שתי טעויות קרדינליות

יש לא מעט כאלו בגינות פרטיות, אחד הדברים המפליאים בטעויות אלו שרובן נעשות על ידי בעלי מקצוע, (כלומר גננים) גם אם מתעלמים מסגנון הגינון ומקבלים גינות טרופיות או ממוזגות כלגיטימיות עדין לעיתים כה קרובות ניתן להתקל במפגעים שזורעים הרס כמעט חסר תקנה בגינות.

שתי טעויות קרדינליות הזורעות הרס.                                                                               כמה דברים מטופשים בני אדם יכולים לעשות מלבד ללבוש כאלו מחלפות מגוכחות?
שתי טעויות קרדינליות הזורעות הרס. כמה דברים מטופשים בני אדם יכולים לעשות מלבד ללבוש כאלו מחלפות מגוכחות?

אסקור שתים בקצרה:

1 – דשא קיקויה.

נניח לרגע אחד שנעבור את הויכוח על תרבות הדשא בכללותו ונניח שרוב האנשים עדין מעונינים באותו מרבד ירוק מכלה משאבים, למרות שישנם מיני דשא שצימוחם אינו כה אגרסיבי עדין רבים נוטים ליחס לקיקויה את השילוב האולטימטיבי של "חזק ומהיר", כדי לבטח את עצמם הם מכניסים לגינה "גובל דשא" קונים מרסס קטן עם ראונד-אפ מציצים מעבר לפינה ומתפללים לטוב. אך תפילות לחוד ומציאות לחוד, מי שמאמין שיכולתו לשלוט בדשא קיקויה בחצר פרטית היא ברת השגה יאלץ להתבדות במהרה, הדבר המדהים בסיפור הזה שמגדלים מקצועיים עם ניסיון של שנים עדיין מפרסמים אותו כמתאים לגינות פרטיות (דוגמא כאן), לא קשה לראות גינות שנכבשו על ידי קיקויה, שלוחות השורשים שלו יכולות לחדור מתחת למדרכות, לעבור טרסות ולדלג מגינה לגינה, בתוך חודשים ספורים מהנחת המרבדים המבריקים נמצא אותה עמוק בתוך השיחיות ומשרישה הישר מתחת לטפטפות שאמורות היו להשקות את המרוות והאזוביונים עליהן היא מוצאת משענת נוחה לטיפוס. נפוץ מאוד בהרחבות של מושבים אך גם בערים.

2 – בוגנוויליה חלקה.

טעות נפוצה נוספת היא הכנסת בוגנוויליה חלקה לגינה, על זאת נאמר ש"מטעויות לא לומדים", נדמה שהבוגנווילאה היא כמעט מצרך יסוד כקוטג' 5%, השילוב שלה יחד עם זית וברוש לימוני נמצא ברבבות גינות, אין דבר שאנשים אוהבים יותר מפריחה ועוצמתה של זאת היא אכן החזקה ביותר שניתן להשיג, אין ספור חפים סגולים, אדומים, ורודים או לבנים צובעים שיחי ענק בצידי הדרכים ובאופן בלתי נתפס בני אדם מכניסים את יצורי הפרא האלה על שרביטי הקוצים מהירי הצימוח אל תוך הגינות. "בפינה", הם חושבים שישלטו בה בחיה ובמהרה הענפים נערמים ומגביהים, שולחים עצמם מעל גדרות ומעקות, מכסים שיחים ומאיימים על עצים, ובמלחמת החורמה מקוצצים אותם ענפים סוררים ובמקום פריחה מרהיבה אנו מוצאים עצמנו עם אין ספור גדמים כעורים, הבוגנווילאה היא שיח שמכסה בקלות רבה עשרים מטרים רבועים ומגביה עצמו לארבע וחמישה מטרים גם ללא משענת חיצונית. שורשיו אגרסיבים ומרחיקי לכת ואת הדבר הזה מנסים לדחוס "לפינה" או גרוע יותר בכניסה לחצר "שיהיה תמיד צבע". על טעויות משלמים אומרים ואכן להוציא בוגנווילאה בת שבע-שמונה שנים היא כבר משימה לכוח צבאי קטן, והעלות בהתאם. כבר ראיתי בוגנוויליות שנגמרו בסכסוכי שכנים ובתי משפט.

