מדשאה (מדשאת אחו – תוספות מאוחרות)

ספויילר: זהו פוסט על צמחים בלבד, על מיכאלאנג'לו, ולסקז, רמברנט ובטהובן תאלצו לקרוא בפוסט הבא.

(תוספת מאוחרת יוני 2017: הפסקתי להשתמש כליל בדמונדיה מרגריטה, הצמח איטי מתקשה מאוד להיקלט במרכז החם והלח ובעיקר אינו מצליח להתגבר על חמציץ קטן באופן שמאפשר שליטה בו, אמנם יש כמה הצלחות איתו בעיקר באזור ההר אך היו גם כישלונות קשים, הקשה ביותר היה בגינה בעין כרם במצב הדרגתי משמש מלאה להצללה חלקית שם החמציץ אכל לחלוטין את הדימונדיה נא להסתכל בפוסטים מאוחרים על הנושא – הצמח שיש להשתמש בו גם בהר וגם במישור החוף בשיעור של 25-50% הוא היריציום פילוסלה)

לאחר כמה ניסיונות התחלתי לשלב מינים שונים במדשאות, אינני חובב מראה מונו-כרום בגינה, משטח אחיד, רציף, מונוליטי הוא נדיר בטבע אצלנו, ישנם מקומות בעולם בהם ישנה שליטה מוחלטת של מין יחיד אך זאת תופעה נדירה ובאזורי אקלים ים תיכוניים נדירה שבעתיים, בדרך כלל אנו רואים ריבוי של מינים וגיוון רחב. אני חושב שאם אנחנו רוצים משטח מדרך בגינה שאינו דשא אפשר לייצר מעיין "מדשאת אחו" עם שילוב מינים שונים. לשם כך התעניינתי גם במינים מקומיים שטרם שתלתי כמו ליפיה זוחלת, זהו צמח גדות נחלים נדיר ומאוד אגרסיבי בהשקיה מרובה ויתכן שדווקא יתאים לעיבוי "מדשאה" בתנאי השקיה מעטה, פילפי בספרו המצוין The Dry Gardening Handbook מציע אותו כתחליף מדשאה, פורח הרבה ומושך דבורים (כרבים ממשפחת הוורבניים) ולכן צריך לקחת גם פרמטר זה בחשבון. אני חושב שעדיף לשלב אותו בשלב מאוחר יותר כאשר "המדשאה" כבר די מבוססת בכדי למנוע השתלטות. הנה תמונה מהגן שלו בצרפת שצולמה בשבוע שעבר על ידי אבי:

חלקת ההדגמה של אוליבר פיליפי - ליפיה זוחלת
חלקת ההדגמה של אוליבר פיליפי – ליפיה זוחלת

כתבתי בעבר על מדשאות ותחליפים. לא אחזור על כל הטרוּניות מתרבות המדשאות (החיות והסינתטיות כאחד) באחד הפוסטים כתבתי על דימונדיה (כאן), כתחליף אפשרי. אני עדיין חושב שזהו צמח נהדר אך הכרחי לשים לב שזמן שתילתו האופטימלי הוא בין סוף נובמבר לתחילת פברואר, והייתי אולי עוד מרחיק לכת ומציע לשתול אותו בין דצמבר לינואר. שתילה במרץ כבר מגדילה מאוד סיכויי תמותה; בעיקר באזורים חמים – במיתר שתי שתילות סמוך לאביב כשלו, באלישיב (שתי דקות מחדרה) 80% מן השתילים מתו אך אלו ששרדו התאוששו בסתיו ועתה מייצרים מרבדים נהדרים. משיחות עם אנשים שונים עושה רושם שבעייתו העיקרית היא עודף השקיה בחום, לשם כך יש לתת לו לפתח מערכת שורשים עמוקה כבר בחורף ולרווח מאוד את השקיות הקיץ, בשנה הראשונה ניתן להגיע למרווחים של 10 ימים ולאחר שנה נוספת הוא יכול לעמוד בקלות במרווחי השקיה של פעם בשבועיים-שלושה. בקרקע כבדה ועמוקה ניתן להשקות להערכתי פעם בארבע שבועות ללא בעיה. 

