שֶׁלֶג דְּאֶשְׁתָּקַד (קטסטרופה בעיר הקודש)

כידוע, החורף באזורנו הוא לא חורף של ממש ולא רק שהטמפרטורות בו הן נוחות (מדינת תל אביב קרובה יותר לאילת מאשר לירושלים, הסוודרים שם הם כמעט מנהג מגונה) הגשמים אינם מרובים והוא קצר, ממש קצר. למעשה אנחנו ניצבים כבר ממש רגע לפני סיומו. מרץ הלכה למעשה הוא אביב מה שמשאיר לנו בערך 75 ימים. היכונו.

שלג

שלג ביער ירושלים

בדיוק לפני שנה פגעה פה סופת השלג שהשאירה את ירושלים מצולקת קשות. מיד לאחר מכן החלו להישמע טענות רבות כי גיזום נכון (בחירת ענפים מרכזיים בעלי זווית כהה ולא חדה וכו') ובחירה נכונה בעצים (נשירים/חזקים) הייתה חוסכת את מרבית הנזק. אלו טענות נכונות אך רק באופן חלקי; קשה לכמת באופן מדויק את היכולת לצמצום הנזק (ישנה נטייה מגוחכת "מדעית" בכל תחומי החיים לכמת באחוזים כאילו היינו כל החיים במעבדה) אך ישנן שתי סיבות מרכזיות לעניין שמשלימות זו את זו. הראשונה כמובן היא החריגה המדהימה של עוצמת הסערה, נתונים מטאורולוגיים סטטיסטים מורים כי מאז תיעוד המדידות לא נרשמה מערכת בעצמה ובאורך זמן כזה, מערכות חזקות קודמות נמשכו מספר שעות עד יממה, היקף המשקעים העצום והזמן הממושך שאלו נערמו על העצים היווה את אחד משני הפקטורים העיקריים בהתמוטטות אלפי ורבבות העצים אך הדבר העיקרי עליו אין נותנים את הדעת הוא עיתוי הסערה והחודש שקדם לו. הסערה החלה ב10 לדצמבר כלומר תחילת החורף ומה שקדם לה היה נובמבר יבש וחם, לא שיא של חום אך אחד מעשרת חודשי נובמבר החמים ביותר, זאת ועוד, שבועיים לפני הסערה עוד היה גל החמסין הקיצוני ביותר שנמדד לעונה זאת. אלו הם נתונים קריטיים משום שחלק גדול בשברים וההתמוטטויות היו בעצים נשירים שבשל התזמון והחום לא הספיקו להשיר את עליהם ולכן הפכו למלכודות שלג. ספיון השעווה, דולב מזרחי, כליל החורש, שקדים, דובדבנים, אפרסקים, You name it – עמדו כולם עם מפרשים קולטי רוח ושלג עליהם נערמו מאות ואלפי קילוגרמים של מים קפואים. לכן גם אם היו גוזמים כראוי, גם אם היו שותלים יותר נשירים, גם אם היו מתפללים לקדוש ברוך הוא שלוש או חמש פעמים ביום כל אלו לא היו עוזרים, זהו אירוע ככול הנראה חריג לא של אחד למאה שנים כפי שמדברים על פי רוב, מבחינת אפקט השלג על העצים יתכן שלא היה אירוע כזה מעולם.

ראו את העלים, רעם ביום בהיר ושלג על עלים שטרם נשרו - נזק שלא ניתן להתכונן אליו

ראו את העלים, רעם ביום בהיר ושלג על עלים שטרם נשרו – נזק שלא ניתן להתכונן אליו

מילה ירוקת עד, לא הספיקה להשיר - שלג בירושלים

מילה ירוקת עד, לא הספיקה להשיר – שלג בירושלים

גזם שחסם שבועות את המעברים בירושלים

גזם שחסם שבועות את המעברים בירושלים

מי שחושב ששנה אחרי סיימנו עם האירוע לא מבין היכן הוא חי, ההשפעות של הסערה על שלד העצים בירושלים הן רבות שנים. אנחנו נראה ענפים רבים שיישברו ועצים שחלקים גדולים מהם יקרסו גם עוד עשרות שנים קדימה. היות ואנו חוזרים ואומרים שבניית שלד עץ נכון הוא תנאי לעמידותו בלחצים יש להבין שבעקבות הסערה שלד זה נפגע באופן ישיר או עקיף על ידי גיזומי קרקוף בחלק כביר מעצי העיר. וכמו שאיש לא היה מוכן לגור בבית בקומה החמישית שמחובר לבניין רק מהמבואה כך יש להבין שהעצים שיצמחו מנקודות השבר הללו יהיו לעולם חלשים באופן ניכר מבניה אורגנית היקפית וכאשר יחזרו השלגים או רוחות חזקות הם יהיו אלו שיתמוטטו.

