בדרך ממטע לירושלים (כביש 386) בסיבובים שלאחר מכון טיהור השפכים ישנו כליל החורש אחד כפי שנהוג לפתוח בו סיפור עממי שבזמן פריחת תפארתו מתמלאת הארץ בקדושה. לא, בחיי. לפחות בארץ שלי שאינה מכירה בגבולות המופרכים שמייצרים סכסוכים. שנים ארוכות שאני כמעט ועושה תאונה בחלק זה של הכביש באמצע מרץ. וכמו כל נס שכאשר מבחינים בו הוא נעלם – דווקא השנה לא ראיתיו.
אמנם כל כליל וכליל הוא סיפור בפני עצמו אך ניתן לראות בבירור שלא כולם פורחים באותה עצמה. ישנם כלילים שפורחים בדלילות וישנם שפורחים באינטנסיביות מרעישה. הפרט שמאפיל לעתים על הפריחה הוא הימצאותם של תרמילי זרעים מאשתקד על חלק מהעצים דבר שלפעמים יכול למנוע מחלק ניכר מהפריחה בכלל להראות. עניין זה לא פוסח על בהירים ככהים הנה דוגמה:
שתלתי בעבר כמה וכמה כלילים ועד היום לא הייתי מרוצה. יש הימור מסויים בעץ הזה בגלל הסיבות שמניתי. אם תסתכלו מסביב בתשומת לב תראו שהעין תופסת את המרהיבים ומחליקה רבים אחרים "אפרוריים" יותר אל ירכתי המושג "כליל". התעכבות על עשרות ומאות פרטים יגלו שרבים מהם אינם מרהיבים כלל. זה תלוי כמובן גם בעיצוב נוף העץ מלבד הנטייה הגנטית אבל מה לעשות שאמנם כל הכלבים יפים ומיוחדים וכך גם כל החתולים והסוסים ובכל זאת יש יוצאים מן הדופן הקיסרית.
מאחר והתכוונתי לשתול כליל נוסף באחת מהגינות האחרונות שלי לפני מספר שבועות התחלתי להתבונן בתשומת לב בצפיפות הפריחה וראיתי שני דברים בולטים. הראשון מרבית הפריחות נוטות לסגול עם טונים כהים והשני שמן המיעוט שנוטה לוורוד ישנם יותר באופן מובהק עצים עם צפיפות גדולה וככול שהטון נוטה לבהיר יותר כך הצפיפות אף עולה. כמובן שלא דגמתי 5000 עצים אך זה הרושם מהשנה הראשונה בה אני מתבונן בתופעה. לא כולם מצליחים להסתדר על פי התזה הזאת ויש כהים צפופים ובהירים קרחים אך כתופעה אני חושב שיש בנטייה הגנטית הזאת חוקיות רבה. אני לא לוקח בחשבון את הכלילים הלבנים לגמרי שם טרם ראיתי בכלל פרט צפוף מאוד.
האם ניתן לעשות בהם שימוש גנני מתוכנן? איני יודע מה אחוז הזריעים של מיוחדים אלו שיצליחו לשחזר את אותה פריחה ולכן אולי עדיף לייחר אותם מאשר להזריעם (הרכבה לטעמי בעייתית בכליל בשל הנטיה החזקה להוציא ענפים חדשים מצוואר השורש ולהפוך לרב גזעי). אך לי לפחות יש חיבה גדולה אליהם והייתי מעדיף לשתול בהירים וצפופים מאשר את הכהים.