ישנם עוד מספר מינים משתרעים שיכולים להצטרף אל הדימונדיה בין אבני מדרך אך לא כתחליף מדשאה, לכן צריך לשים לב גם למידת עמידותם בדריכה וכן לאורך חייהם: פרנקניה חלקה למשל הוא צמח נפלא אך תחת דריכה הוא נפגע כך גם מינים שונים של בת קורנית (שטובה יותר באזורים גבוהים) שגדלים היטב בין אבני מדרך ופחות תחת הרגל עצמה. דלוספרמת אברדין, הוא סוקולנט מצוין, מאריך שנים אך לא למדרך או לענה זוחלת שבאופן כללי עמידה פחות וקצרת חיים על אף המראה המרהיב שלה. מין מקומי אחר שזה עתה שמעתי אודותיו ונשמע מאוד מעניין הוא אלמוות הכסף. זהו צמח הגדל בר באזורים נרחבים אך תכונתו החשובה לעניין המדשאה היא זאת שאבי שמידע כותב במגדיר: "נפוץ מאוד בחבל הים תיכוני, במיוחד במעזבות ובקרקע דרוכה, אבל גם בבתות ובשטחים שטופי שמש" (הדגשה שלי). לא נראה כך אך הוא ממשפחת הציפורניים! נראה שאינו אגרסיבי כלל וגדל מזרעים, גודל הצמח הוא 20-30 ס"מ וגובהו 3 ס"מ בלבד. אני מתכוון לזרוע אותו בחורף הקרוב במספר גינות ואכתוב מסקנות לאחר מכן.

מטיב לצמוח בקרקע דרוכה, האם פתרון מושלם?
מטיב לצמוח בקרקע דרוכה, אלמוות הכסף
גזניה 'אבנר' בתוך דימונדיה
גזניה 'אבנר' בתוך דימונדיה
אחו מדשאה בבניה - היריציום פילוסלה ודימונדיה מרגריטה מתפתחים
אחו מדשאה בבניה – היריציום פילוסלה ודימונדיה מרגריטה מתפתחים. החמציץ הקטן יתנוון תחת לחץ עקת המים.
אחו בבניה, עוד תמונה
אחו בבניה, עוד תמונה

אני חושב שכדאי גם לנסות את חבלבל החוף, אם למי מהקוראים ניסיון איתו אשמח לשמוע. זהו בן שיח שרוע צמוד קרקע, בגובה 5-10 ס"מ אשר פורח תקופה ארוכה מאוד מן האביב ועד סוף הקיץ, ראיתי אותו מספר פעמים על מצוקי הכורכר בקרבת הים והוא נראה מועמד מצוין לשילוב, צריך לבדוק את העמידות שלו לדריכה אך תנאי המחיה הטבעיים שלו הופכים אותו לרלוונטי, כיסוי תדיר על ידי חול וצריבת מלח מקנים לו עמידות ויכולת התחדשות, כרים מרשימים בגובה נמוך מונעים נביטה באופן כמעט הרמטי.

עוד צמח שיש לבדוק הוא לפופית החוף למרות שיתכן שיהיה אגרסיבי מידי. הוא משריש במפרקים ויתכן שזה יקנה לו עמידות בהתחדשות לעומת החבלבל שגדל מן המרכז החוצה

לשילוב ב"מדשאת אחו", חבלבל החוף.
לשילוב ב"מדשאת אחו", חבלבל החוף.
יתכן ואגרסיבי מידי אך השרשת המפרקים מבטיחה - לפופית החוף
יתכן ואגרסיבי מידי אך השרשת המפרקים מבטיחה – לפופית החוף
דיכונדרה כסופה
דיכונדרה כסופה משתלבת בהירציום פילוסלה בין אבני המדרך