ראו הוזהרתם.

25 תגובות בנושא “שתי טעויות קרדינליות”

  1. לגבי הקוקויו.

    גם אני חשבתי כך ולכן שתלתי אלטורו.
    אממה, שפתאום הופיע לי במדשאה קוקויו!
    איך? אולי בנעלים של הילדים ששיחקו על מדשאה ציבורית.

    אמרתי לעצמי שזו הזדמנות להשוות בין הזנים.
    באופן שאני גידלתי את האלטורו הוא לא צמח לגובה כלל וזאת למרות השקיה ממושכת אחת לשבועיים שלושה. [חכו רגע חברים! לא לקפוץ! קראו עד הסוף.]
    האמת שגם ניסיתי ליבש את הקוקויו ו…לא השקתי אותו בכלל.

    והתוצאה:
    הקוקויו גדל, התרחב, התפשט על שטח נרחב במדשאה
    וכל זאת ללא שהשקתי אותו אפילו פעם אחת במהלך הקיץ שעבר! כן כן אני חוזר לא קיבל כלל השקיה. [האמת שניסיתי ליבש אותו ו…. לא הלך לי.]
    כשחפרתי לצורך מסויים במדשאה והפכתי חלק מהשטח ראיתי שהשורשים של האלטורו הם דקים, חלשים, רזים ולא עמוקים לעומת שורשי הקוקויו, שהיו בריאים וחזקים למרות שלא קיבל כל השקיה.
    אין לי שמץ של מושג מניין הוא מקבל את המים בשביל לחיות אבל הוא כנראה כה חזק [הרי מדובר על צמח פראי מאוד!] שהוא מצליח להוריד שורשים לעומק האדמה ולשאוב משם מים.

    מבחינתי, עם כל החסרונות שבהשתלטות עליו ועל פראיותו, הרי העובדה שהוא חי ללא השקיה וללא דישון ועוד מוסיף ומכסה שטחים, מהווה יתרון עצום במצבנו הנוכחי.

    בינתיים אני משאיר אותו.
    אני מניח שאם לא אשקה אותו יקל עלי לשלוט בו – אם כי כשהוא יגיע לאיזור קרוב לשטח מושקה הוא בטח ינסה להצטרף.

  2. בשנים בהן עבדתי במשתלות נוכחתי לדעת שמרבית הגננים אינם מבינים דבר וחצי דבר בגינון.
    הם היו מתהלכים עם לקוחותיהם חסרי הישע ומלעיטים אותם בסיפורי ניסים ונפלאות אודות הפיקוס שלא עובר גובה מטר (בחיי ששמעתי),
    פטוניה שתחזיק מעמד לפחות שנתיים עם פריחה ללא הפסק, גרניום לשמש דרומית (אאוצ', כואב לו) ועוד כהנה וכהנה עובדות בוטניות מופרכות.
    את סמכותם רכשו באמצעות הרעשות מרשימות במפוח ובחרמש מוטורי, בהם השתמשו להסעת עלי שלכת (הידועים כ-לכלוך) מכאן לשם ובחזרה
    ולגיזום שיחים רגע לפני פריחתם. לעיתים רחוקות היה מגיח מישהו עם ידע רלבנטי לאזורנו ואהבה כנה לעולם הצומח.

    לאבינדב בגין מהתגובה הקודמת – שמחתי לגלות שאתה משתייך לזן הנדיר והנחוץ של גננים. נתקלתי בגינה שהקמת באילניה – מראה טבעי וצבעוני, צמחייה עמידה ביובש. לצערי, בעלת הבית בלגנה את שלטי השמות, ונותרו צמחים רבים שלא הצלחתי לזהות. אהבתי מאד.

