה (מטר לפחות), קומפוסט לרוב (50-70 ליטר למטר רבוע) ומקום נקי לחלוטין מכל פסולת בניין גם אם קברתם אותה עמוק עמוק.
עדכון פברואר 2016 – פוסט חדש על ברוש אריזוני. ובקרוב בכלל אעדכן את הפוסט, הוא זקוק לאיוורור.
אקליפטוס אדום מצנפת בעייתי לגינה פרטית משום נטיתו הכפייתית להתכופף ולרכון כלפי הקרקע גם אם הוא נתמך. לא לשכוח את משיכת הדבורים ומאביקים אחרים אליו.
נכון עשית בכך שעדכנת את ספיקת הטפטפות.
אני מקבל את הקושי הרב להתגבר על נטיתו הטבעית, כתבתי כך ויתכן שהצדק עמך שהמאמצים אינם עולים בקנה אחד עם התפיסה הבסיסית של גינון בתחזוקה נמוכה אשר נמצא במהות הגינון הים תיכוני. לגבי הדבורים אני חולק עליך, אין בנוכחותם הפרעה, חלק ניכר מהצמחים שאני משתמש בהם מושכים מאביקים רבים בכלל ודבורים בפרט (געדות לדוגמה) הם מעשירים את הגינה גם בטורפים רבים ויפים כגון עכבישים גלגלניים, גמלי שלמה, זיקיות ועוד וכן בהמהום הכנפיים בשעות הבוקר המוקדמות שאינו נופל משירת ציפור.
פוסט מאוד מעניין, רציתי לשאול האם ניתן לשתול את הלגסטרמיה במדשאה?
תודה רבה
שלום מרים.
כן בהחלט ניתן רק צריך לזכור ש"מדשאה" משמעה עשב עתיר מים, כלומר תחרות שורשים, מים ומינרלים. לכן כדאי לדכא את הדשא במשך תקופה של שנה-שנתיים בקוטר של מטר וחצי כדי לאפשר לעץ להתפתח.
מה לגבי עצי אלו? (מצוי/שעם?) אלות?
אשתדל לענות בימים הקרובים, אני מעט עמוס לאחרונה
אני לא נוהג להשתמש (כמעט) באלונים ואלות בגלל מהירות הצימוח והממדים הסופיים, אלה אטלנטית וארץ-ישראלית גדלות באיטיות כה קיצונית עד שיקח להן שנים ארוכות לתת צל וכך גם אלון מצוי, אלה סינית היא גדולה מידי למרות מהירות הצימוח הסביר לגינה של בית פרטי, אלא אם כן היא מוגבלת בנפח האדמה, אלון התבור מבחינה זאת יכול גם להתאים משום שלמרות אפשרותו לצמוח לממדים גדולים באדמה עמוקה (בקצב צימוח בינוני) הוא יוגבל מנפח אדמה (כלומר בור גדול באזור סלעי יהיה טוב, אדמה עמוקה כבר פחות), את אלון השעם אני מאוד אוהב אך צריך לזכור שגם מימדיו בתנאים טובים גדולים למדי והוא אינו רחב אלה בעל נוף צר יחסית לאלונים אחרים, אך שוב אם יוגבל הוא יכול להתאים, גם קצב צימוחו סביר, לגבי אלון איטלקי\אנגלי\מפורץ\ארוך עוקצים: לא הייתי מכניסם לגינה פרטית, הם יפים מאוד אך מהירים ומימדיהם לאחר עשר-עשרים שנים יאפילו על הבית והגינה, הם טובים לגינון ציבורי בקנה מידה רחב
כשיהיה לי יום אחד בית פרטי עם שטח, אני מקווה לנטוע עצים םורחים, כך שבכל עונה יפרח לי עץ אחר שמתאים. כל פעם שאני הולכת ברחוב ורואה איזה עץ יפה, אני מנסה לזכור אותו לעתיד. בלי קשר, עץ אורן בטוח יהיה שם.