צמח נוסף שהתחלתי לעשות בו שימוש הוא דיכונדרה כסופה, סימה קגן כותבת שמרווח ההשקיה הוא פעם בשבוע אך אני רואה שהוא מתפתח מצוין גם בפעם בשבועיים ולדעתי גם פעם בשלושה שבועות לא יהוו בעיה. צמח חדש עליו אני רוצה לכתוב הוא הירציום פילוסלה (Hieracium pilosella), עוזי ממשתלת נטף הביא אותו לפני קצת יותר משנה, נראה מאוד מקומי, וניתן בקלות לטעות ולחשוב שהוא כתמה עבת שורשים או עשב אחר שחדר לגינה וזה אולי הדבר היפה ביותר בו, מקורו באירופה וצפון אסיה, ונראה כי הוא עמיד מאוד בתנאי הצמאה, עליו אפרפרים מעט ושעירים (רמז לעמידות ליובש) הוא מאוד נעים לדריכה. יש לבדוק את מידת השתלטנות שבו שכן הוא די מהיר ומשריש ממפרקים בדומה לצורת הצימוח של תות, באם הוא נשתל עם דימונדיה ודיכונדרה כסופה אני חושב שהיחס צריך להיות בערך 50% דימונדיה, 20-15% היריציום, 15-20% דיכונדרה ובהחלט הייתי מנסה 10-20% אלמוות הכסף וחבלבל החוף. ליפיה זוחלת הייתי שם מתי ממעט ורק לאחר התבססות השאר.

אשמח מאוד לתגובות מתוך ניסיון, השערות והתבוננות.

כמעט בר מקומי - היריציום פילוסלה
כמעט בר מקומי – היריציום פילוסלה

 

 

57 תגובות בנושא “מדשאה (מדשאת אחו – תוספות מאוחרות)”

  1. אבינדב שלום,
    ההיריציום אכן צמח חמוד ועמיד והדימיון שלו לכתמה שובה, אבל מניסיוני העמודים היבשים של הפרחים נהיים דומיננטיים באיזשהו שלב אם לא מקפידים על גיזום. מסיבה זו גם נראה לי שעשוי להיות דוקרני ופחות מתאים לשילוב במדשאה המיועדת לדריכה. הייתי משלבת יותר בשולי הדשא/דימונדיה/… למראה בר ותוספת צבע.

  2. שלום חנה, אשמח לשמוע יותר פרטים, היכן שתלת? כמה השקיה? באילו מרווחים? באיזה אזור? כמה שתילים? כמה פרח? ממה שראיתי עד כה הוא לא פורח הרבה. על עמודי הפריחה היבשים באמת לא חשבתי כבעיה, נדמה לי שדריכה פשוט תשטח אותם.

  3. פוסט מצוין. אני בדיוק בשלב של חיפוש תחליפי דשא.
    בגינה מזרחית בחיפה שתלתי דיכונדרה בסוף מרץ. עם השקיה של פעמיים בשבוע היא מתפתחת יפה. אשלח לך תמונות אם תרצה.
    מה דעתך על אפטניה? לא כ" כ לדריכה אבל משתרעת מאד יפה גם בהשקיה מועטה.

  4. חגית איזו דיכונדרה שתלת? פעמיים בשבוע נשמע לי המון אלא אם כן זאת דיכונדרה זוחלת, כסופה אפשר להפחית באופן דרמטי. אפטניה קצת עולה על עצמה עם הזמן ומתעבה, ובאמת היא לא לדריכה אלא לכיסוי שטח. אני לא כל כך אוהב אותה.

  5. פוסט מעניין, אלמוות הכסף יפה מאוד, מוכרת לי מחולות חולון ואשמח להתרשמות לגבי עמידותה בקרקעות כבדות יותר.
    הייתי מוסיפה לניסוי גם ארקטותקה משוננת Arctotheca calendula צמח שהיה נפוץ מאוד במדשאות ותיקות וציבוריות וכיום כמעט שלא. לפני שנים ניסיתי אותו כתחליף דשא, מכסה יפה ועמיד בכל השקיה, יפה יותר בהשקיה מועטה ובשמש מלאה (בחצי צל ועודף השקיה מייצר הרבה עלווה).
    לגבי החמציץ הקטן, מנסיון (רע) איתו הוא לא מתנוון בשום מצב. רצוי להיפטר ממנו ב"מדשאה" כי יעבור למקומות מושקים יותר ושם ישגשג.

  6. הארקטוטקה אגרסיבית מאוד, הוצאתי אותה רגע לפני שבלעה גינה. לגבי החמציץ הקטן. בהשקיה של אחת לשבועיים ומעלה הוא אינו מהווה בעיה.

