חזרה לצמחים (צל) על הדס (שהוא צמח בר!) ומאבק משתלות להישאר פתוחות בשבת.

לאחר האתנחתא הקומית/טרגית הקודמת נחזור לצמחים.

אך ראשית כמה מילים על משתלת סלונר שסגרה שעריה בשבת ומהלך משרד הכלכלה לסגור משתלות נוספות. בזמן האחרון חזית העבודה או הפסקתה בשבת עובדת שעות נוספות. פסיקתה המדהימה באוגוסט אשתקד של שופטת בית המשפט לענייני עבודה אריאלה גיצלר שהפגינה צרות אופקים בניסיונה לכפות את חוק שעות עבודה ומנוחה על ליגות הכדורגל השאירה לא מעט אנשים כולל היועץ המשפטי לממשלה בפה פעור ועם יכולת ג'נגלריסטית מרשימה הוא נאלץ להודות בפה מלא שהחוק הוא אות מתה בספר החוקים לאחר עשרות שנים של משחקי כדורגל בשבת.

המאבקים מכניסים לא מעט אנשים למלכוד בין חוק יסוד: חופש העיסוק. לבין הגנה על עובדים מפני ניצול. אלו  לא עושים חסד במאה העשרים ואחת עם המושג "בחירה". ולא כל מאבק כזה באמת עוזר לעסקים קטנים כמו מאבק המכולות בתל אביב אל מול ענקי המרכולים. ניצול עובדים בעולם המערבי נעשה ברובו באוכלוסיות חלשות בתנאי עבודה ושכר ולא בהעסקה ביום שבתון מוסכם, הנורמות השתנו מקצה לקצה במהלך שישים וחמש השנים מאז נחקק. ב1951 התרבות הייתה קרובה יותר לממלכת יהודה מאשר להיום. אז לשישה מתוך אלף היה רכב! טלוויזיה הייתה משהו אקזוטי בארצות רחוקות, תחנת רדיו הייתה אחת והאינטרנט לא היה אפילו בספרות מדע בדיוני. איש לא חשב אז על מסעדות או שאר הרגלי הצריכה האוויליים שכה אהובים על החילונים כיום. מלבד עישון וטיגון ארוחת צהריים הבדלי התרבות היו זניחים. חילונים אז למעשה כמעט ושמרו את השבת מהטעם הפשוט שלא היו האמצעים לחללה.

 

מי שרוצה לדאוג לעובדים ראוי שיסתכל מה תרבות הצריכה הבולמית שלנו עושה בנכר. מפעלים להרכבת צעצועים, מתפרות ואין ספור צורות העסקה ללא פיקוח וללא סף מינימלי של תנאים הופכים למשהו שמזכיר יותר עבדות של ימי הביניים מאשר חוקי רווחה במערב העכשווי (בלי קשר לעבדות ממשית שעדיין קיימת ומקיפה מיליוני אנשים) זה כולל מאות מיליונים בסין, הודו בנגלדש ועוד מדינות עולם שלישי שמייצרים לנו את חיי הנוחות, את מכונות הקפה, הנעליים, סכיני הגילוח, הסלולריים ושאר החפצים שהתרגלנו ללטף במבטנו העורגים בחמדנות את חלונות הראווה האינטרנטיים והממשיים.

העיקר שיהיה לנו עוד ובזול.

סין:

בנגלדש:

הודו:

ההכנסות מתרבות הגינון בשבת בחלק מהמשתלות מגיעה לעשרות אחוזים מהמחזור וסגירתם בתואנה ששפת האם של הבעלים והעובדים היא עברית תשאיר דה-פקטו רק משתלות ששפת האם של עובדיה ובעליה ערבית. אנשים לא יפסיקו לקנות רקפות ענק דוחות בשבת הם פשוט יעברו למשתלה הסמוכה שם משרד הכלכלה לא יכול לכפות את החוקים הללו. אולי זה יטיב עם האוכלוסייה דוברת הערבית בישראל אך בבירור זה יפגע קשה במשתלות שאינן כאלה.

