חצב מצוי, צל מוות וישועה.

בשלהי הקיץ, בימים בהם נדמה כי עומס החום אם רק יטפס עוד מעט יוכל לשבור את רוחנו, מתרומם לו מתוך הבתות המצהיבות עמוד תפרחת החצב. אין עוד צמח אשר פריחתו מעוררת פרץ השתאות עמוק כפריחתו יוצאת הדופן של החצב ולא במקרה.

יכולתו לאגור אנרגיה בבצלי הענק שלו (25 ס"מ קוטר) אשר הקנו לו את עוצמת הפריחה החריגה בגובהה ובכמותה (ישנם עמודי תפרחת המגיעים כמעט לשני מטרים ובהם למעלה ממאתיים פרחים) ולעמוד בתנאי אקלים וקרקעות קיצוניים; מאזורים שחונים במדבריות ועד לקרקעות כבדות ועשירות במשקעי חורף הפכו את החצב לגיאופיט מהדומיננטיים ביותר באזור הים התיכון כולו ולאחד הצמחים הבולטים והנפוצים ביותר. קשה להאמין שתושבי המקום ברבבות השנים האחרונות לא חוו את הופעתו שנה לאחר שנה בדיוק של מחזור שיטתי (לקראת סוף אוגוסט ועד תחילת אוקטובר בהתאם לכמה גורמים אך לטמפרטורה בעיקר) כ"מבשר הסתיו" אך לא כמטבע לשון שחוקה אלא כסימן לחבל הצלה במלוא מובן המילה.

למאות אלפי שנות ניסוי וטעיה של כרומוזומים יש השפעה מרחיקת לכת על התודעה האנושית, לא רק במובן של הזיהוי העצמי ביחס לסביבה מופרדת לכאורה אלא כמובן בעניינים בסיסים בהרבה כמו התגובה של פעוטות לנחש, או לפליאה האוניברסלית מעננים הנעים בשמי התכלת, יש בתוכנו זיהוי עמוק לסכנות, מוות וסבל, אך גם בו בזמן אם רק ליבנו פתוח לכך ליופי אהבה וחמלה.

באלפי שנים בודדות הצלחנו לעבור ממצב של רדיפה מתמדת כחיה נרדפת בצל מוות תמידי אל עבר עליונות טכנולוגית המאפשרת רווחה יחסית, עליה דרמטית בתוחלת החיים, פיתוח כלי זין חדשים להטלת אימה או דיכוי ושליטה אינסופיים יחד עם הרחבת הידע הטכני בהיקפים עצומים. היום כבר שכחנו שהתופעה המודרנית של ברז מים נפתח ונסגר בתנועה קטנה ובודדה הינה חדשה בדברי הימים האנושיים (לפחות חלקנו שכחנו, משום שליותר ממיליארד בני אדם, כמוני וכמוכם אין בשעה זאת ממש נגישות בסיסית למים נקיים, משפחות המגדלות כך תינוקות וילדים ב2012) ולא רק זאת; גם הבארות, אמות המים המונומנטליות אשר נבנו בדם ויזע תחת עול מלכויות בימים עברו ואף בורות האגירה המטויחים, כל פלאי הפלאים הללו הם חדשים, בין מאה שנים לחמשת אלפים שנים בלבד. זאת ביחס למאות אלפי שנות קיומנו כהכרה אנושית.

היות ועד לפני 12,000 שנים חיינו כאמור היו קשים מנשוא (על אף שיש היום טענות שחלקן נשמעות גם ממדענים שלקטים-ציידים חיו בגן עדן אבוד, זאת על אף עדויות חד משמעיות של כלל הממצאים הפתולוגיים המעידים על רף גיל המוות של למטה משלושים שנים בטרם החלה המהפכה החקלאית). העונה היבשה הארוכה במזרח התיכון הייתה מבחן הישרדות ממשי שנה לאחר שנה ולמונח העכשווי "חום יולי-אוגוסט" היה משמעות הרת גורל לאם המניקה, לילדים אשר הצליחו להיחלץ משנות הפעוטות הקריטיות אותן רבים לא צלחו. בתוך כל זאת הופעת עמודי התפרחת המרשימים של החצב מאמצע אוגוסט עת הימים הולכים ומתקצרים יחד עם ירידת הטמפרטורות היוותה פתח של תקווה לימים קרירים יותר, לגשמים ראשונים לבוא, למזון הצפוי לגדול ולהיאסף ולצמא העתיד להישבר.

על כן אין זה מקרה שכאשר אנו רואים את אלו, משהו קדום בתוכנו ניצת, זיכרון רדום לצלמוות וישועה.

החצב בגינה ובתרבות (נספח מאוחר)

בזמן שתילת הבצלים יש לזכור להשתמש בכפפות משום שבגלדי הבצל ישנם רעלנים אשר מזיקים ללב באם אוכלים אותו אך גם מגרים את כפות הידיים, רעילות בצליו ועליו הפכה אותו לכמעט חסין בפני מאכל צאן וחיות בר ולכן לעיתים קרובות ניתן לראות בשדות נטושים סימון גבולות בין חלקות חקלאיות בגושי חצבים במרחקים סדורים.

בצלי החצב הם מהבצלים העמידים יותר להשקיית קיץ, בדומה לפרזיות ולנרקיסים הם אינם נרקבים (בכמויות מים סבירות כמובן) וההשקיה אף מאריכה במקצת את מופע העלווה המדהים שלהם וכמובן מקדימה במקצת את הנצת העלים בסתיו, יש לזכור שהבצלים אינם נוטים להתחלק כך שכדאי לשתול או לזרוע בגושים של 7-9 בצלים, רצוי בקו שני של הגינה כך שבתקופת הקיץ החלק היבש יהיה מעט מוסתר. גם עמודי התפרחת הגבוהים העולים מאחורי בני שיח של 30-40 ס"מ נראים טוב יותר מאשר בקו ראשון על אף היופי המהפנט של לשונות הנחש הללו כאשר הם בוקעים מהאדמה

יש רק לזכור שהחצב על אף תפוצתו הרחבה הינו צמח מוגן ויש לקנותו במשתלות בלבד.