  7. מרתק כרגיל. הכי רלוונטי לי כרגע – הדימונדיה שהתכוונתי לשתול כמשטח אחיד ואלגנטי דמוי-דשא (דווקא לא לדריכה), ואתה אומר שלא תצלח עכשיו… כבר הזמנתי את המגשים, איזה בעסה!!!! כל עכבה לטובה – אשתמש בדלוספרמה שכבר שכחתי ממנה (הראש שלי כמו של שרלוק הולמס, כשמשהו חדש חודר לתודעה, קודמו נדחק..). תודה גדולה!

  8. הי שוב, ברור לי שהשימוש שאני עושה בצמח לגמרי נוגד את מה שכתבת כאן בפוסט 🙂 מבקשת סליחה אם עצבנתי בכך

  9. בתוך דיכונדרה רגילה משולבת אצלנו מרסליאה גדולת רגל. חסכנית במים אבל משגשגת בנוכחותם. מתכסחת לעיתים רחוקות ממש כמו הדיכונדרה. ואחרי "רמיסה", אוהבת מעט התזה של מים המחזירים את שתיהן לחיים. בתוך הדיכונדרה פורח עכשיו נר הלילה הורוד. כן. אני יודעת שאולי חלק מכם אינם אוהבים אותו, אבל אצלנו הוא יעלם בהדרגה בכיסוחי הקיץ ובינתיים נראה נפלא ככתם ורוד "פרוע" גבוה מעט יותר על רקע הירוק הרענן של הדיכונדרה.
    מה גם שהורוד מקבל "הדהוד תשובה". אצלנו יש בשולי ה"אחו" שאינם מושקים, אך נהנים מעודפי המים, שילוב של לימונית סיני, פלקרנתוס וטלמון ריסני. כולם פורחים עכשיו בסגול וורוד. בשוליים האחרים- ברלנדיירה כינורית.
    אגב, ראיתי בגני הקיו בלונדון, שביל ברוחב כמטר מטר וחצי, מכוסח באמצעות מכסחת דשא, בתוך תערובת דגניים שונים עד גובה מטר. נוצרה דינמיקה מודגשת של תנועת גבעולי הדגן( ירוקים באביב) מנוגדת לשטיחות של השביל.

  10. לגבי השקיית "מדשאת" הדיכונדרה, מרסליאה נר הלילה ושו"ת:
    בשיא הקיץ אנחנו משקים 3 ליטר ל1 מ"ר ליום. המדשאה מבוססת, בת שנתיים. השמש מכה בה בעוז האופייני לשפלה בכל שעות היום. הפלקרנטוס הטלמון והלימונית בשוליים המרוחקים-אינם מושקים כלל. נראה שהם נהנים מהרסס ותו לא.

  11. זה אמנם פחות ממדשאה "רגילה אך עדיין כמעט כפול מהסטנדרטים של מדשאת האחו, מה להשערתך הפערים הרחבים ביותר שניתן לפתוח בין השקיה להשקיה?

  12. אין ספק שאפשר "לחתוך" את ההשקייה בשליש בלי לגרום לעקה.
    המדשאה היא "מטפחת" קטנה, יחסית מפונקת בתוך הגן המושבי שלנו ששטחו בערך 2 דונם. חלקים גדולים ממנו אינם מכוסים כלל בצמחייה. הגן מושקה בסיוע מחשבון. המדשאה קטנה יחסית. כ 10 מ"ר סה"כ. היא נושקת לבריכת דגים לצד סוכת גפנים ומוגבלת מצדה האחר בשביל הגישה לבית.