אני חושב ששבת הוא יום חריג ושונה באופן מהותי משאר ימי השבוע. היו לא מעט שבתות שבהן עבדתי ושתלתי גינות ואני מודה שאני מעדיף בשבת לנוח עם משפחתי (גם אם זה אומר שאני עובד כל הזמן). אך יחד עם הגנה על אוכלוסיות חלשות יש לאפשר גם איזון עם ערכים אחרים.

מספר כלי הרכב הפרטיים בישראל לנפש 1950-2004 ימי הביניים

מספר כלי הרכב הפרטיים בישראל לנפש 1950-2004 ימי הביניים

ולצמחי צל: כתבתי בעבר על מהוניה זוחלת, אני רוצה לחזור לצמח הנפלא הזה משום שקשה מאוד להשיגו. מסתבר שהמשתלה היחידה שעוסקת בריבויו היא משתלת שפם ובשל קצב צמיחתו השתילים נדירים ביותר. מהוניה זוחלת או בשמו החדש ברבריס זוחל (או ברברית זוחלת) הוא צמח איטי עד אימה, מסוג הצמחים שעובדים נגד התרבות שמצפה לתוצאות תוך שלושה חודשים. לוקח לו שנים לבסס עצמו ולהתרחב לקוטר של מטר. אך לטעמי הוא צריך להיות אחד מצמחי הבסיס בגנים רבים. ראשית יש לו היכולת לעבור משמש מלאה לצל מלא (יש לבדוק זאת באזורים חמים שם שתלתי עד היום רק בחצי צל/צל) מלבד זאת המראה שלו מאוד מזכיר את עליו של אלון התבור בגודלם ואלון מצוי בעוקציו המשוננים, הוא ירוק עד, בחורף חלק מעליו מאדימים ואף נצבעים בברונזה מרהיבה. הוא יציב במשך כל השנה ואינו רגיש לכל מחלות ומזיקים. ההתרחבות נובעת מקנה שורש זוחל בדרך כלל באביב אז פורצים הענפים החדשים כאמור בקצב של 15-30 ס"מ בשנה. גובהו לא אחיד ונע בסביבות 40-70 ס"מ לעתים הוא מצמיח ענפים מעט גבוהים יותר. הוא יכול לתקשר נפלא עם צמחים כמו קנאורון תלת זרעי, פואנית איטלקית, הבה פרנסיסקני 'בלו' ג'ם', פורסיטיה נטויה, מרסילאה גדולת רגל, אשכרוע ירוק עד (הרחבה בהמשך) ומינים שונים של צינית.

בברבריס זוחל \ ברברית זוחלת \ מהוניה זוחלת - תחליטו כבר. חורף, קיץ תמיד יפה.

בברבריס זוחל \ ברברית זוחלת \ מהוניה זוחלת – תחליטו כבר. חורף, קיץ תמיד יפה.

הצלחתי לשים את ידי על שני דליים שלו ואני עומד לשתול אותם בגינות ציבוריות, האחת במנזר הבנדיקטיני באבו גוש והשנייה במעלה החמישה שם ניתן יהיה בתאום מראש לקחת לריבוי למשתלות. זה צמח שראוי שיהיה בכל משתלה ובמספר גדלי מיכלים וגם אם המחיר יהיה יקר בשל קצב צימוחו הוא שווה כל אגורה.

למשתלות בצפון ניתן לקחת בתיאום מראש מגינה באילניה שם נשתלו לפני שבע שנים שלושה גושים ששרדו תקופות קשות ועבודות בניה/שיפוץ של בית צמוד.

