ויסטריה בהיסטריה

על ויסטריה סינית, חומות סין (והלב) וגם קצת על מטפסים.

בפרוץ האביב המשתלות מקדמות אל דוכני התצוגה מרחק קצר מן הקופות הרושמות, שיחי ויסטריה סינית מפותחים בכלים של 25 ואף 50 ליטרים, בדרך כלל על אף מחירם מרקיע השחקים הם נחטפים בדקות כפיתות בצאת הפסח. בעין כרם העליונה, ממש על הכביש סמוך לתחנת האוטובוס הראשונה ישנו שיח ויסטריה המהמם בפריחתו את הנוסעים בכל שנה, לא אתפלא אם יש שם סטטיסטיקות מובהקות של תאונות בתחילת אפריל. זהו אולי המטפס בעל עוצמת הפריחה הגדולה ביותר שאנו מכירים. עוצמה זאת קנתה לו מעריצים רבים ולכן הפך לאחד המטפסים הפופולריים ביותר אשר לצערי נשתל ללא כל התייחסות לממדיו הקרובים לבלתי סופיים.

ויסטריה בהיסטריה, אימפריאליזם של הטבע.
ויסטריה בהיסטריה, אימפריאליזם של הטבע.

תרבות המטפסים היא אחת הבעייתיות ביותר בתחום הגינון; היות ואנו אנשים לא סבלניים בעליל מחד גיסא וקנאים לפרטיות (מונח שעבר אין ספור הרחבות משפטיות מתוך עיוותי תפיסה בתרבות המערב) מאידך גיסא, הנטיה הראשונית שלנו היא למתוח גדר מתכת ביננו לבין השכנים ולהעמיס עליה עשרים מטפסים ("שתילה כל מטר לסגירה מהירה")

"high fences make good neighbours" אומרת האמרה הידוע מארץ האשליות הבלתי מוגבלות  ולכן במקום לפתוח את ליבנו אנו מבצרים את חומותינו (זאת תמיד "אשמתם" לא?) ובמקום ליצור מרחבים משותפים רחבי ידיים ולבבות אנחנו מרחיבים את הממ"דים והסלונים אל החצרות

הויסטריה המיתולוגית בעין כרם, הקפדה רבתי על גיזומים.
הויסטריה המיתולוגית בעין כרם, הקפדה רבתי על גיזומים.
שתלטנות ואגרסיביות, ויסטריה שיצאה לפעולה בקטמון. כיבוש עץ בבליץ.
שתלטנות ואגרסיביות, ויסטריה שיצאה לפעולה בקטמון. כיבוש עץ בבליץ

הויסטריה אשר מקורו כפי ששמו מעיד נמצא בחבל הארץ הקרוי "סין": דרום-מרכז עד דרום-מזרח (למי ששכח "סין" היא לא רק מנוע הצמיחה האדיר שבמזרח שהוא ביטוי מכובס למפעל העבדות המודרני הגדול בעולם המספק את גחמותיו חסרות המעצורים של המערב, "זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין זה גן עדן לעומת התנאים במפעלים שם. סין היא בעיקר הרודנות הרצחנית ביותר, למעלה מחמשת אלפים הוצאות להורג בשנה ואין ספור הפרות של זכויות אדם, אבל לעזאזל זכויות הרי אנחנו צרכים לקנות בגדים "שלוש במאה" ולשלוח את מתן וילנאי לייצג את ישראל בגאון).

הרודנות הרצחנית הגדולה בעולם, רק ביזנס. מייד אין צ'יינה.
הרודנות הרצחנית הגדולה בעולם, רק ביזנס. מייד אין צ'יינה.