  13. שלום רב,
    ראשית כל תודה על הידע שאתה מעניק לנו כאן הן במישור המקצועי והן באשר המישורים.
    אני מתכננת גינה ברמת השרון בימים אלו כאשר הלקוח ביקש שאתכנן לו רצועה של 15 מטר אורך של קולוסים לרכב (מאבן יפו ענתיק של חברת אקרשטיין) שלו כאשר המרווח בין קוליס לקוליס הינו 80 ס"מ ואיני רוצה לשתול לו שם מדשאה בין הקוליסים. חשוב לי לשמור על מראה "חי" לאורך כל השנה אשר יכול להיות מורכב מכמה צבעים וכמה מיני צומח אך חשוב להדגיש שגם אני משקה שם עם צינור טפטוף כל 30 עם וברז חשמלי משלו לצורך ויסות כמות מים לאזור הספציפי הזה. היית שמחה לשמוע על איזה צמחים אתה היית ממליץ לשלב במקרה כזה מניסיונך בתחום.
    תודה מראש וחג שמח
    נופר.

  14. שלום נופר. אני חושב שהרכב של 5-7 צמחים שהזכרתי יוכלו לתת לך פתרון.
    היריציום פילוסלה, אלמוות הכסף, דיכונדרה כסופה יחד עם ניסנית דו קרנית, אולי גם רוזמרין גוחן שכבר יש בנטף וגם לפופית החוף, הבאתי להם גם לריבוי ואולי כבר יש

  15. יופי של מאמר, אנחנו תושבים חוזרים, בצפון קליפורניה ( עמק הסיליקון) שתלנו דימונדיה במקום דשא, לקח שנה וחצי – שנתיים עד שהמשטח כולו כוסה וזה נראה נהדר. נעים לדרוך ולאחר זמן מתעבה והופך להיות משטח רך וקפיצי. שתלנו לקראת האביב אך בקיץ נאלצנו להשקות קצת יותר כי היו מקומות שהתיבשו. השקינו פעמים בשבוע למשך עשר דקות בממטרות חסכניות. אני מקווה שבארץ בשל החום הדימונדיה תתפשט יותר מהר. בשאר הגינה שתלנו סלוי ומרוה מקסיקנית ושנתנו צבע והפכו לשיחים גדולים וצבעוניים שמשכו הרבה חרקים, מה שעזר לגינת הירק שלנו.עכשיו אנחנו גרים בעמק יזרעל ומחפשים אלטרנטיבות לדשא. ולשאר הגינה. יש שטח גדול ליד הבית. תודה רינת

  16. וואו. מרתק.
    זנחתי את העיסוק בגינון לכמה שנים… ועכשיו אני מסירה חלודה מכיוון שאני רוצה לבנות אחו בין אבני המדרך…. ואולי בכלל… להפוך את כל שטח החצר לסוג של אחו אינטימי…
    אני מניחה שאעזר במתודת הניסוי התהיה והטעיה כדי להבין אילו צמחים יהיו הכי נכונים לגינתי.
    איזו התרגשות ננטעת בי:) תודה על מידע מצויין!

  17. ענבל האינפורמציה שלך חשובה ביותר, את אומרת שדיכונדרה כסופה עומדת בצל כמעט מלא כמו דיכונדרה יפנית? פרנקניה אכן אני יודע שעושה מעבר טוב לאזורים מוצללים חלקית.
    גיל תודה.

  18. שלום,

    יש לי גינה לא גדולה ומוצלת ברוב שעות היום.
    חשבתי שדיכונדרה זוחלת או דיכונדרה כסופה יביאו לפתרון טוב לכיסוי השטח.
    הבעיה היא שיש לי כלב (גדול), האם זה ישרוד או שהעמידות של הדיכונדרה נמוכה?

    אשמח אם תוכלו לייעץ לי מה כן אוכל לשים כתחליף לדשא שבעל עמידות לדריכה של הכלב + ישרוד בתנאי צל.
    תודה רבה מראש,
    גיא.

  19. שלום גיא. דיכונדרה כסופה אני יודע בוודאות שהיא עובדת היטב בשמש מלאה עד חצי שמש. קיבלתי עד כה רק עדות אחת גם על צל. לגבי כלב אני לא יודע מה הרגליו אבל כלבים וגינה זה לא שילוב מוצלח וזה אני אומר כחובב כלבים ובעל כלבה. לא הייתי מהמר על מהלך כזה.