כמובן שיש רבים שיאמרו שאת העתיד בכל מקרה אין לצפות ויש ליהנות מהקיים או כאותו ביטוי נלוז "ממה שהקוביות מחלקות". בעניין זה ברצוני להוסיף נדבך בתפיסת עונשו של פרומתאוס בעבור עוון החזרת האש לבני האדם (שנלקחה כעונש על חטאו הקודם). ראשית כבדו שנאכל מחדש כל יום על ידי עיט, אחותי שמקצוע רפואה הסבה את תשומת לבי כאשר דיברנו על כך שהכבד הוא האבר הפנימי היחיד בגוף האדם בעל יכולת רגנרציה ולכן העונש בא מתוך הבנה פיזיולוגית מרשימה אך מלבד הפן הגופני קיים אלמנט נפשי תואם, האימה הטורדת את הנפש ברובה אינה מגיעה מתוך מגע עם ההווה אלא כהשלכה מן העבר (כשחזור כפוי מחוויה פוסט-טראומתית) או כצפי לקראת העתיד, אנו יראים את הכאב לא עכשיו אלא את הפוטנציאל שלו. פרומתאוס נענש ביחס לכוחו. היות וניחן ביכולת לצפות את העתיד הוא חי באימה מתמדת מהכאב החוזר ונשנה מתוך קיבועו.
רגע. קצת מיילס דייוויס:
בגן הוורדים בירושלים מצאתי גוש ותיק מאוד של ברבריס זוחל (מהוניה זוחלת), אפשר לראות ממש צמוד לשרותים הציבוריים בחלק המזרחי שקרוב למנחת המסוקים. הנה שתי תמונות:
ברחוב עמק רפאים בירושלים אחת המסעדות שתלה לפני 4-5 שנים שלושה פרטים של אזוביון דגול, אני הייתי מוכן להתערב שהם לא יחזיקו קיץ אחד והנה שניים מהם לא רק שרדו אלא נראים נפלא וכל שנה שבים לפרוח, אני חושב שהסיבה המרכזית לכך היא שמצע הכבול בהם הם שתולים התייבש מן הסתם כבר בקיץ הראשון והפך להידרופובי דבר שעל פי רוב מנוון צמחים והופך עציצים לאומללים-חצי מתים. (ניתן להחזיר לכבול את אחיזת המים על ידי סתימת חור הניקוז בפלסטלינה, הצפה במים עד שפת העציץ ל8-12 שעות ושחרור הפלסטלינה בסוף) במקרה זה היות והצמח במקור חי על מסלעי כורכר וחול שם החלחול מושלם הכבול המיובש מייצר ניקוז מעולה ומתייבש בין השקיה להשקיה. הנה:
ועוד אחד אחרון לסיום:
אני תוהה מחדש, בכל שנה, למה הפריחה הסגולה של כליל החורש צריכה להיות קצרה כל כך.
חבל שאף אחד עוד לא עלה על דרך להאריך את משך הפריחה המשגעת.
גם החיים שלנו קצרים כל כך. זה גם בסדר.
יש לי בגינה כליל החורש בר שאין עליו תרמילים משנה שעברה והוא נראה ופורח נהדר.לעומת זאת, שתלנו ביישוב כליל החורש וכולם עם התרמילים המכוערים. האם אין מדובר בזן שונה?
שלום אפרת כשאת כותבת "זן" אני מניח שאת מתכוונת לאיזה שהוא תת מין נפרד עם מטען גנטי שמעמיד אוכלוסיה מובהקת עם תרמילים ולא כך הדבר. זאת שונות גנטית שיכולה להופיע ולהיעלם בקפיצות מדור לדור. כמו עיניים בהירות או כהות ושיער חלק או מתולתל.
אני חושבת עדיין ש"עץ הבזוקה"-טבבויה איפה 'סנטה ברברה' לוקחת בסיבוב את רב הכלילים. ואני אומרת את זה בתור אחת שגרה ליד כליל (הישוב)
ולא בגלל הפריחה אלא בגלל המראה הנהדר בשאר השנה. צל נעים ומרפרף. וירקרקות רכה
נועה אני מודה שטבבויה בעיני היא לא רק נטע זר אלא שיקוף הגחמה שנולדה מתוכניות ראליטי. שתלתי בעבר שתיים, מכה על חטא כל שנה. אכן בזוקה לעין.
