בכל זאת לאחר כתיבת הפוסט הקודם על בונסאי בן שש מאות שנים וציורי שושן צחור בני אלף צריך לחזור גם להווה. ראשית נמסרה לי הודעה מאורי פרגמן דרך שתילי הר כי יש לשים לב להזרעה של מורלטיה קוצנית עליה כתבתי פה. מסתבר שהיה להם בעבר שיח שלא הזריעה כמעט והפרט הנוכחי שיתכן שממנו נלקחו חומרי ריבוי מזריעים עצמם מאוד. משתלת נאיבי שריבו אותו עד כה מסרו שאצלם ארבע שנים הצמח לא הזריע עצמו. בגן הבוטני לעומת זאת הפרי (האכיל) מגיע לגודל של דובדבן! נטף יחלו בקרוב גם הם בריבוי, אני שתלתי עד כה בשתי גינות. שימו לב.
גינה חדשה אליה הגעתי בשלב מקדים של יעוץ מסתמנת כפרויקט מעניין. זהו שטח של 1250 מ"ר עליו בנוי קרוב ל 500 מ"ר נשמע מלהיב אך המציאות כרגיל מורכבת והגן מתחלק למעשה למספר גנים נפרדים לדירות שיקומו כאשר השפה האחידה של גינון ים תיכוני היא המקשרת בינהם. מדובר בגן בראש פינה ויום היעוץ כלל סיבוב גינות בראש פינה על מנת ללמוד את הסגנון המקומי שמאופיין בלי הפתעות מיוחדות בעצי הדר רבים, זית מסורס כמעט בכל גינה, עצי תות ואגוז מלך רבים ובוגנווילאה מעוותות מגיזומי הקצרה בשל שתילה במקומות שצרים להם. הנה תמונה מהפרויקט הנבנה:
מלבד זאת הגינה המניאטורית בלפיד רוקמת עור (וגידים כמובן) וכפי שציינתי גורמת לכאבי ראש רבים בשל האילוצים הנגזרים מהפאות שנחתכו בשטח לאחר הגדלת הבית על חשבון הגינה המקורית. הנה תמונות מהנחת קומפוזיציה של אבני מדרך גדולות במיוחד, שני הגננים נאלצו לעמול שעות נוספות בשל הגחמות שלי להציב אבן X בזווית כזאת ואבן Y בזווית אחרת התהליך המפרך כלל פיזור בשטח והרכבת פאזל א-סימטרי אך כן מותאם באופן גבולי, תהליך שובר גב של הרמה/הנחה והחלפות אין סופיות בינהן.
אני מודה בחוסר רצון שתהליך ההרכבה נע על התפר בין פונקציונליות פשוטה וקומפוזיציה טהורה ובין כיוונון על סף הדקורציה ממנו אני חש קבס.
מעייף.
בין האבנים ומסביב להם ימלאו עורקים של מדשאת האחו עליה אני עומל כבר זמן רב. הנה התמונה האחרונה ממעלה החמישה בערך לפני חודש.
מלבד זאת עוד מרווה חדשה: מרווה קטנת עלים 'מסה אזור'. מכלוא משבט 'קטנת עלים' שמגיע במקור ממקסיקו, ישנן מרוות רבות משבט זה כמו 'כריסטין יאו' או 'פרפל קווין' כמו גם המוכרת יותר 'הוט ליפס'. לכן בקטגוריה הזאת היא צפויה להיות מאוד מוצלחת הפרח סגול בהיר ועז ועל פי שירה בשתילי הר היא פורחת תקופה ממושכת מאוד. הגובה 50-60 והרוחב דומה ואולי מעט רחב יותר כלומר מדובר במרווה קומפקטית ומשובחת לתנאי שמש עד חצי שמש. שתלתי כבר כמה ורבות עוד בקרוב הנה הראשונה והתמונה שלאחר מכן מהאתר הזה
ולסיום אני שמח לבשר שדנקן העורב שעבר ניתוח בהצלחה ועזב אותנו לחודשים ארוכים חזר! כפי שחזיתי חווית השבי והניתוח גרמו לו להתרחק אך לפני מספר שבועות הוא נחת לפתע בבוקר השקם על גג המכונית ומאז אנחנו בונים מחדש את האמון ביננו. עדיין יש בו חששנות אך הוא מרבה להגיע וכבר נכנס ממש לאכול, לשתות וגם סתם לבקר. איזו חיה מופלאה.