הוא נמצא בגינון בעולם המערבי כבר קרוב למאתיים שנים, נצר למשפחת הפרפרניים (כשר לפסח לאוכלי קטניות אך רעיל בכל חלקיו). הוא יכול לצמוח לממדי ענק אך פרט זה נעלם משום מה מעיני המסונוורים מיופיו, הצמח מתחיל באופן איטי, לעיתים יש החושבים שיש לו בעיות הורמונים או גנטיקה דפוקה עד שהשורשים מגיעים למצג האופטימלי שלהם (יש להם יכולת לאגירת חנקן על ידי סימביוזה עם חיידקים) ואז השם ירחם מה שהצמח הזה יעולל לגינה הביתית. לעיתים לוקח לו חמש שנים, לעיתים גם עשר או חמש עשרה שנים אבל ברגע שבו הצמח "מצא את עצמו" קצב גידולו לא מוכפל ולא משולש אלא רץ בחזקות, הוא יכול לכסות למעלה ממאה מטרים רבועים ללא כל בעיה, פרגולה ממוצעת היא 15 מטרים רבועים. אם אדם זקוק לרכב פרטי מדוע שיקנה אוטובוס קומתיים? אולי משום שהוא יפה ויש אותו לשכנים בגן הפעמון בירושלים יש דוגמה מצוינת לשימוש מושכל בפרגולות ענק אשר מכוסות בויסטריה, אך לגדר הגינה הפרטית או לפרגולה שמקשרת בין הסלון לבין מאה וחמישים המטרים הרבועים של האדמה שרכש פלוני ממנהל מקרקעי ישראל הויסטריה יהיה כפיל בחנות חרסינה. במזרח ארה"ב הוא נחשב כצמח פולשני. לאלו אשר נהנים לגזם, לשלוט ולדחוס זה באמת פתרון מצוין להוציא אגרסיות אך לכלל האנושות שומר נפשו ירחק.

אז אם לא ויסטריה מה כן? הרדנברגיה תלתנית (תמונה) הוא מטפס נפלא ורגוע ביחס לויסטריה וכך גם פנדוראה יסמינית (תמונה) אשר אפילו קטנה עוד יותר רק אל תתבלבלו עם עקולית משרישה). טרכלוספורמון יסמיני (תמונה – מתאים מצל ועד שמש מלאה בעל פריחה "יסמינית" משכרת) והוא בעל קצב גידול מרוסן. צמח שגם הפך פופולרי בשנים האחרונות אך יש לנהוג בו במשנה זהירות הוא תונברגיה גרגורי (תמונה), אמנם הוא אינו כביר ממדים אך יש לו נטייה חזקה לצמוח גם בצורה אופקית החל מהקרקע וכך לכסות בקלות שטחים ושיחים לא לו.  למי שפנטז על פרחי הענק התכולים של טונברגיה גדולת פרחים (תמונה), אין כלל מה לדבר, הוא וכן אורנית לוהבת (תמונה) הם אחיינים של הויסטריה בממדיהם.

הרדנברגיה תלתנית על פרגולה דרומית, צמח מרוסן עם נטיה לצימוח עלי מובהק.
הרדנברגיה תלתנית על פרגולה דרומית, צמח מרוסן עם נטיה לצימוח עלי מובהק.

סולנום יסמיני (תמונה) הוא מטפס בעל צימוח בינוני שיכול להתאים לגינות פרטיות אך דורש ריסון מסויים עם הזמן.

בשנים האחרונות התחלתי להשתמש בסטיגמפילון רסני (תמונה), אשר עושה רושם טוב, הוא נראה כבינוני בגודלו ואמנם גם בעל נטייה לצימוח אופקי אך לא שתלטני כתונברגיה ובעל פריחה עדינה וצהובה במשך חודשים רבים.

לגבי יסמין; ישנם מינים רבים, יסמין רפואי שהוא ותיק ונפוץ נוהג לתפוס "נפח" ברבות השנים ונראה כמו שיח גדול מימדים, ניחוחו גם נופל מאלו של אחים אחרים שלו, בשתילי-הר ישנה כתבה יפה על יסמינים (פה).

ישנו מטפס צל נחמד שאינו אגרסיבי ומתאים לפרגולות בשם מנטיה דו גונית (תמונה) אך טרם ניסיתי אותו באזורים חמים.

ישנם כמובן עוד רבים אך ככלל יש להזהר בשתילת מטפסים, הם צורות חיים חמקמקות, מעין עצים גמישים והולכים אשר מטרתם היא כיבוש ללא לקיחת שבויים. עדיף בהרבה לשתול שיחים שאינם זקוקים לבקרה וגיזום. אבל כל אחד ותחביבו.

רק אלוהים אדירים, אל תשתלו פסיפלורה.



33 תגובות בנושא “ויסטריה בהיסטריה”

  1. תודה על פוסט מהנה ומחכים כרגיל.

    לפי אתרי המשתלות, הפנדוראה היסמינית רגישה לקור. האם יש לך ניסיון טוב איתה באזור ירושלים? אשמח מאוד לשמוע.

