האביב כבר פה מזמן, אדר קטן עלים | צינית קרולינית 'שלינגס' ותאנה כצמח בית.

כל מי שעינו בראשו רואה כי בשבועיים האחרונים ההצגה הגדולה בתבל נכנסת לשלב הדרמה (ולא אני לא מתכוונן לבחירות הקרבות או לאופציה שראש ממשלת ישראל ימשיך לכהן בכפוף לשימוע ותחת משפט ועד להרשעה במחוזי ולערעור לעליון ולהרשעה חוזרת וערעור בהרכב מורחב עד זָרָא כפי שמתחייב מהוראת החוק!) אני מתכוון כמובן למה שמתרחש מה שמכונה "מטר מאיתנו" ואיש אינו ער לו עד שהפנו את תשומת ליבו לדבר לאחר שראשו היה טרוד בענייני דיומא ("אוי תראו מרבדי כלניות אדומות!")

על פי רוב אנו מתייחסים למונח אביב כזה שמגיע לאחר החורף אבל ארץ ישראל בגבולות הילדותיים שאנו משרטטים בדמיוננו המפותח אינה זוכה לחורף כלל. לפחות לא מאז תם עידן הקרח האחרון. השרידים לו בדמות עצים נשירים כאלה אטלנטית, אגס סורי או אלון התולע מספרים לנו שפעם למונח Winter Is Coming באמת היה פה משמעות. שיתלו באוקטובר אלון מצוי, חרוב מצוי או זית אירופי במרכז החרמון  נניח 1700-1800 מטר ומעלה ולכו לחפש אותו באפריל, נראה מה תמצאו. כמה ענפים למדורה לכל היותר.

החורף שלנו הוא בדיחה לכל מי שעבר אחד כזה בגולג בפצ'ורה לדוגמה. לכן רחבי עלים ירוקי-עד משגשגים כאן כמעט בכל רום והנשירה המשמעותית היא בכלל בקיץ בשל עקת המים (רקפת, כלנית, חצב ושאר גאופיטים, קידה שעירה, חלבלוב מגובשש וכולי). אנחנו פשוט מפונקים וכשאמא מפולניה/מרוקו/תימן צועקת על הילד "קר לי רק מלהסתכל עליך!" בעודו יוצא ללא מעיל עדיף לא להתייחס לכך בכובד ראש.

ולכן כאשר בירושלים או קל וחומר במישור החוף אנו חוצים את ה21 לדצמבר מתרחש ממש משהו מופלא. זה לא רק התארכות הימים אשר בבת אחת נמתחים 45-60 שניות כל יום (לעומת הזמנים טרם היום הקצר בשנה שיכולים להשתהות משך 3-4 ימים על אותה שעת שקיעה) אלא בעיקר עוצמת הפגיעה; כדור הארץ הצפוני נוטה על צירו, הולך ומקהה את זוויתו במהירות כלפי השמש. חישבו על עקומת פגיעה של מכונית במהירות מאה קמ"ש המתנגשת ישירות בקיר לעומת מכונית המגרדת אותו מן הצד (קיץ מול חורף). האנרגיה העצומה הזאת מחוללת שינויים דרסטיים כאשר אין מעטה שלג הקובר את מפרשי הפוטונים של הצמחייה. בכל מקום עלים מניצים, ניצני פריחה מתמיינים, פְּטוֹטֶרֶות מתארכות מחפשות מאחז להתלפף עליהם.

אנחנו כבר בעיצומו של האביב.