  20. שלום!
    האם יש לך נסיון גם ביצירת אחו טבעי ללא שתילת צמחים מבחוץ? כמו מה שנוצר ע"י רעייה למשל.
    יש לי שטח די רחב בגינה בעמק יזרעאל, האדמה מאוד עמוקה ופורייה ובחורף צומחים שם כל המינים המקומיים – חלמיות, מקורי חסידה, מצליבים ומורכבים שונים, עוקץ עקרב וארכובית היו בקיץ ואפילו נרקיסים. צמחייה נהדרת, מקומית ודרישות השקייה מועטות. הבעיה היא שהחלמיות די משתלטות על השטח ויוצרות מרבד שמגיע ל-2 מטר. לא פרקטי, הרבה פחות צבעוני ויפה וכמובן מייצר עשבייה גבוהה שלקראת הקיץ מביאה המון נחשים ועקרבים לתוך הבית..
    חשבתי לייצר אחו טבעי עם מגוון מינים גבוה ע"י כיסוחים אינטנסיביים, עם תוספת מינימלית או בלי בכלל של מינים ממשתלה / זרעים של צמחי בר. זה פחות בכיוון של מדשאה לדריכה אבל נראה לי רעיון נהדר לנוי.
    האם יש לך ניסיון או המלצות לגבי דבר כזה?

  21. ארכובית שבטבטית היא צמח מתאים לכיסוח ולמעשה גם יבלית וסאידה ועוד אבל כולם יכולים בקלות רבה לפלוש לך לשאר הגינה. זה הימור מסוכן לעשות גינה כזאת. גם חלמית היא עשב אגרסיבי שיכול לזרוע עצמו בקלות גם עם כיסוח משום שהוא ייצר זרעים בחלקו התחתון וברגע אחד של היסח דעת יכסה את השאר. זה נשמע לי הימור לא מוצלח להכניס אחו "טבעי" כזה לגינה משום שתאלצי להאבק בהם בכל שאר הגינה שאינה כזאת.

  22. שלום אבינדב,
    באם ימצא פתרון אשר תוחם צמחים אגרסיביים / שתלטניים, האם זנים כמו Arctotheca calendula עליה כתבו כאן או אפילו יבלית יכולים להוות פתרונות טובים למדשאה?

  23. שלום שלמה, קלנדולה הוא שם כללי, ישנם מיני בבונג איתם אני עובד (צ'יהצ'ב/אציל). לגבי יבלית ראה תשובתי למעלה. ארקטוטקה נראית טוב בחורף-אביב ונראית גרוע בקיץ ודורשת השקיה רבה, אני חושב שיש לה יותר מידי חסרונות אבל אולי לגינון ציבורי בקנה מידה רחב זה טוב בשילוב של ליפיה זוחלת, דיכונדרה כסופה ולפופית החוף שכולן חזקות ויכולות להשלים חורף/קיץ אלו את אלו

  24. שלום אבינדב.
    שמי נבו ואני מעמק יזרעאל , לאחר שנים של התלבטות והמנעות משתילת דשא בגלל כמויות המים, על סף שבירה ורגע לפני הזמנת שטיחי דשא ל30 מטר…. טוב שראיתי את הבלוג רגע לפני.
    על פי מה שכתבת החלוקה היא שמתוך 12 שתילים (למטר) למדשאת אחו,
    5 דימונדיה
    2 היריציוס
    2דיכונדרה כסופה
    1-2 אלמוות הכסף
    1 חבלבל החוף

    האם זה רלוונטי לקרקע כבדה כמו אצלנו בעמק
    האם ניתן לשתול כעת.

    בכל מקרה תודה על פתיחת האפשרות להמנע מדשא רגיל
    נבו

  25. שלום נבו, סליחה על הזמן הרב, היה קיץ עמוס. אנ יחושב שדיברנו במהלך הקיץ אבל בכל מקרה זה לא ההרכב שהייתי משתמש. חבלבל החוף גם אינו מצוי במשתלות, דימונדיה הייתי מצמצם באופן דרסטי ומגדיל את ההיריציום פילוסלה ומוסיף עוד מינים מלבד דיכונדרה כסופה ואלמוות הכסף

  26. שלום אבינדב, איפה אתה משיג שתילי אלמוות הכסף? או שאתה אוסף זרעים בחיק הטבע ומגדל ומזרעים?

