שתי טעויות קרדינליות

יש לא מעט כאלו בגינות פרטיות, אחד הדברים המפליאים בטעויות אלו שרובן נעשות על ידי בעלי מקצוע, (כלומר גננים) גם אם מתעלמים מסגנון הגינון ומקבלים גינות טרופיות או ממוזגות כלגיטימיות עדין לעיתים כה קרובות ניתן להתקל במפגעים שזורעים הרס כמעט חסר תקנה בגינות.

שתי טעויות קרדינליות הזורעות הרס.                                                                               כמה דברים מטופשים בני אדם יכולים לעשות מלבד ללבוש כאלו מחלפות מגוכחות?
שתי טעויות קרדינליות הזורעות הרס. כמה דברים מטופשים בני אדם יכולים לעשות מלבד ללבוש כאלו מחלפות מגוכחות?

אסקור שתים בקצרה:

1 – דשא קיקויה.

נניח לרגע אחד שנעבור את הויכוח על תרבות הדשא בכללותו ונניח שרוב האנשים עדין מעונינים באותו מרבד ירוק מכלה משאבים, למרות שישנם מיני דשא שצימוחם אינו כה אגרסיבי עדין רבים נוטים ליחס לקיקויה את השילוב האולטימטיבי של "חזק ומהיר", כדי לבטח את עצמם הם מכניסים לגינה "גובל דשא" קונים מרסס קטן עם ראונד-אפ מציצים מעבר לפינה ומתפללים לטוב. אך תפילות לחוד ומציאות לחוד, מי שמאמין שיכולתו לשלוט בדשא קיקויה בחצר פרטית היא ברת השגה יאלץ להתבדות במהרה, הדבר המדהים בסיפור הזה שמגדלים מקצועיים עם ניסיון של שנים עדיין מפרסמים אותו כמתאים לגינות פרטיות (דוגמא כאן), לא קשה לראות גינות שנכבשו על ידי קיקויה, שלוחות השורשים שלו יכולות לחדור מתחת למדרכות, לעבור טרסות ולדלג מגינה לגינה, בתוך חודשים ספורים מהנחת המרבדים המבריקים נמצא אותה עמוק בתוך השיחיות ומשרישה הישר מתחת לטפטפות שאמורות היו להשקות את המרוות והאזוביונים עליהן היא מוצאת משענת נוחה לטיפוס. נפוץ מאוד בהרחבות של מושבים אך גם בערים.

2 – בוגנוויליה חלקה.

טעות נפוצה נוספת היא הכנסת בוגנוויליה חלקה לגינה, על זאת נאמר ש"מטעויות לא לומדים", נדמה שהבוגנווילאה היא כמעט מצרך יסוד כקוטג' 5%, השילוב שלה יחד עם זית וברוש לימוני נמצא ברבבות גינות, אין דבר שאנשים אוהבים יותר מפריחה ועוצמתה של זאת היא אכן החזקה ביותר שניתן להשיג, אין ספור חפים סגולים, אדומים, ורודים או לבנים צובעים שיחי ענק בצידי הדרכים ובאופן בלתי נתפס בני אדם מכניסים את יצורי הפרא האלה על שרביטי הקוצים מהירי הצימוח אל תוך הגינות. "בפינה", הם חושבים שישלטו בה בחיה ובמהרה הענפים נערמים ומגביהים, שולחים עצמם מעל גדרות ומעקות, מכסים שיחים ומאיימים על עצים, ובמלחמת החורמה מקוצצים אותם ענפים סוררים ובמקום פריחה מרהיבה אנו מוצאים עצמנו עם אין ספור גדמים כעורים, הבוגנווילאה היא שיח שמכסה בקלות רבה עשרים מטרים רבועים ומגביה עצמו לארבע וחמישה מטרים גם ללא משענת חיצונית. שורשיו אגרסיבים ומרחיקי לכת ואת הדבר הזה מנסים לדחוס "לפינה" או גרוע יותר בכניסה לחצר "שיהיה תמיד צבע". על טעויות משלמים אומרים ואכן להוציא בוגנווילאה בת שבע-שמונה שנים היא כבר משימה לכוח צבאי קטן, והעלות בהתאם. כבר ראיתי בוגנוויליות שנגמרו בסכסוכי שכנים ובתי משפט.

ראו הוזהרתם.