    יניב

  2. חותמת על כל מילה שלך, ממש לפני חודשיים כרתנו ויסטריה ,שמוטטה לנו את הפרגולה.
    המופע שלה מדהים, אבל הארגסביות ….ה' ישמור .
    פנדוראה יסמינית יש לנו כבר מספר שנים, בצד השני…מחזיקה מצויין בקור (גרים באזור משגב בגליל)

    יופי של בלוג, נהנת תמיד לקרוא!

  3. תודה.
    נזכרתי עכשיו שלפני שמונה שנים בערך שתלתי פנדוראה בגינה מועדת לקרה. לפני חמש או שש שנים היו רצף ארועי קרה של חמישה ימים בזה אחר זה כאשר הקור נע בין מינוס אחת למינוס חמש. הפנדוראה אכן קרסה אך התאוששה מאזור בית השורשים באביב.

  4. לפעמים האמת. מבאסת. אני אחת מהפלוניות שקנתה לא מכבר חלקת אדמה מהמנהלמהמנהל. ולפני השינה כשמדמיינת את הגינה ראיתי את הפריחה המהממת של הויסטריה…טוב, המטפסים האחרים יפים כמובן לא פחות. וגם אני חולמת על עולם ללא גבולות ועם לבבות פתוחים ובכל זאת כנראה אגדר ואשתול מטפסים…

  5. נורית
    הגינות היו בגדלים שונים, בין 20 ל 30 מטרים רבועים, אבל כדאי לשאול את פוריה היא בודאי יודעת יותר.

    נעמה העולם כבר יסתדר כנראה גם עם מטפסים, העיקר שהלב ישאר פתוח להכיל את השינויים שיבואו.

  6. למרות האזהרה שתלתי ויסטריה בגינה לא גדולה – ליד אקליפטוס. האם יש לה סיכוי לשרוד?
    תודה

  7. אקליפטוס מאיזה מין? באיזה גודל וגיל? יש למעלה משש מאות מינים עשרות רבות מהם הובאו לישראל. בתחרות שורשים היא באופן טבעי תתפתח לאט יותר אבל לשרוד אני מאמין שהיא כן.

  8. ב״ה

    שלום,
    אני ממש לפני שתילה אחרי שנת השמיטה. חשבתי על ויסטריה אבל בעציץ גדול…
    היית ממליץ? אני גרה בירושלים, הקור לא ישבית אותה?

    המון תודות.

  9. שלום דבי. ויסטריה מעדיפה קור בתור נשירה וזה מגביר לה את עוצמת הפריחה. הבעיה היא גודלה, את צריכה עציץ ענק בכדי שהיא תוכל להתפתח לממדים רציניים. למעלה מ1000 ליטר בכדי לכסות שטח של 15-20 מ"ר. תחשבי על זה במונחים של עץ. בכדי שעץ במיכל יוכל לכסות שטח כזה להצללה הוא זקוק לבית שורשים גדול.

  10. היי אבינדב,
    הגעתי לכתבה שלך תוך חיפוש
    מטפס שיתאים לחצר שלנו.
    כל מטפס פרחוני שמצא חן בעיני לא התאים לאקלים שלנו.
    אנחנו גרים באזור ים המלח, אקלים חם ויבש
    והגינה שלנו רובה בעציצים.
    את המטפס אני מייעדת לכיסוי פרגולה לישיבה
    ואם הוא יוכל גם לכסות חניה יהיה נפלא.
    מחפשת מטפס ירוק עד רצוי עם פרחים עונתיים והלוואי ויהיה להם גם ריח.
    כרגע יש לי בצד המזרחי יסמין לבן וריחני מצליח ומקסים.
    אשמח להצעות ממך לסוג המטפס הרצוי.
    תודה על הכתבה שפתחה עיניים.
    שרון.

  11. במה המטפס ישתל? עציץ? אדמה? האם הקרקע מלוחה? כמה אדמה יש? כמה שמש? מה הצמחיה שיש לכם שם? יש מטפסים רבים שיצמחו שם עם אינפוזיה אבל זה גם שאלה של שפה תלוית הקשר.