אם יהיה לך אורן אז לא יהיו עוד עצים רבים
פוסט מעניין! מה דעתך על:
דק פרי 'הגר', דק פרי 'אורנג' ג'ובילי', רימון פרח מלא, שזיף 'פיסארדי', קליסטמון קינגס פארק, קליאנדרה ורודת קרקפות, טבוביה איפה?
שלום גד, דק פרי וכן לרימון נוף שאני מעדיף אותו כשיחי מאשר כמועצב כעץ, הם גם דורשים תחזוקה מתמדת למנוע מהם לחזור למצב שיחי. שזיף פיסרדי הוא יפה אך עם תאריך תפוגה קצר ודורש טיפולים כרבים מהעצים הוורדנים כנגד נוברי עצה. הוא גם דורש הרבה מים וכן למרות עלוותו המרשימה לדעתי הוא זר לנוף המקומי במראהו. קליסטימון מדהים אך דורש הרבה עיצוב בשנים הראשונות ולמי שיש סבלנות להשקיע הוא עץ נפלא ומרשים. את הקליאנדרה אני פשוט לא מחבב בשל המראה הסוב-טרופי שלו. היום הייתי בגמלה ושם ראיתי אלה ארץ-ישראלית, פרטים רבים נפלאים, עצים לכול דבר, עם גזע יפיפה ונוף מדהים. איטי במקצת אך בהחלט אפשרי.
אני באופן אישי מעדיף עצי פרי בגינה והנה רעיון נפלא לגינה קטנה – הרכבת שני זנים פרי שונים על עץ אחד, כך תוכל לגדל מגוון פירות גדול יותר בשטח מצומצם – לדוגמא: ניתן לגדל לימון וקלמנטינה על אותו העץ, דוגמא נוספת היא לגדל אפרסק ושזיף יחד…
עצי הפרי המוזכרים כאן הם עצים קטנים וניתן אף להרכבי זני הדר שונים על עצים ננסים כדוגמת הקומקווט והלימקווט.
תוכלו בשימחה להיכנס לאתר שלי ולהתרשם.
מעוניין לשתול עץ נוי קטן בקרבת מרפסת ( כמטר מהמרפסת) מתלבט לגבי ליגוסטרום יפני או כרבל לביד אך ממה שקראתי בחלק מהמקומות נכתב שיש להם פירות מלכלכים האם נכון לגבי שניהם ואשמח להמלצות נוספות אחרות?
שלום סטיב אין לי ניסיון עם ליגוסטרום יפני, כרבל לביד אכן "מלכלך" הרבה.
שלום,
אני מחפשת עצים לגינה קטנה, מקומם של העצים הוא ליד הגדר עם השכנים ולכן יש צורך בעצים לא נשירים ובעלי מבנה צר – שלא יפלשו לשכנים (דרישה חד משמעית של השכנים).
ברוש לא בא בחשבון.
אשמח לקבל העצות והכוונה
שלום ניצה. יש פרמטרים רבים נוספים לפני החלטה כזאת, עץ הוא דבר משמעותי מאוד, האם יש שם שמש מלאה? מה גובה המיסוך אותו את מעוניינת לקבל? האם הנתון "לא לפלוש לשכנים" הוא מוחלט? מה המרחקים בין מיקום הנטיעה לצד השכנים? האם יש קומה שניה? חלונות? רוחב? האם יש צמחים נוספים בקרבת מקום? מה המרחק לקירות הבתים משני הצדדים? האם מדובר בישוב במישור החוף? בהרי יהודה? האם האדמה עמוקה? שטחית? גירנית? מחלחלת או חרסיתית? האם תהיה לו השקיה אינטנסיבית עם יתר הגינה? השקיה לעיתים רחוקות? ללא השקיה כלל? האם בכלל ניתן לחשוב על גדר מעץ לחלק הספציפי אותו את מעוניינת למסך? אולי שיח זקוף? מה אופי הגינה? לא הייתי ממהר כך או אחרת.