התחלתי להשתמש בשני מינים נוספים שיכולים לעבור משמש לצל האחד הוא כאמור אשכרוע (בוקסוס) זהו צמח שאני עוקב אחריו כבר שנים אך לא אזרתי עוז לשתול אותו עד כה וחבל. באופן מדהים הוא עשה את דרכו לעולם הגינון בעיקר בתור צמח לגינון פורמלי, גינון טופיארי ואפילו בונסאי. זאת בעיקר בשל שלוש תכונות מעולות. הראשונה היא צימוח צפוף ביותר של עלווה, השניה היא צימוח איטי שיכול למתן את קצב הגיזומים והשלישית היא עמידותו יוצאת הדופן בצימוח משמש ועד צל. הוא מבוסס כל כך בתרבויות גינון אלו עד שכאשר מנסים להתבונן בו ב Google Images כמעט כל מה שיוצא הוא גינון פורמלי ובקושי רב ניתן למצוא אותו גדל בבר. 

למעשה יש מספר מינים/זנים שקשה להתחקות אחר מוצאם, אני מחבב ביותר את המין אשכרוע ירוק עד (Buxus sempervirens) למרות שהמין הנפוץ יותר הוא אשכרוע קטן עלים.                           (Buxus microphylla אשר עליו רחבים וביצתיים יותר מהירוק עד) אך כך או כך זהו בלי ספק צמח שניתן לשלב אותו באין סוף אופנים אך העיקר לתת לו לגדול חופשי בלי לאנוס אותו לגאומטריה המגוחכת של התרבות.

אשכרוע ירוק עד בגווני חורף במשתלה.

אשכרוע ירוק עד בגווני חורף במשתלה.

אשכרוע קטן עלים גם בכסות חורפית במשתלה

אשכרוע קטן עלים גם בכסות חורפית במשתלה

הוא ('ירוק עד') נראה כאילו יצא מהבר ומזכיר מאוד בר זית מקומי או אשחר, אני לא מבין מדוע מציינים אותו באתרים רבים כבעל דרישות השקיה מרובות. משום שהוא גדל בטבע במגוון אזורי אקלים מממוזגים ועד ים תיכוניים נוקשים, על פי זאת לאחר התבססות הוא יכול בקלילות לעבור ניתוק מהשקיה.

מאמר של  סקירה היסטורית מעניית על אשכרוע ניתן למצוא כאן

הנה שתי תמונות שמצאתי מהבר מויקיפדיה.

אשכרוע ירוק עד בבר - על פי זאת עמיד גם בתנאים קשים של יובש

אשכרוע ירוק עד בבר – על פי זאת עמיד גם בתנאים קשים של יובש

נראה נוף מקומי לחלוטין. אשכרוע - בוקסיס בקורסיקה. ים תיכוני למהדרין

נראה נוף מקומי לחלוטין. אשכרוע – בוקסיס בקורסיקה. ים תיכוני למהדרין

הצמח השני אותו ניסיתי לראשונה הוא צינית קרולינית מזן 'וויל פלמינג'. זהו זן חריג ביותר במבנהו פחות ממטר רוחב ולמעלה משלושה מטרים גובה. סימה קגן הביאה כמה זני צינית מדרום מזרח ארה"ב אשר כולם מאפשרים שתילה משמש מלאה ועד צל מלא. גם להם מראה מקומי עם עלים קטנים, גלדניים דמויי אשחר ולזנים הנקביים פירות אדומים קטנים. האקלים במקור צמיחתם אינו ים תיכוני אלא לח וחם קרי סובטרופי בדרום מזרח ארה"ב אך הם יכולים לאחר התבססות לעבור להשקיה במנות מרוחקות. אני מציע לקרוא עליהם עוד אצל סימה קגן פה ופה.

שתלתי שני שתילים באזורים מוצלים באופן כמעט מלא ומלא בגינה האחרונה בלפיד ששתילתה הסתיימה לפני שבועיים. עדכונים בהמשך.