  12. האם תוכל להסביר מהם שלבי הצמח? האם מלבלב תחילה ואז פורח או שזה נעשה במקביל?
    תודה ניבה

  13. שלום אבינדב,
    בגינה שלי צמחה ויסטריה שלא שתלתי. במשך כמה שנים היה לה רק ענף אחד ועליו פרחים ספורים.
    השנה פתאום הופיעה פריחה גדולה ומרהיבה בקצה אחר של הקיר.
    יש שם גם גפן ואני לא בדיוק יודעת איפה השורשים שלה.
    הגוון של הוויסוריה שלי הרבה יותר בהיר מזה שבעין כרם וגם מהתמונות שפרסמת.
    רציתי לדעת אם ויסטריה יכולה לצמוח בגינה בלי ששותלים אותה שם, (אני בעלת הגינה כבר יותר מ-20 שנה ורק אני שותלת בה), וגם אם הגוון הבהיר קשור לחוסר במינרלים או דשן.
    תודה, דורית

  14. שלום דורית הזרעת ויסטריה זה לא דבר אופייני, בישראל אין לה נטיות פולשניות ולכן מבחינה זאת אין בעיה לגדלה. אך אם יש באזור הקרוב ויסטריה זה הגיוני. יחד עם זאת יש שונות גנטית בין שיחים והפריחה יכולה להיות לבנה אך רובם דומים, ראיתי במשתלות זנים מבוררים כהים יותר, מן הסתם יש גם בהירים מהרגיל.

  15. תודה אבינדב,
    מאז ששאלתי, השכנים הזדוניים שלי, מנזר האחיות רוזרי מרחוב אגרון, כיסחו את המטפס שלי יחד עם הוויסטריה הנהדרת שהצמיחה את עצמה בגינתי. אני מקווה שהיא תצליח להשתקם. בכל אופן תודה על התשובה המאירה.
    דורית

  16. היי,ראיתי ששאלו בעיקר על רגישות לקור,מה לגבי חום קיצוני? אני גר באיזור הכנרת ורוצה לכסות סוכה שבניתי,אשמח להמלצה למטפס שעמיד לחום הגבוה פה,תודה

  17. שלום! קניתי ויסטריה ששתלתי צמוד לקיר דרום מערבי. הקיר אורו 30 מ וגובה 3 קומות.חבר אמר לי שאם הויסטריה לא עשו לה הרכבה אז היא תפרח רק אחרי 6-7 שנים ! האם זה נכון?
    מישל

  18. שלום מישל, הבעיה לא בפריחה אלא בצימוח, גם במשתלות תמצא ויסטריות פורחות לוקח להן מספר שנים להתבסס, לעיתים הן נתקעות כמעט בלי צימוח כמה שנים ורק אז פורצות. אך מרגע הפריצה הן בשעטה מתמדת.

  19. היי אבינדב, תודה גדולה על המידע.
    שאלה נוספת על שתילת ויסטריה בכד –
    האם בכד קטן מ 1000 ליטר (למשל 250 ליטר ) פשוט תכסה פחות שטח או לדעתך גם תסבול ותראה רע ?
    תודה
    מירב

  20. ב1000 ליטר היא תוכל לכסות פרגולה קטנה. ואפילו בינונית. אני חושב ששתילה של צמחים כאלו במכלים הם טעות כי העלווה שהולכת וגדלה בסוף מגיעה לקצה היכולת שלה לשאוב מים מהשורשים ואז אם יש יום אחד שהבטריה שובקת או יום חם במיוחד הצמח כולו פשוט יקרוס

  21. היי, אני ממש רוצה היסטריה בגינה השאלה שלי היא עד כמה השורשים שלה אלימים… ? הרצון הוא לשתול אותה כמו באיטליה או אנגליה על קיר דרומי בפינה בין שני חלונות אנגליים (של הבייסמנט) השאלה האם השורשים לא חודרים את הקירות וצנרת ביוב…

  22. אני חושב ששלי כהן הידוע מקבוצת הגינון בפיסבוק כתבה לי פעם שיש לה תמונות של ויסטריה פורצת מהרצפה בבית שלה. כנראה חריג מאוד ביחס לויסטריות "רגילות" אבל כן, ויסטריה הוא מטפס אגרסיבי.

  23. שאלה: השנה סופסוף הויסטריה החלה לפרוח וכיסתה את הפרגולה בחצר ביתי. כמו שכתבת לקח לה 5-6 שנים להגיב והיא מגיבה בכל העוצמה. הבעיה היא שלא ידענו שהיא כזו אגרסיבית ושתלנו אותה ליד הביוב.
    אנא עצתך. האם גיזום מסיבי שלנו יכול להוריד את הסכנה בחדירתה לביוב? האם אתה מציע לעקור אותה?
    תודה רבה, מרגלית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.