שלום
אמנם קראתי לא אחת את מה שיש ללמד לגבי עצים…ובסוף בחרתי בשני עצים לכניסה ביתית.
אלה אטלנטית
וטבבויה איפה
טבבויה….מצד ימין של כניסה..שביל של כ חמישה מ'..ואלה מצד שמאל…
אתמול שתלתי אותם.. ופתאום נבהלתי שמה הגזמתי בבחירה והאלה תהיה ענקית. גם הטבבויה אינו קטן אם כי מאוד מאוורר. רציתי לדעת מה דעתך, וגם לשאול גבי חרוב (נקבה) לפינה של מדשאה.
אילה
שלום אילה, כתבתי בעבר על טבבויה, אני מאוד לא אוהב את העץ הזה למרות שפעם שתלתי שניים, אני חושב שאין שום קשר של שפה ונראות בין השניים, מזרח ומערב. האלה האטלנטית הוא עץ עם נוכחות אחרת לחלוטין ההטבבויה שכולו זועק בזוקה. מבחינת קצב הצימוח הטבבויה צומחת אמנם בקצב בינוני אך זה גם פי שלוש מהר מהאלה, אלה אטלנטית בוגרת ומצלה יכולה להמתין 15-20 שנים על מנת להיות מה שהטבבויה תגיע לאחר 8-10 שנים. לגבי חרוב צריך לזכור שהוא מאוד מהיר ביחס לשניים הקודמים ובעל צל כבד. אבל לומר על מיקום מתוך כמה שורות תיאור זה לא יהיה רציני, יש מאה פרמטרים שונים לשתילה. בכל מקרה וותרי על הטבבויה זאת העצה הטובה ביותר שלי אליך.
ראשית תודה על העצה לגבי הטבבויה..
קיבלנו שני שתילים "במתנה"-עץ תאנה שחורה,קטו ומטפס עקולית משרישה.
שניהם גדולים למדי.
בגב הבית מפנה צפוני יש גדר תוחמת בינינו לבין השכנים. גובהה כשלושה מטרים. המרחק בינה לקיר הבית כחמישבה מטרים.
האם בנתונים אלה עדין זה בעייתי לשתול את העקולית (שעוד לא החלטתי אם היא יפה או צעקנית)
האם יש אפשרות למתן את העקולית בשתילה במיכל?
ולגבי התאנה האם ניתן לשתול אותה בעומק אדמה של כחצי מטר?
ומה דעתך על מייש גשר הזיו כעץ מדשאה?
אזור מגורים-מושב לוזית. עמק האלה
תודה שוב
הבלוג מאוד מענין. אוהבת את האופן שבו אתה רואה דברים.
שלום אילה
אני לא משתמש בעקולית בגלל האגרסיביות שלה, היא מתאימה לגינון ציבורי באזורים שם אין חשש מהשתלטנות שלה. לגבי תאנה אני גם חושב שבגינה פרטית היא בעייתית, בסופו של יום זהו פיקוס ועל שורשיו של הפיקוס כולנו שמענו. חצי מטר אדמה הם לא ערובה לפריצתם דרך סלע אל הביוב הקרוב, תאנים עושים זאת כל שני וחמישי בקרבת מים.
לגבי מייש גשר הזיו, אני מניח שמדובר במדשאה גדולה מאוד, הוא נותן צל רחב. אני מעדיף שילוב של 2-4 עצים קטנים מאשר עץ אחד גדול.
מה לגבי עץ זית צעיר..? לא הוזכר פה בכלל והוא אחד העצים היותר יפים בנוף הישראלי והבנתי שהוא מאוד נח לגידול ולא דורש הרבה טיפול והשקייה..