  3. תודה על המחמאות.
    לצערי לא רק הגננים חוטאים בהטעיה ולעיתים מכוונת אלה גם בעלי משתלות לא מעטות, את הפיקוס בנימינה הנפוץ מוכרים כמעט תמיד (אלפים רבים בשנה) בכוונה תחילה לגדרות בלי להתיחס לגובהם הסופי עצום המימדים, וכך גם ה"פיקוס התאילנדי" כ"עץ גינה קטן" או המשך הגידול המסחרי האינטנסיבי של ברוש לימוני למרות הידע הודאי לגבי תמותתו הכמעט בלתי נמנעת. ועוד אין ספור דוגמאות.

  4. איזה דשא יתאים אם כך לגובה של ירושלים ומעלה חוץ מקוקויה? זה הזן היחידי שמתאים לידיעתי. כל השאר מסכנים בקור וכו'.
    אני בעד להקטין כמה שניתן את גודל המדשאה אך אם רוצים בכל זאת באיזור ירושלים יש רק הקוקויה. (דרבן אולי גם כן במקום עם פחות שמש).

  5. כל הדשאים בירושלים בחורף נראים רע אך הם עוברים אותו ומתאוששים יפה באביב.
    אני באופן כללי ממליץ לצמצם מאוד ואף לוותר על מדשאות לשם כך קיימים גנים ציבוריים.

  6. התיעצתי לגבי התשובה גם עם מודי (שומר הגן) שעמו אני מבצע פרוייקטים, הוא בעל ניסיון עשיר משלי ובוודאי בכל הנוגע למדשאות. הוא מחזק את תשובתי, כולם עוברים חורף, חלקם מאפירים לחלוטין

  7. בוגנוויליה מיני תאי נראית לי חלופה אלגנטית ומאופקת לחלקה, יש דוגמאות יפות שלה באזור שלי (עמק יזרעאל)

    לגבי הקיקויו – יודע דבר אמר לי שבכמה מדינות בארה"ב אסור לשותלו על פי חוק… מעניין.

    ישר כוח על הבלוג – באמת משהו משהו

  8. אלו בודאי חוקי עזר עירוניים, לא נשמע מופרך, היכולת להרוס את גינות השכנים עם צמחים פולשניים היא לא רק אפשרית אלא מתרחשת הלכה למעשה. אם יש חוקי עזר לגבי מיקום בית וגובהו בכדי לשמור על מרקם שפוי אפשר להרחיב זאת גם לצמחים ובמיוחד עצים, לעץ עצום מימדים השפעה לא פחותה מבניין של שש קומות.

  9. שאלה חשובה:
    אם כבר כרתנו את עץ הבוגנווילה וכרגע נשארנו אם גזע עץ בחצר הבית- האם הוא יחדש את עצמו ויגדל שוב ואם כן, תוך כמה זמן?
    תודה מראש,
    מיכל

  10. היי אבינדב, ראשית אני רוצה להביע את הערכתי אליך, הבלוג שלך ממש מעניין, אני לומד ממך הרבה , דעותך והשקפותך הפילוסופיות אודות גינון ובכלל מעשירות מאד. אז תודה.
    רציתי לבקש שתעזור לי להבדיל בין מרווה רפואית נצרת לבין מרווה אזוביונית. במאמר שכתבת על מרוות, זיהית את הנצרתית כמרווה כסופה מאד עם עלים שפיציים (ע"פ התמונה) ואת האזוביונית כבעלת צבע זית עם עלים פחות שפיציים.גם בקטלוג שבאתר משתלת נטף הן מזוהות כך.
    במאמר על גינת הצל מופיעה תמונה ובה מרווה כסופה עם עלים שפיציים שנראית כמו הנצרתית רק ששם זיהית אותה כאזוביונית.
    על פי הקטלוג באתר משתלת נטף.
    תודה.