צמח בו אני משתמש מאז התחלתי לעסוק בתחום וחזרתי לעשות בו שימוש אינטנסיבי בשנה האחרונה הוא הדס מצוי. עם השנים הופיעו עוד ועוד זנים מבוררים במשתלות ובגלל שהוא בעל מופעים שונים ומקצב צימוח שונה יש לעשות התאמות גם בידע הכתוב. נטף משווקים את הדס 'גילי' והוא באמת הדס מוצלח, צפוף מאוד בעלוותו ואיטי מאוד בקצב צימוחו אך השנים חולפות וגם הרים נשחקים וגבעות מתרוממות לפני זמן לא רב מדדנו את צמח האם לגידול הספציפי והוא הכפיל את עצמו במהלך קצת יותר מעשור ועומד היום על 160 ס"מ ולא 80-100 ס"מ כפי שמצוין באתרים השונים. זה אמנם קצב זוחל של 5-10 ס"מ בשנה בערך וניתן לשליטה בקלות אבל בכל זאת יש לשים לב. אני בקיץ טעיתי ושתלתי תחת חלונות בגובה מטר בערך בהנחה שהוא ייעצר תחתם. אני מניח שאם נגיע בעוד 10-12 שנים הפרט המקורי במשתלה כבר יהיה קרוב ל200 ס"מ אבל ימים יאמרו. יתכן גם שבתנאי צל קצב גידולו איטי עוד יותר. היתרון הגדול של הזן 'גילי' הוא המבנה הצפוף וההדוק שלו, הוא גבוה בהרבה מרוחבו ואינו שולח ענפים רוחביים וכן בפריחה האינטנסיבית שלו בו הצמח מתכסה כליל בפרחים.

הדס מצוי זן לא ידוע

הדס מצוי זן לא ידוע בגן הורדים בירושלים

לעומתו התחלתי להשתמש גם בזן הדס מצוי 'פרח מלא' (או הדס 'מלא פרחים') שהוא מהיר יותר ומגיע לגובה 3 מטרים ואם רק ימתינו כמו מרבית ההדסים הוא יכול להתרומם גם יותר. בדרך כלל אני נמנע מלהשתמש בצמחים בעלי ריבוי עלי כותרת ("פרח מלא") בשל מגבלות פנימיות של אלרגיה חמורה לתצורות פומפוזיות, כתבתי על כך בעבר על רימון "פרח מלא" וגם על הרדוף "פרח מלא" (כאן). אך ההדס בכל זאת מצליח לעבור אצלי את המשוכה אולי בשל גודל הפרח שנשאר על אף ריבוי עלי הכותרת צנוע בהיקפו. הזן הספציפי הזה כמעט ואינו חונט פירות בגלל שריבוי עלי הכותרת מונעים מהמאביקים להגיע לצלקת עמוד העלי וכפי שכולנו יודעים צמחים שאינם מייצרים זרעים נמצאים בכמיהה מתמדת לריבוי עצמי, קרי הם ממשיכים עוד ועוד לפרוח על מנת לספק את יצרם הבסיסי וכך הדס 'פרח מלא' פורח כמעט ללא הפסק ומפיץ אם לא את זרעו לפחות את ניחוחו ברחבי הגן. כמעט אכזרי ואם זאת נפלא. הצילום מהאתר הזה

לא מפסיק לפרוח - הדס 'פרח מלא'

לא מפסיק לפרוח – הדס 'פרח מלא'

הדס בעל מראה רובץ יותר שמתרומם לאטו הוא הדס 'קטן עלים' (טרנטיני / טרנטינה) זהו זן בעל עלווה קטנטנה וצפופה ביותר. והנה החידה היומית, מה גובהו? לפי האתר של נטף  יהיה זה 120 ס"מ. לפי יגור 200 ס"מ, לפי שתילי הר 250 ס"מ, מלצר יותר גמישים ואצלם הגובה נע בין 150-200 ס"מ, באתר To keep זה בין 100-150 ס"מ ובשגיא יש את הרף התחתון של 80-150 ס"מ.