שלום רן, אני חושב שהזכרתי זאת פעם בבלוג ואולי ראוי שאכתוב פוסט נפרד על התופעה אבל אני מתנגד חריף לנטיעת זייתים בחצר פרטית וממספר סיבות, הראשונה היא בריאותית – עץ זית הוא אלרגני ביותר בזמן הפריחה, עד כגי חוסר יכולת לשבת בסביבתו כלל ב3-4 השבועות בהם הוא פורח. זה כולל פיתוח אלרגיה מאוחרת כלומר גם אדם שמעולם לא היה אלרגני לעץ מוצא עצמו בגיל 30 או 40 לפתע נשנק, דומע, מתגרד ומאדים חודש בשנה זאת אלרגיה חריפה וראיתיה מקרוב כבר ולא רק שמעתי על כך.
הסיבה השניה היא הפער בין עץ מושקה ועץ שאינו מושקה, את החזות המרשימה של עצים בני מאות שנים בעלי גזע מפותל ומחוספס אי אפשר להעתיק לגינה, עץ זית מושקה גם אם ההשקיה היא במסורה גדל באופן ישר יותר ובעיקר מפתח גזע חלק. הבעיה הקשה ביותר מגיעה עם עצים ותיקים בני עשרות ומאות שנים שהועתקו ומנקודות הגדם של ניסור ההעתקה צומחים ענפים חדשים חלקים וישרים, בעיני זה מראה מגוחך המעיד על נובורישיות בנאלית ואדנות.
יש עוד כמה דברים, אכתוב עליהם בעתיד.
שלום אבינדב,
אני מחפש עצים לגינה קטנה, ליד בריכה שיהיו בתוך עציצים בגובה מטר בערך ורוחב של כ -30-40 ס"מ ומעדיף עצים שאינם נשירים בכלל כי היום יש לי נשירים וזה יוצר הרבה עבודה. מה האפשרויות לעצים לא נשירים שיכולים לחיות בעציצים?
אשמח לקבל עצות. והכוונה
תודה
שלום רב, מעוניינת בהמלצה לעצים ושיחים שישמשו לתיחום כלבייה הממוקמת במרכז שדה חיטה באזור השרון. קטע אחד של הכלבייה תחום בעצי ברוש, כל שאר הכיוונים פתוחים למרחבים…רצוי שיהיה עצים בעלי קצב צימוח מהיר וחסכוניים במים. תודה!
תמי תעייני בבלוג, זאת שאלה שאני יכול להקדיש לה שעות. אם תרצי להזמין אותי לייעוץ תצרי קשר.
מתי אתה מעדכן את הפוסט?
הבטחות כדאי לקיים.
מחפש נואשות דולב מקסיקני ב 10 ליטר.
נועם אתה צריך משתלה בשביל זה
הי,
האם שקד נחשב בעל שורשים אלימים? וינבוט ללא קוצים?
תודה
שקד לא אגרסיבי, ינבוט אם זכרוני איני מכשיל אותי הוא קטסטרופה בשורשים שטחיים שמתרחקים הרבה הרבה מעבר לנוף העץ.
תודה על תגובה מהירה. תותח
אשמח ליעוץ, אם יש עץ או שיח שמתאימים לגדר, לא חייב צפופה, אבל בצל,
שמש ישירה רק לעת שקיעה.
מיכל אני לא מבין את השאלה
שהעץ גדל בצל
כן, כתבתי על כך בעבר בבלוג. אשחר רחב עלים – זכר. אבל זה עץ לכל דבר, אם את מדברת על שיחים אז הדסים שונים, אשכרוע קטן עלים, מריסינה אפריקנית, מורן החורש ועוד יתאימו
מבקשת ייעוץ לגבי עץ צל לגינה פרטית: 1 עץ שאינו ירוק עד 2 שניתן לעצבו כך שענפיו יצמחו מגובה של 3 מטר (צל גבוה מעל הבית) ובקוטר גדול 3 ששורשיו אינם אגרסיבים 4 שמתאים לצמיחה ליד הים
האם עץ תות אפגני יכול להתאים?