בראשון לינואר נסעתי לחרמון להביא חומר ריבוי לאדר קטן עלים. אורי פרגמן כתב עליו לפני קרוב לשנה אני התלהבתי עד בלי די ובירור קצר העלה שהעץ אינו בר השגה ולא נשתל בעבר כלל כעץ נוי. הוא אף אינו מצוי בגנים הבוטניים של גבעת רם, הר הצופים או כל אוסף אחר. כיצד הוחמץ עד היום לא ברור, אורי כבר הצליח לפני כמה חודשים להנביט זרעים ואני יצאתי להביא ייחורים וזרעים למשתלות (קיבלו משתלת נטף וחורשים). זהו עץ קטן-בינוני 7-10 מטרים, עם עלים קטנים יפיפיים וצבעי נשירה מרשימים בצהוב-כתום עד אדום. בישראל (טוב תלוי את מי שואלים) גדל רק בחרמון מרום 1400 מטר אבל בנכר גדל בבר בגבהים של 600 ויותר (מרוקו, פורטוגל, טורקיה, סוריה, לבנון ועוד) למי שתוהה אם יצליח במישור החוף נצטרך להמתין ולראות אך אם כליל קנדי מצליח לעשות זאת אז הסיכויים הם לא רעים כלל.

למרות שכתוב שקצב צימוחו איטי מאוד אני בספק רב אם תיאור זה נכון בגינה עתירת קומפוסט עם השקיה, גם על אלה אטלנטית כתוב במקומות רבים שהיא איטית עד אימה ובכל זאת עזרא ברנע שכנע אותי שבתנאי גידול מיטביים היא רצה מהר יותר אף מאלה סינית. כלומר מהר יותר ממטר בשנה, אולי אף יותר ממטר וחצי.

חוץ מזה כמה שני עניינים: צינית קרולינית 'שלינגס' (ננה) זה המכונה 'זן ננסי' אינו כה ננסי כפי שייחלתי לו. סימה קגן מתארת אותו כמטר רוחב/גובה. לאחר שנה וחצי- שנתיים צימוח בכמה גינות דומה שרוחבו נע בערך סביב 120 ס"מ וגבהו 160-170 ס"מ. כל החומר שאתם מוצאים עליו באינטרנט הוא מאתרים בהם גוזמים אותו בהקפדה לצורות כדוריות במיטב מסורת סירוס הטופיארי. אבל גם שם כבר ראיתי שיש שמתארים אותו כ150 ס"מ גובה אך כאמור הוא אף גבוה מכך. אני מאוד מאוד מקווה שהוא אינו כמו הזן הנקבי 'פרייד אוף יוסטון' שמגיע לגובה 5-6 מטרים והוא יתקע עכשיו בגובהו הנוכחי. לעתים כתיבה על צמחים לא עוברת ביקורת של זמן ממושך דיו או שאינה מתעדכנת גם לאחר שהטקסט בבירור אינו עומד במבחן הזמן. למשל אקליפטוס מסמרי קק"ל עליו סימה קגן כתבה כבר לפני עשר שנים: "בגינה מושקית, השיח מתפתח לצורת כדור שיכול להגיע ל-2 מטר גובה ורוחב", בצמח השדה זה עודכן ל4 מטר. אני שתלתי אחד לפני קרוב לעשר שנים. אם לא היו גוזמים אותו כבר מזמן היה עובר את ה6. בשתילי הר יש אחד בערך בגובה זה.

עדכון מאוחר 14/1/2019 בעקבות הפוסט פנה אלי איתי שגיא מ'שגיא – צמחים פורחים' שעוסקים בריבוי הצינית. יתכן שהציניות שנשתלו על ידי בכמה גינות בשנתיים האחרונות לא היו 'שלינגס' אלא זריעים לא מבוררים אך זכריים. הנושא נמצא בבדיקה. איתי שלח לי תמונות בהן נראה בבירור צמחים בני קרוב לחמש שנים בתוך מיכלים של 50 ליטרים וגובה העלווה לא עולה על 40 ס"מ!!! זה נראה מדהים ממש, יחד עם זאת יש גם תמונה ממכון וולקני של זריע זכר בגובה 4 מטרים וברוחב 2 שנראה מרשים מאוד אך יש להבין האם אלו שנמכרו כשלינגס יגיעו לכך או לא, אם כן בוודאי שאאלץ לעקור את מרבית אלו שנשתלו, אני מציע לאלו שעשו בשתילים זהים שימוש בעבר מעקב לראות האם הם גדלים לממדים דומים או לאו.