  27. שלום יונת. לעיתים יש במשתלה וגם העתקתי בעצמי שתילים מהטבע וגם מזרעים

  28. שלום אבינדב ונעים מאד. אני שמחה להצטרף לקהל קוראיך.
    יש לי גינה חדשה סביב בית חדש בגליל המערבי (כ 250 מ' מעל פני הים). כ- 400 מ"ר גינה. חלק ברצועות צרות סביב הבית והחלק האחורי כ 250 מ"ר רצוף, שאני רוצה להדאיר יחסית פתוח עם מבט לנוף המשקיף לים ולהרים מסביב.
    לכן – שמחתי מאד לגלו את "מדשאת האחו" שאתה מציע.
    יש לי בינתיים כמה עצים סביב המגרש (חוץ מהחלק המערבי הפתוח שאותו אני רוצה להשאיר לכיוון הנוף – ושם אני רוצה אחו פתוח) וערוגת תבלינים וכמה פרחים ומשתרעים בחלק הקדמי הצר יותר.
    בחלק האחורי הגדול – במערב המגרש – אני רוצה לשתול "אחו".
    אני מחכה לסתיו כדי לשתול כמה מצמחים שהמלצת כחסכוניים ודריכים, ובראשם דימונדיה.
    כתבת: "לשלב 5-10% מהמדשאה בדימונדיה ולא יותר מכך".
    למה?
    מכל המשתרעים החסכוניים במים שמוצגים בבלוג (וגם באתרים אחרים) זה נראה הפתרון הכי טוב לאחו ירוק בכל השנה. אז למה לא להשתמש בו לכיסוי רוב השטח (חוץ מהרצון הטבעי לגיוון)?
    בתודה 🙂

  29. שלום "נעים להכיר"
    אני כבר הפסקתי להשתמש בדימונדיה בשנתיים שלוש האחרונות. היא איטית מדי, מתקשה להיקלט באזורים חמים ולחים ובעיקר אינה מצליחה להתמודד באופן יעיל עם חמציץ קטן. אני משלב במקומה את שאר המינים שכתבתי עליהם ועוד.

    אכתוב על כך שוב בקרוב. באופן כללי אני חושב שכדאי להימנע מצמח אחד משום שמלבד עניין המונוכרום שהוא משעמם, ילדותי ועקר מבחינה חזותית זה מגדיל מאוד סיכויים לפגיעה. נהוג לא להכניס את כל הביצים לסל אחד ולא בכדי. לא שותלים רוזמרין בכל הגינה ולא שותלים דימונדיה בכל הגינה. זה אותו עיקרון.

  30. תודה על המענה!
    אני מניחה שצעד טוב מבחינתי יהיה לבדוק מה זמין במשתלות הקרובות למקום מגוריי ובסביבה הטבעית. אעדכן אם אצליח להקים משהו מעניין.

  31. שוב שלום,
    חוזרת אחרי הרבה זמן..
    אני רוצה בעוד כשבוע שבועיים לשתול סופסוף את ה"מדשאה" שלי.
    עשיתי רשימה ארוכה של צמחים. את חלקם אני לא מצליחה להשיג.
    אשמח להערות על הרשימה וגם המלצה איפה להשיג מה שאין..
    זו הרשימה של צמחים שאני מצליחה להגיע אליהם:
    20% פרנקניה חלקה
    20% דימונדיה מרגריטה (אני באזור ההר)
    20% הירציום פילוסלה
    10% דיכונדרה כסופה
    10% דיכונדרה יפנית
    10% ארכובית קרקפתית
    10% צורית אלמוג
    מעט לאורנטניית נחלים
    מקור החסידה רייכרד – המליצו לי עליו והוא לא בבלוג שלך – יש הערות / הארות?
    צמחים שלא איתרתי:
    חמשן, אלמוות, חבלבל, לפופית, כלמינתה, לענה, מיני בת קורנית, בבונג, ניסנית..
    אשמח להערות, המלצות והכוונה.