במשתלת הוכברג יש זנים מורכבים יפהפיים דלי תרמילים בפריחה לבנה ורודה וסגולה
לי יש ניסיון עם הכליל הבכותי "טרוולר" שפורח בורוד כהה, לא ראיתי תרמילים בשנה שעברה
במשתלה אחרת צילמתי כליל ננסי שגבהו הסופי כ-3 מ' לדברי המגדל. עלוותו אדמדמה והוא פורח ורוד. הצמח יפה ללא פריחה ומקסים בפריחה. המגדל אומר שפריחתו ממושכת יותר מהרגיל.
אך מה לגבי שאר השנה? בגינה של 200 מר קשה לקחת סיכון עם כליל שלא בדיוק ברור איך יראה רב השנה. אני מעדיפה לדעת את המידות והמראה הכללי של העץ ולכן אוהבת גם עצים מורכבים עם עתיד ידוע מראש. מיד אחפש תמונה של טבבויה לא פורחת
צל נעים של טבבויה ביולי אוגוסט מאפשר לשלוח את הילדים לגור קצת בגינה. נראה אותך עושה את זה עם כליל…
אבינדב אני לא פעם תוהה, איך אדם עם ראש כל כך פתוח בעניינים חוץ גנניים יכול להיות כל כך מקובע בכל הקשור לגינון….
בחירה קשה,
אין אמת אחת, הרי לא נשתול בכל גינה טבבויה. מעבר לזה שלכליל יש יתרון שלפחות הוא מקומי.
אפשר למשל, במקום פריחה מרהיבה, לשתול עצים עם שלכת מרהיבה.
ולגבי הצללה, בבית הקודם שלי ( לא רחוק ממטע), היה קיר דרומי, כשבקיץ, השמש הרתיחה את החדר שמעבר לקיר, אבל בחורף, דוקא חיממה אותו. הפתרון נמצא בדמות היביסקוס סורי, שמספר פרטים ממנו נשתלו לאורך הקיר, ועשו בקיץ גם הצללה וגם צבע, ובחורף כשנשרו, איפשרו לקרני השמש לחמם את הקיר.
בגינות קטנות בהן השמש רותחת בקיץ קיימת בעייה עם הצללה נכספת שלא תיתן לצמחייה מסביב מספיק שעות שמש ותנוון אותה הייתי צריכה לבחור בין לבין ושתלתי במרכז עץ אחד דובדבן פעמוני שמטבעו נותן צל אורירי אך לא יפגע בצמחייה היפה שבסביבתו שדורשת שעות שמש רבות יחסית. אפשר לשלוט על גודלו של הדובדבן הפעמוני על ידי גיזום מוקפד אך גינה מוצלת ממש לא אקבל יש רצוי ויש מצוי לצערי
אהבתי את הכתבה שלך המיועד תמיד מרתק תמיד מחובר לפילוסופיה והיסטוריה ובעיקר ליופי ארץ ישראלי
שבת שלום
נועה בשביל הצללה אני שותל 3-5 עצים קטנים במרחקים לא גדולים, אם יש לך לדוגמה כליל, שיח אברהם, אגס סורי, קטלב מרינה ועוזרר אדום במרחקים של 5-6 מטר בין גזע לגזע תווצר לך חורשה בזעיר אנפין שתצל על קוטר של 7-9 מטר בצורה מעולה ולא תעלה עם הנוף מעבר ל 6-7 מטר גובה.
היבי היביסקוסיטיס תהיה מצוינת.
שושנה אני חושב שאת מדברת על שזיף פעמוני prunus campanulata אותו הפסקתי לשתול לפני שנים, נאכל על ידי קפנודיס וסס נמר מגיל 5-7 שנים ונדרש לאינפוזיה של קונפידור תמידית. בגינה קטנה מאוד באמת נדרש עץ אחד קטן. כל אחד מאלו שמניתי יתאים.