הנה תמונות:

ולנושא הבא:

הכנסתי לפני קרוב לשנה לתוך הבית פיקוס כינורי (Ficus lyrata), כמו מיני פיקוס רבים שגדלים ביערות העד הם מתחילים את חייהם תחת חופת היער המצלה ועם השנים עם מזל יותר או פחות של תמותת עצים אחרים או פשוט השתלטות עליהם הם מוצאים את דרכם אל השמש אך יש להם יכולת לחיות כאמור גם בתנאי צל. לכן משתמשים בהם לעיתים קרובות כ"צמחי בית" ולצערי אנשים רבים חושבים שכאשר הם ממצים את עצמם בבית עליהם לשתלם בחצר אז הם כמובן פורקים כל עול והופכים למפלצות של ממש. אבל לא על כך רציתי לדבר אלא על הפער בין האופן בו הם גדלים במשתלה/חממה לבין הבית. בתנאי הגידול בחממה הם גדלים תחת רשת צל המפזרת את האור באופן שווה. ברגע בו הם נכנסים אל תוך הבית שוויון האור מופר, הם "רואים אור" רק דרך החלון ולכן צורת הצימוח משתנה ומתמקדת בניסיון להגיע לאור. התמונות שאתם רואים באינטרנט הם בבירור צמחים שזה עתה נקנו ועברו למשכנם החדש, הנה דוגמה לפיקוס הכינורי כאשר החיפוש בגוגל הוא תחת ficus lyrata indoor:

והנה תמונה מהפיקוס שלי שגדל לו לאיטו כבר שנה, זה אחרי שלפני שלושה חודשים כבר סובבתי אותו 180 מעלות והוא חזר ונטה אל החלון:

בקיץ בעת שטיילתי ביער לידנו נפלה על ראשי ממש כתפוח חמצמץ על ניוטון תאנה בשלה. לפתע התחוור לי שצורת הצימוח של התאנה הלו היא פיקוס התאנה (Ficus carica) דומה מאוד לאופן בו פיקוסים גדלים בג'ונגלים במזרח. לעתים קרובות רואים אותה ורק אותה מבצבצת מתוך בורות ומערות היכן ששום עץ אינו מצליח. היא מתחילה את חייה בלשלשת עטלפים או ציפורים שעשו את צורכיהם ומצליחה לצמוח באפלוליות המערה עד שהיא עושה את דרכה כלפי האור. לכן חשבתי לי שאין זה מן הנמנע שניתן לגדל תאנים גם בבית. חיפוש בגוגל הניב מעט מאוד הבנה ותמונות שגם הן בבירור מבוימות, הנה:

בנוסף לכך לתאנים יש יכולת לחיות בתוך נקיקים וסדקים במשך שנים רבות מאוד כמעט ללא התפתחות העלווה כל עוד השורש לא מוצא דרכו לאדמה או למקור מים.

הצעתי לגל ישראלי להכניס קודם כל תאנים לחממה היכן שמגדלים את צמחי הבית כגון שאר הפיקוסים. אני מציע שמשתלות נוספות יעשו זאת. כמו כן הכנסתי בעצמי אתמול שתיל תאנה שקוצץ אל תוך הבית ואפילו לא צמוד לחלון. אם ישרוד הוא יוכל לספר על כך.

בשבוע שעבר נפטר מיכאל אבישי שהיה אחד ממורי ומשכילי וממנו למדתי רבות רבות רבות אודות צמחים. באמת רבות. ייסד את הגן הבוטני בגבעת רם והיה מנהלו המדעי עד יציאתו לגמלאות. מלבד הבנתו האדירה בצמחים ניחן בהומור מצוין ושתמיד עמד על כך שגם עם כל הבנתנו את מורכבותה של מערכת עולם הצומח היא עדיין מוגבלת. לצמח כמו שנהג לומר "זה לא משנה" הוא תמיד ימצא ביטוי חדש שאינו נכנס בקופסה.