האם כסיית האבוב יכול להתאים?
תודה
יסמין אני מתנצל אבל אני בעומס כרגע ייקח לי זמן לענות
שלום אני מעוניינת בהמלצה לעצים למיסוך והסתרה של בניין הגובל בבית פרטי בו אנו מתגוררים. יש חומה בגובה מטר וחצי שמפרידה ביני לבין הבניין שמולי והייתי מעוניינת במיסוך בגובה מקסימלי (גובה הבנין שמולי הוא כ7 קומות). יש שמש כמעט מלאה, אנו גרים בישוב במישור החוף, יש אפשרות לחבר את העצים למערכת השקיה, חשוב שלא ממש ילכלכו כי בקרבה אליהם ממוקמת בריכה. אם יש עצים , שעונים על הדרישות ושניתן יהיה לשתול במיכל – זה עדיף.
תודה
שירלי
שלום שירלי, זאת שוב שאלה מאוד היפותטית כמו שאלה דומה שעכשיו עניתי עליה ודורשת התייחסות רחבה לכלל הגינה הנוף והבית. באופן עקרוני לא הייתי שותל עץ למיסוך במיכל, זה תמיד מוגבל ויכול לקרוס ביתר קלות מאשר עץ באדמה באם יש בעיה במערכת ההשקיה וכדומה. עדיף פשוט לשתול עצים באדמה ולתת להם לגדול "כמו בני אדם". לגבי סוג העץ יש המון. זה דורש התייחסות ספציפית במקום ולא בשאלה אינטרנטית.
אבינדב שלום
אני קוראת בשקיקה את כל מה שאתה כותב. תודה! רציתי לדעת מה דעתך על שדרת יטרופה תמימה. היא אמורה לשמש כגדר חיה בשמש מלאה. האם היא תראה טוב בחורף? מה מרווחי השתיחה המומלצים? שטח השתילה נמוך בחצי מטר מגובה החצר, לכן חשבתי לעצב אותם כעצים ולא כשיחים. תודה רבה.
שלום הדר, יטרופה זה צמח ממקורות אקלימיים טרופים ולכן הוא לא נמצא "בבית ספרי" מעולם לא שתלתי.
שלום אבינדב,
קראתי בעיון רב את הכתוב וגם תגובות האנשים-אצלנו יש שטח קטן וארוך וליד חומה, מקביל לביוב אנו רוצים לשתול עצים גבוהים או כאלו שיתפסו גובה וגם ייתנו צל אך יש מספר התסייגויות שכמעט הביאוני לחשוב על צמחים מלאכותיים-
אני מאוד אלרגית לעצי זית, ברוש, אלון,מחטניים ורגישות לדבורים (ולכן גם עצי פרי לא בדיוק באים בחשבון או פריחת עלי אבקנים שמחריפים אלרגיה)
שורת המיקום לשתילה מקבילה לאמבטיות וקו הביוב נמצא 90 ס"מ ממיקום חומה שלידה אנו מעוניינים לשתול, הוצאנו מחוסר ברירה עצים אגריסיבבים שהרימו לנו את כל הבלטות ודברו את מערכת הביוב (בעל בית קודם שתל עצי פיקוס-שלא נדע ועצי ברוש להם אני אלרגית ועץ צאלון יפהפה שאני חולה עליו אבל שורשיו אלימים לא פחות מהפיקוס)
לכן,נשאלת השאלה מה ניתן לשתול לאור כל הבעייתיות שתיארתי?
חשבתי על קלמנטינות אור ועל גויאבות אולם אלה נפגעים מאוד מקימחון או מפגעים אחרים שנתפסים בפירות והיות שהשטח קטן, ליד שכנים וילדים קטנים משחקים אצלנו לא ניתן לקיים ריסוס רדיקלי..אני ממש אובדת עצות וגם כעת אני חושבת שהפתרון מחוסר ברירה הוא עצים מלאכותיים עד כמה שזה עצוב לי ובניגוד לפאנג שוואי..
