כמה גינות חדשות

מיעטתי לכתוב בשנה האחרונה וקשה בדיוק להסביר מדוע. אשתדל להגביר את הקצב לאור תהיות הקהל.

מתבשל לו פוסט על הגינון במוזיאון ישראל (רמז: לא מתפעם) אבל בינתיים הסתיימו ונמצאים בישורת האחרונה מספר פרויקטים גדולים שהטו את זמני לכיוונם בחודשים האחרונים. אני רוצה להתייחס אליהם בקצרה ובראש ובראשונה לגינת התמ"א 38 שהקמתי בבניין בו אני מתגורר. אפשר לקרוא על התהליך פה ופה. וגם באופן מעט רחב יותר על הצורך בגינון ציבורי מתוכנן בבתי דירות בערים פה.

קודם כמה תמונות ואז דיבורים:

ספסל גינה מראה ממזרח למערב תמ"א 38

ספסל גינה מראה ממזרח למערב תמ"א 38

רחבה מרכזית עם ספסל מראה מצפון לדרום

רחבה מרכזית עם ספסל מראה מצפון לדרום

רחבה מרכזית מראה מדרום לצפון

רחבה מרכזית מראה מדרום לצפון

מבט על חצר אחורית - בעוד שלוש-ארבע שנים חופת העצים תעלים אותה לחלוטין

מבט על חצר אחורית – בעוד שלוש-ארבע שנים חופת העצים תעלים אותה לחלוטין

טרסות במעבר הדרומי מראה לכיוון מזרח

טרסות במעבר הדרומי מראה לכיוון מזרח

מעבר דרומי, אי בריצוף.

מעבר דרומי, אי בריצוף.

מעבר צפוני מבט למזרח

מעבר צפוני מבט למזרח

פינה דרום מערבית

פינה דרום מערבית

הגן שנבנה למטרה ציבורית נשתל בצורה שונה לחלוטין מכל גינותי עד כה. גינות פרטיות בנויות בדרך כלל על ציר שמונחה מנקודת ההתכנסות של הדיירים ביציאה האחורית תחת קירוי פרגולה כזאת או אחרת ממנה נמשך מרחב נוסף של ריצוף או צמחייה נמוכה (דשא במרבית המקרים או בגינותיי תחליפים) ושיחיות עוטפות. אך בבניין מיקום המרחב הציבורי צריך להתרחק מהבתים על מנת לא לפגוע בפרטיות. לכן המרחב המצומצם והצורך בנגישות מוחלטת מכל צדדיו של הבניין כפה עלי בחירות בלתי אפשריות, בדרך כלל הפערים בין צמח לצמח בגינותיי הם נדיבים מאוד ומאפשרים לצמחים לגדול כמעט למלוא הפוטנציאל שלהם. אך במקרה דנן העמסתי פי שתיים ושלוש מתוך ידיעה שהחלל שנוצר יהווה משהו אחר לגמרי. קשה לי לנסח במילים את התנועה אותה אני מבקש לעצב אך אני מאמין שתוך 3-5 שנים הגן יעלם ויבלע אל קרבו את הנוכחים בו, השיחים המקיפים בטרסה הגבוהה יעלו משתרגים זה בזה לגובה 2-3 מטרים ויפגשו בחופת העצים שתסגור את כל המרחב למבט על. לא הבניינים הסובבים את הגן יראו עוד ואף ולא הבניין שמסביב לו הגן נבנה. רק מעט חלקים מהקומה הראשונה יזכירו ליושבים את הדירות שמעבר להם.

שני מקטעים קטנים באורך כולל של 12-13 מטרים יישארו חשופים לשמש וכל שאר הגינה תשרה בצל קריר בקיץ ורק בחורף תיחשף עם נשירת חופת העלווה ממעל.

העצים שנשתלו הם: דולב מקסיקני, אלון התולע, אלה סינית, פיקוס בת שקמה, כליל קנדי, קטלב מרינה, אולמוס קטן עלים, הטרומלוס קטלבי, אגס קלרי. נשאר סיגלון חד עלים ותיק שנשתל עוד לפני עשרות שנים ושרד את הבינוי.

הגינה שנשתלה ברובה באפריל עברה להשקיה במרווחים של תשעה ימים מתוך כוונה להרחיב את הפער בין ההשקיות כבר בקיץ הבא לעשרה ימים ובשנה שלאחר מכן לפעם בשבועיים. אמנם עדיין מרבית הצמחים השתולים הם ממקורות אקלימיים ים תיכוניים אך גם בהם יש חריגים:

למרות שתדיר מאשימים אותי ב"נוקשות אידאולוגית" ביחס לצמחים הכנסתי רחמנא ליצלן לגינה מספר ורדים שבעבר לא היו חוצים את הסף, למשל גולדן סלבריישן על 75 עלי הכותרת שלו! בגידה! מוזמנים עוד שלושה שלפחות שניים מהם היו גורמים לי לשבץ: 'אינגליש סצ'ט' וכן 'רחל' – כנראה אני מתקרב ליום מותי.