תודה כל ההערה וההארה אכן מדובר על Prunus Campanulata
אינפוזיה תמידית של קונפידור החל מעכשיו למניעה? פעם בשנה בסוף החורף או אחרת?
צריך לבדוק בקפידה פעם בשבוע שבועיים את הגזע מצוואר השורש ועד לבדים המרכזיים, הם נוברים בענפים וגזעים החל מקוטר 4-6 ס"מ. אם יש סימני נבירה להגמיע. בגן הבוטני בירושלים אפשר לראות תמותת ענפים מרכזיים רבים בעצים שנמצאים לצד הכביש, יתכן שגם עצים שלמים כבר מתו. שווה לשאול את Ori Fragman-Sapir בגן החיות בירושלים יש פרט ותיק וגדול מאוד סמוך לפילים וליד הכניסה לדגים, כדאי לשאול גם שם איך הנס מתקיים. אבל זה לא עץ מאריך שנים.
השבוע שתלתי כליל…בחרתי אחד שנראה כמו מנורה..
אהבתי. עלית על זה עם הדגול…מגדלת אותו שנים בלי השקיית קיץ
בכלל בכלל? לא מקבל טיפה של מים מסביב?
לא. בכלל. חי על טל ומצמצם עלווה
נראה חצי מת בקיץ…וזה בעייה בגינות של לקוחות…
אם תתני 15-20 ליטר השקיית עומק פעם בשבועיים הוא יראה טוב
אבינדב ואם כבר עוסקים בעצים מקומיים האם יש לך ניסיון עם יצהרון מכסיף בגינות פרטיות? נראה הולם ביותר לקבוצה שציינת. ( מגודל ע"י שפם)
ובנושא צפיפות הפריחה והגוון של הכליל נראה שהעיניין תופס גם בגליל המערבי אם אצליח אשלח תמונות להוכחה.
נועה אין לי שום ניסיון אתו אבל הוא נראה מעולה, אברר אשיג ואשתול
אבינדב, אתה יודע היכן אפשר להשיג קטלב מרינה?
נסה את מלצר, יש לנטף ושתילי הר באזור שלי. אולי גם סלונר.
תודה
למשתלת אלון ביראון יש כלילים מעולים. פריחה צפופה בלי תרמילים, מורכבים לדעתי
שלום אפרת, אני יודע את זה ומודה שאין לי ניסיון אבל חושש מצמיחת סורים תמידית מצוואר השורש, זה בעצם דורש איזה בקרה נצחית על העץ שהכנה לא תשתלט על הרוכב, האם יש לך ניסיון איתם?
בענין עצים קטנים יחסית עד 8 מ' גובה ורוחב עד 6 מ' (מנית כליל, עוזרר אדום, אגס סורי, קטלב מרינה וכן הוזכר יצהרון מכסיף…)
מה בנוגע לאפשרויות הבאות: קטלב משונן, קטלב מצוי, הטרומלוס קטלבי, ליבנה רפואי, יצהרון מכסיף מנוקד, אלה ארץ ישראלית, אדר סורי, אדר יפני, אדר טרונקטום?
יהודה, אנסה לענות מחר
שלום יהודה כתבתי בעבר פוסט בשם שישה עצים לגינה קטנה. אני חושב שחלק מהעצים מופיעים שם. לגבי אדר סורי לטעמי הוא עץ גדול על אף קצב הצימוח שלו. השקיית עזר בקיץ מאיצה את צמיחתו מאוד בעיקר לאחר מספר שנות התבססות איטיות בהתחלה. את שני האדרים האחרים שמנית אני לא מכיר אבל הם עושים רושם יפה במיוחד להר הגבוה. אלה ארץ ישראלית היא כמובן מדהימה ומופלאה, בשבת האחרונה היינו בעין חינדק ויש שם פרט מדהים.
יצהרון כבר שמעתי מכמה מקורות וטרם ניסיתי. נשמע מעניין ומצויין.