אודה על התייחסותך המקצועית
לאור ההתניות אני חושב שרק עצים ממש קטנים יכולים לעבוד שם מבלי לפגוע בביוב, אם זה קו ביוב חדש זה פחות סיכון כי המחברים טובים ואין כל נזילות שיזמינו את השורשים אך בכל זאת הייתי נזהר מעצים גדולים.
אבינדב שלום.
בשבוע שעבר, שתלתי שתיל של עץ הזית בצמוד לקבר.
תוך כדי שתילה, עבר אדם לידי והעיר ש ״ לא נראה לו חכם לשתול עץ זית בבית קברות כי השורשים שלו נפרשים לרוחב ויש סיכוי שזה יפגע בקברים אחרים בסביבה״.
איני מבין בזה. כל כוונתי להתרחק מהשתילה הסטנדרטית של עצי ברוש ולשתול עץ שיסמל את הקשר של הנפטר לאדמה.
האם האיש צדק?
האם יש עצים אשר מתאימים יותר לשתילה במקום שכזה?
לציין, שמדובר באיזור הגלבוע ובמקום שיש מרחב יחסי גדול יותר מבתי הקברות העירוניים.
שלום רב,
ברצוני לרכוש מספר צמחים להניח לצד קברו של אבי (בתוך עציץ ) מה הסוג שהכי שורד בחוץ בהעדר צל?
שלום ניר, באופן מיידי ההנחה הראשונה היא סוקולנטים שונים, אפשר תמיד לראות דגמאות בבתי קברות אבל אני חושב שאם מועד הפטירה הוא חורפי/אביב מוקדם אז אפשר גם לשתול גאופיטים חזקים שיקומו מחדש כל עונה. אפילו עירית גדולה. חצבים גם יכולים לעבוד עם מועד האזכרה הוא סוף אוגוסט תחילת ספטמבר, יש מועדים שונים לגאופיטים בפריחות. ניתן לכוון אליהם.
שלום מוטי, זאת שאלה קשה, ראיתי בעבר כבר עצי זית בבתי קברות. השורשים שלהם לא תוקפנים באופן מיוחד. אם בית הקברות לא מושקה ברבות השנים הגזע והענפים הפיסולים שלו יהיו יפים. אני לא חושב שמצבות שמתעקמות מעצים הם בעיה, זה בית קברות ולא בית מרקחת. באופן כללי יותר אני חושב שבתי קברות צרכים להיות מעזבות ולא מקום מפגש שנתי/חודשי וכולי. אין לחיים מה לחפש שם.
היי אבינדב ,תודה על המענה הנקודה היא שיש לי אלטרנטיבה אחת והיא לשתול בתוך עציץ ולהניח על הקבר משום שמסביב אין אדמה חשופה הכל אספלט.האם ניתן לשתול גיאופיט בתוך עציץ? או שזה מחייב שתילה באדמה עם מרחב? בנוסף תוכל לציין שמות ספציפיים כדי שאבקש במשתלה?
תודה רבה.
אגב מזה סוקולנטים?
עציץ גדול של 25-50 ליטר יהיה מצויין. תסתכל באתרים של יואש ויודפת ועוד יצרנים של צמחי פקעת ובצל. תסתכל על עונת הפריחה ותתאים. אפשר גם לגוון ולהכניס מינים רבים.
סוקולנטים הם צמחים אוגרי מים עם עלים בשרניים. מרבית הקקטוסים הם סוקולנטים אבל יש עוד מינים רבים, אלוורה,נבן אלוי, אלוי קוצני וכן הלאה והלאה. גוגל איט
שלום רב, אילו עצים יכולים להתאים לגינה קטנה למטרת צל לבית שנמצא 500 מ' מחוף ים ופתוח לרוחות עם רסס וחול?