מבלבל למדי, אם רופא היה מאבחן את אחד מילדי כבעל פוטנציאל צמיחה של 80 ס"מ ואחר כ250 ס"מ אני חושב שהייתי נמנע מללכת עוד לביקורים. ובכל זאת כיצד ניישב את הסתירה (לכאורה! לכאורה!) הזאת? כנראה משום שמרבית ההדסים ממה שמכנים 'קטן עלים' הם זריעים כך שישנה שונות גנטית (הזן טרנטיני אמור להיות מבורר) ומלבד זאת פשוט צריך להתאזר בסבלנות. תנו להדס לצמוח.

זכרו שהמינים המגוונים הם איטים יותר מבעלי העלה הירוק ושעם הזמן ענפים חדשים יוצאים ירוקים והצמח "חוזר" למצבו "המקורי" דבר שדורש קיטומים למי שמעוניין להישאר במראה המגוון, הנה תמונה קלאסית:

תמיד משתוקק לחזור למקור - הדס קטן עלים מגוון בדרכו ל Mainframe

תמיד משתוקק לחזור למקור – הדס קטן עלים מגוון בדרכו ל Mainframe

לנטף יש זן מבורר נוסף בשם הדס ענק 'נטף', הוא גדל מהר מאוד ביחס למרבית ההדסים. קצב הגידול של הדסים יכול להיות מבלבל חלקם כאמור גדלים 5-10 ס"מ בשנה וחלקם יכולים בתנאים טובים של אדמה, קומפוסט, מים ושמש לרוץ למעלה מ40 ס"מ בשנה. זן זה כנראה שיך לקבוצה האחרונה. המקור ממנו נלקחו הייחורים נשתל על ידי אם-סבתו של עוזי בן צבי ביסוד המעלה! עוזי זוכר את ההדס הספציפי הזה בגובה של בין 8-10 מטרים על גזע בודד כלומר עץ לכל דבר. העץ נכרת בשלב כלשהו וגדל מחדש כשיח רב גזעי ועלה שוב לממדי עץ קטן בגובה ורוחב 6 מטרים מתחתיו חונות כיום שתי מכוניות. העלים שלו גדולים במקצת ממרבית זני הדס וכך גם פרחיו.  ישנו זן מבורר נוסף אשר טרם עשיתי בו שימוש שהוא אחד מהעתיקים בזנים המבוררים בשם הדס בואטיקה – ('Myrtus communis 'Baetica)  זהו הדס שמקורו ההיסטורי בערפל ימי הביניים בחצרות טירות המאורים בדרום ספרד תחת כיבוש האסלאם. הוא מתאפיין בעלים ארוכים ומחודדים הצומחים בצפיפות חריגה לאורך הגבעול ויוצרים מבנה "פיסולי" מרשים. הזן גדל באופן איטי אפילו ביחס להדסים אחרים. הוא ככול הנראה נמצא באזור גני אלהמברה בגרנדה.

הנה תמונות של הדס בואטיקה מהאתר הזה והזה:

הדס בואטיקה - למה לעזאזל קוראים לזה "פיסולי"?

הדס בואטיקה – למה לעזאזל קוראים לזה "פיסולי"?

הדס בואטיקה

הדס בואטיקה

האם משם מגיע הדס בואטיקה? לוט בערפל ימי הביניים.

האם משם מגיע הדס בואטיקה? לוט בערפל ימי הביניים. אלהמברה.

מלבד זאת יש לזכור שאין דבר כזה הדס משולש. זאת תכונה לא מובהקת שפוקדת הדסים לעתים ואין כל זן מבורר שמצמיח שלושה עלים יחד מבסיסם על הגבעול באופן תמידי. יש טכניקות שונות שמנסות להצמיח אותם כך לאחר גיזום חריף או שריפה אך אין "הדס משולש". מי שמוכר לכם זאת יכול באותה המידה להעלות באוב את אבותיו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , , , , , , , , | 24 תגובות