גולדן סלבריישן - רחמנא ליצלן

גולדן סלבריישן – רחמנא ליצלן

ואפילו הכנסתי אני כמעט מתבייש לומר כלנית יפנית שמצליחה לגמוע בקלילות את תשעת היממות בין פתיחת הטפטפות, משהו בי ממש התערער, משפחתי לועגת לי וחושבת שבסוף אשיר התקווה.

השם ירחם, כלנית יפנית

השם ירחם, כלנית יפנית

שתלתי בגינה צמחים נוספים שטרם ניסיתי בעבר, חלקם חדשים לגמרי במשתלות. אחד מהם הוא ורוניקה פקטינטה – veronica pectinata שמשתלת נטף החלו לייצר, זה נראה צמח עם פוטנציאל גבוה כמשתרע צמוד קרקע לא אגרסיבי גם לתחליפי המדשאות שלי שכן הוא משריש לכל אורכו. הפריחה באביב מכסה את הצמח כליל, כך הוא נראה כרגע בראשית דרכו:

ורוניקה פקטינטה - צמוד קרקע

ורוניקה פקטינטה – צמוד קרקע

ירוק עד, הגובה 5-8 ס"מ כנראה לשמש מלאה עד חצי שמש במקור מגיע מאקלים קריר ולכן יש לבדוק התאמה למישור החוף והשפלה אבל כבר ראינו גמישות רבה בצמחים לא מעטים.

והנה תמונה מרמת רזיאל שם הסתיים הפרויקט לפני מספר שבועות:

תוטמע בנוף

תוטמע בנוף

נשתלה שם גם "תחליף מדשאה" בגודל של 50 מ"ר בקירוב.  אני רוצה להזכיר ולעודד את השימוש נכנס כשחקן מרכזי היריציום פילוסלה, אני לא יודע עדיין מדוע אך דיווחו לי במשתלה שטרם נצפו לו ביקושים רבים, זהו ללא ספק אחד מצמחי הכיסוי השטוחים הטובים ביותר שיש, הוא מצליח היטב גם בהר הגבוה וגם במישור החוף, הוא משריש חזק מאוד ומדכא את מרבית העשבייה, מזריע עצמו מעט, אינו אגרסיבי, נעצר בגבול הצמחים הקרובים לו מבלי לרמוס אותם (כמו למשל ליפיה זוחלת שתכבוש מושבות עד גובה 30 ס"מ  או אפילו פרנקניה חלקה שיכולה לעתים להמשיך הלאה ולעלות על אבני ריצוף וצמחיה ננסית. הפריחה שלו לטעמי מהממת ונראית כפריחת צמח בר לגמרי.

הנה צילום מיום השתילה בהצבת הצמחים:

שתילת תחליף מדשאה

שתילת תחליף מדשאה

הנה צילום ממרץ ומאוגוסט האחרונים ממדשאה במעלה החמישה ההיריציום פורח בצהוב למטה מימין כסביון בר:

מרץ מדשאת אחו

מרץ מדשאת אחו

שיא החום - תחליף מדשאה עובד

שיא החום – אוגוסט ותחליף מדשאה עובד

 

כך ההיריציום נראה בשיא פריחתו

כך ההיריציום נראה בשיא פריחתו באפריל

וככה נראה ההיריציום ביולי בצרפת בגובה 1200 מטרים (פוסט נפרד ומהמם):

היריציום פילוסלה בטבע בצרפת

היריציום פילוסלה בטבע בצרפת

עוד גינה עם תחליף מדשאה מעט מצומצם יותר אך בתוך גן סלעים יפה שתלתי בבית זית, הנה תמונה מהגינה שם:

טרסות בהר - בית זית

טרסות בהר – בית זית חודשיים לשתילה, רק נולדה.

בשדי חמד היער לא מתפתח כפי שקיוויתי, ספגנו מהלומה קשה מבעיות ניקוז בקרקע, רבע מהעצים נכנסו למצוקה ולמעלה מעשרה פשוט מתו. הבעיה טרם נפתרה ומומחה לקרקע ובעיות ניקוז צריך להגיע לסייע, הגינה שם כל כך גדולה ומורכבת מגינות משנה, שבילים, חללים מוכמנים ועוד שנדרש לה פוסט נפרד, השבוע אני אמור להגיע לשם ואצלם תמונות לשם כך. הנה תמונה אחת בכל זאת:

שדי חמד

שדי חמד

ולסוף אזהרה שקיבלתי בקשר לצמח איתו התחלתי להשתמש לפני שנתיים-שלוש והמלצתי עליו בחום. בן קוציץ אדום שאני עדיין חושב שהוא צמח נהדר מזריע עצמו ודי הרבה. עשרות שתילים נצפו נובטים, צריך לבדוק את הנושא יותר לעומק ובטח לא הייתי נמנע מלשתול אותו (שתלתי אותו ממש זה עתה בגינתי שלי) אך ראוי לשים לב לכך. צמחים עם יכולת הזרעה עצמית גבוהה יכולים להפוך לפולשניים ולגרום לנזקים לא רק אקולוגיים אלא קודם כל פנימה לגינות. שימו לב.

 

 

 

 

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה כללי | 4 תגובות