  11. שלום אורי, אכן במאמר על גינת צל בבלוגינון מופיעה מרווה אזוביונית שנראית בתמונה כסופה אך היא עדיין אזוביונית, אולי זה זווית הצילום או שגם מיעוט השמש אך היא לא נצרתית. הנצרתית עוד יותר כסופה-אפורה ממנה. והעלים גדולים כשל מרווה רפואית.

  12. קוראת ונהנת.
    בגלל הצבעים ודווקא בגלל השתלטנות חשבתי לשתול בוגו' מאחורי הבית שלנו בקצה המגרש מעל המסלעה שיש לנו שם ( 6-7 מטר שיפוע מהגינה). יש שם שדה קוצים מכוער שרציתי להסתיר – זה לא נראה קרוב לבית… אני טועה??
    השיפוע ( החלק העליון שלו שם אשתול) 7 מטר מהבית….
    יש לי חשש מסוים ולכן אני שואלת —- יש המלצות אחרות לשיח גדול שיפול מלמעלה וגם יסתיר את שדה הבר ( שרוב השנה הוא מכוער…)

  13. שלום כרמל. לדעתי עליך לדחוק אותו עוד הרחק מטווח שבעת המטרים הללו, אני חושב שהייתי שותל אותו 10-12 מטרים לפחות. בטווח קטן מכך הבוגנוויליה לאחר חמש שש שנים פשוט תגיע לטווח יריקה. יש שיחים רבים שיכולים לתת מענה אבל אני צריך להבין טוב יותר את השיפוע ואת עומק האדמה ואיכותה וכן את מידת השמש/צל ואת הסובב.

  14. שלום
    איזה כיף לגלות את הבלוג שלך!!
    סיימנו בניית בית וכעת בשלב התבוננות בגינה ובדיוק היום ראיתי שהדשא של השכנים (אכן קוקויו) כבר מציץ בגינתנו… מה לעשות??? (מעדיפה לא לרסס). האם חפירת שוחה לעומק (מכיוון הגינה שלנו) והצבת בד גיאוטכני תעזור?
    תודות

  15. להתפלל הרבה, שוחה עם בד גאוטכני זה רעיון טוב ו בעיקר להשתמש בצמחיה שלא דורשת הרבה מים. הקיקויה רץ לעבר מים ואם הגינה שלך תושקה בצמצום (אחת לשבועיים-שלושה) זה יהיה פחות אטרקטיבי מגינה טרופית שופעת מים.

  16. כן עשינו טעות ויש לנו בוגונווליית ענק. איך ניתן חהמיתה? הגזע אינו חשוף אלא יש הר של בוגונוולי תודה

  17. שלום חגית, זה דורש כריתה ומריחה בחומר רעיל שיהרוג אותה בשם גרלון. צריך להשתמש באמצעי הגנה לשם כך, אני חושב שאפילו ההתוויה דורשת בעל מקצוע.

  18. שתלנו ביג ויוליה בגינה כדי לכסות מסלעה, זו השנה השלישית ללא פרחים אך עם גידול בענפים ובירק

    האם יהיו פרחים?

    ולגבי בוגנוויליה נוספת ,האם להמשיך ולהשקות

  19. שאלה : מה יכולה להיות הסיבה שהבוגי' נשארת ירוקה ללא פרחים ? ( בעבר היו)

  20. הי אבינדב
    הגירניום שלי ממש נבול ועלוב
    יש לך הסבר למה?
    מה התנאים הטובים לו? בקיץ גדל לא רע, רך החורף המעיט אותו ולמרות האביב, נראה שאינו מתאושש…

  21. אבינדב שלום. אני מתנדבת בגינה קהילתית אשקלון. רציתי להזמין בוגנוויליה כגדר חייה חזקה עם קוצים וצבע נגד שכנים פחות טובים וחתולים. עכשיו אני מוטרדת מרעיון שהיא תתפשט על שטח של הגינה. מה אפשר לעשות כאן בבקשה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.