לאחר שהגל שכח ועיריית ירושלים החלה חוכרת חברות קבלניות בעשרות מיליוני שקלים מתוך כוונה טובה אך בלי משים נגרם נזק משני ארוך טווח. את העצים פינו לשני מוקדים עיקריים, בגבעת שאול ובכביש בזק שם מכונות גריסה עבדו כמעט 24 שעות ביממה על מנת לצמצם את כמות הגזם העצומה.

הררי רסק עץ לאחר השלג

הררי רסק עץ לאחר השלג

הררי גזם נערמו וכמעט מיד, עוד בטרם הפכו לקומפוסט פוזרו בתור "רסק עץ" כחיפוי נגד נביטת עשבים ואידוי מים. נשמע טוב אלא שהענפים נשאו מיליוני זרעים שעתה באה שעתם הגדולה. התמונה הבאה היא ממחלף גבעת מרדכי (בזק/בגין) שימו לב:

הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות - שוליית הקוסם, הגזם שקם לתחייה

הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות – שוליית הקוסם, הגזם שקם לתחייה

כך ממש כמו בשוליית הקוסם, לאחר שקוצצו למיליוני חתיכות זעירות קמים העצים לתחייה באלפים ורבבות, בין העצים: כליל החורש, ספיון השעווה, חרוב מצוי, אילנתה בלוטית, איזדרכת מצויה, וושינגטוניה חסונה, מכנף נאה ועוד ועוד ועוד.

הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות.

צמח חדש (בעבורי) שהתחלתי לעשות בו שימוש הוא אלווי ריסני. זהו אחד ממיני האלווי (על אלווים וסוקולנטים כתבתי לא מזמן פה) המהירים ביותר שיש, זהו מטפס! (נשען ולא נכרך או נדבק) פרוע מעט אך ניתן לעיצוב, שיכול להגיע גם קרוב לעשרה מטרים גובה! ללא תמיכה הוא יטפס על עצמו ויהפוך לשיח מרשים גבוה משני מטרים ורחב אף יותר מכך, מראהו עדין יותר מאלווי עצי שפורח עתה בעוז באדום בכל מקום (מה שרובנו טועים לחשוב כ"אלוורה") והוא מוציא פי מיליון יותר פרחים. הנה:

אלווי מטפס!  - אלווי ריסני

אלווי מטפס! – אלווי ריסני

פי מליון יותר פרחים מהעצי, אלווי ריסני

פי מליון יותר פרחים מהעצי, אלווי ריסני

לסיום קטע וידאו מעניין שחבר שלח לי מפרויקט בניה שאפתני במילאנו – איטליה, רב קומות שעתיד להיות "ירוק" כולו, מעין גן אנכי עצום ממדים. במקום שכל דירה/קומה תעשה בעצמה גינת מרפסת צנועה מראש האדריכל קובע סטנדרטים גבוהים מאוד למכלים עצומים לגינון בכל המעטפת. זהו פרויקט שיכול להצליח באופן מדהים רק אם יקפידו על בחירה מדויקת של הצמחייה. התחזוקה של מבנה כזה דורשת אנשים מיומנים בעבודה בגובה עם ידע גנני והסכנה תהיה שתילה של צמחים מהירים מידי/גבוהים מידי/ בעלי אורך חיים קצר/ ועוד בעיות נוספות. למעשה זה צריך להיות גן ציבורי היקפי עם ניהול מדויק ולא אוסף גינות גג שיצאו מכלל שליטה ויהיו מדבריות עשביה או יערות שיחסמו את האור והניקוז ויתעופפו ברוחות החורף אל הרחוב.

מאוד מסקרן:

 

 

נתראה בשביעיות

 

 

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , , , | להגיב