גינה חסכונית במים – תשתית האדמה והקומפוסט.

אם נעשה בגוגל חיפוש תחת הכותרת "גינה חסכונית במים" נמצא מאמרים רבים אשר יתארו את עיקרי הרעיונות המנחים: התקנת מחשב השקיה, פריסת צנרת טפטוף מדויקת והשקיה במרווחי זמן רחוקים, בחירת צמחיה חסכונית במים, חיפוי קרקע ברסק עץ, צמצום או חיסול המדשאות. כל אלו טובים ויפים אך קודמת להן היא התשתית:

אדמה עמוקה ועשירה בקומפוסט.

גינה אשר מבוססת על אדמה בעומק 30-40 ס"מ לא יכולה להיות חסכנית במים, אלה אם כן תהיה גינת קקטוסים וסוקולנטים, צמחייה ים תיכונית של מיני מרוות, געדות, אזוביונים, לוטמים, לענות, אכילאות ועוד זקוקה להעמיק שורש בכדי להביא לחיסכון במים משום שהחלק העליון של האדמה מאבד מים במהירות בעוד חלקים עמוקים נשארים לחים לאורך ימים ארוכים לאחר ההשקיה. לכן לא רק עצים זקוקים לאדמה עמוקה אלה גם השיחים ובני השיח ואדמה בעומק של 50 ס"מ גם היא לא תספיק לצורך כך. עומק האדמה הרצוי לשיחים ובני שיחים צריך להיות מינימום 60 ס"מ אך העומק האופטימלי יהיה בן 70 ס"מ ל 90 ס"מ, זה נשמע הרבה ואכן זה כך אך גינה של 40 ס"מ תאפשר גידול דל של צמחים רב שנתיים בתנאי חיסכון של מים וגם אם הצמח ישרוד הוא לא ישגשג במצב של מרווחי השקיה גדולים. ראוי לציין שלא כדאי לערבב בין סוגי אדמה שונים, אם אתם חיים בשרון אל תביאו תוספת אדמה מסוג טרה-רוסה וההיפך לאלה אשר חיים באיזור ההר לא כדאי להביא אדמת חמרה,הנחת שני סוגי אדמה תצור מערכת שורשים לא אחידה בשל אופי אחיזת המים. לכן רצוי לחפש אדמה ממקור קרוב ודומה.

כאמור לעומק האדמה יש להוסיף קומפוסט בשיעור גבוהה ביותר (יש להקפיד להבחין בין קומפוסט למצע גידול אשר יש נטיה לאנשים להתבלבל בינהם, "מצע-גידול" הוא שם כללי לתערובות שתילה בעציצים המכילות על פי רוב בעיקר כבול), בישראל פוריות הקרקע אינה מהגבוהות, הסיבה העיקרית לכך היא עונת היובש הארוכה אשר מפסיקה את פעילות המיקרואורגניזמים, בארצות בהן חלוקת המשקעים היא לאורך כל השנה באדמה ישנה שכבה עמוקה של רקבובית עשירה מעשרות אלפי שנות מוות וחיים של מארג הצמחים ובעלי החיים הלפותים וניזונים אלו מאלו.

הקומפוסט מאפשר כמה דברים מלבד הזנה מאוזנת לאורך זמן ארוך לצמחים, הוא מאפשר כניסת חמצן אשר הכרחי להתפתחות הצמח (הצמח לא רק מייצר לנו את החמצן אלה גם צורך אותו) במיוחד באדמה חרסיתית "כבדה" (רנדזינה, טרה רוסה). באדמה חולית "קלה" (חמרה) הקומפוסט ישפר את אחיזת המים. בדרך כלל מקובל להכניס לגינה חדשה 20-25 ליטרים של קומפוסט למטר-רבוע אחד, אני ממליץ בכל פה להכניס כמות כפולה עד משולשת! 50-75 ליטר למטר-רבוע! תוך כדי הצנעה טובה לעומק הקרקע, כמות קומפוסט כזאת תהפוך את הקרקע לפעילה מאוד ברמת המיקרואורגניזמים ותהווה נקודת התנעה מעולה לגינה אשר עשויה להספיק לשנים רבות ללא כל צורך בדישונים.

באם יש לכם כבר גינה וברצונכם לשפר את התשתית שלה אכן מדובר בדבר מסובך, ניתן עם בוא החורף, לאחר הגשמים הראשונים (פעם זה היה באוקטובר, היום מדובר על סוף נובמבר במקרה הטוב) לגזום חלקים נרחבים ממנה גיזום חריף ולפזר כמויות גדולות ככול האפשר ואז להצניע ידנית עם קלשון לעומק היכן שניתן ובמקומות קרובים יותר לצמחיה מבוססת להצניע בעדינות עם מקלטרת ידנית, למרות שהתוצאה לא תהיה זהה להכנה מוקדמת של הקרקע עדין תהיה לה השפעה רבה.

לא מיותר לחזור ולאמר שפסולת בניין אשר לא פונתה, גם אם היא טמונה בעומק רב תהווה גורם הרסני בטווח הארוך במיוחד לעצים. לאחר שהתפתחו יפה בשנים הראשונות צמיחתם תרד לטמיון.

רק לאחר הכנת תשתית שכזאת יש להמשיך בשאר הפעולות לחיסכון במים בגינה, ולהנות מהיבול המרהיב של עמל הטבע תוך כדי צמצום ההשקיה.