  32. שלום יונת. חמשן זוחל אגרסיבי ביותר ומכסה בקלות צמחים בגובה 20-30 ס"מ ואפילו לעיתים למעלה מזה. הפסקתי לה
    שתמש בו

  33. נעים להכיר שלום
    דיכונדרה יפנית יש להיות זהיר ביותר 2-5% לכל היותר ובערך חודשיים שלושה לאחר שתילת השאר.
    גם דיכונדרה כסופה אותו הדבר.
    בת קורנית מצויין, 10-15 %
    היריציום פילוסלה 20-30%
    בבונג רק צ'יהצב ובערך 4-8%
    לענה זוחלת 5-10%
    מקור החסידה פחות מתאים, לא משריש ויפגע מדריכה. אפשר להכניס קצת דרדר יפיפה וורוניקה מסרקנית.

  34. תודה!
    איפה משיגים: בת קורנית, בבונג צ'יהצ'ב, לענה זוחלת, ורוניקה מסרקנית?
    בת קורנית היא ממש חובה מבחינתי אבל לא איתרתי איפה קונים..
    לגבי הדיכונדרות – אם אני שותלת בקרוב ומחכה 3 חודשים – אני בשיא החורף – האם לחכות עם שתיהן לאביב? מתי הכי מתאים לשתול אותן? ביחד? בעונות שונות?

  35. במשתלות. את הצמחים שהזכרת ראיתי מדי פעם במשתלות ביגור וביסוד המעלה, לא תמיד יש.
    שווה לעשות סיבוב משתלות באזור שלך, לראות מה יש.

  36. התשובה העקרונית הזו ברורה לי. ברור ששתילים מוצאים במשתלות.
    אשמח להפנייה למשתלה שיש בה אחד מאלו: בת קורנית, בבונג צ'יהצ'ב, לענה זוחלת, ורוניקה מסרקנית.
    תודה.

  37. שתילי הר. לגבי הדיכונדרות, להמתין עד ששאר הצמחים יתבססו ויסגרו או כמעט יסגרו ואז לשתול במינונים זעירים.

  38. עוד שתי שאלות רגע לפני השתילה:
    1. האם כדאי לרסס מונעי נביטה כדי שכל מה שהיה שם קודם לא יעלה? או שזה יגרום בעיות בעתיד לאלו שאני רוצה שיתפשטו?
    2. דיכונדרה משני המינים – בהנחה שלא רוסס מונע נביטה: האם כדאי לפזר פשוט זרעים ואז הם יתפתחו לבד אחרי שהשתילים ייקלטו ויהיה להם ייתרון גודל?
    תודה 🙂

  39. אני לא נוהג להשתמש במונעי נביטה, זה יכול להיות ניסוי מעניין. מרבית הצמחים מתפשטים מהשרשה במפרקי הענפים ולכן אני לא צופה לבעיה באלו.
    דיכונדרה לא הייתי משתמש בזרעים, בכל כפית יש בטח עשרה טריליון אם לא יותר. נשמע לי מתכון להאבסת הגינה בדיכונדרה. כל מה שצריך זה שתיל ל5-10 מ"ר. הם מאוד אגרסיבים ומהירים.

  40. תודה על כל העצות!!
    יש לי המון זרעי חובייזה ושיבולת שועל נפוצה.
    האם מונעי נביטה עשויים להועיל נגדם? אם – נראה לי שאנסה..
    בנוסף – דיברתי עכשיו עם שתילי הר – הם אמרו שבת קורנית זוחלת יש רק באביב.
    האם הגיוני לשתול את השאר ולחכות אתה לאביב? האם כדאי לקנות שתילים באביב ולתחזק אותם בעציצים עם השקייה עד לסתיו הבא כדי שיושקו בנדיבות ע"י הגשם וייקלטו ביתר קלות?
    אם נכון לחכות עם הכל לאביב? (העדפתי לשתול בסתיו כדי שתהייה התבססות בעזרת הגשם, אבל אולי זה לא נכון?)
    רעיון אחר?

  41. תיקון – כרגע דיברתי ישירות עם נטף ופנינה אמרה לי שיש 🙂 אז אפשר לשתול עכשיו.
    נשארת השאלה אם מונעי נביטה מתאימים נגד חוביזה ושיבולת שועל.
    תודה!!

  42. מקווה שלא יימאס לך מהשאלות שלי, אבל בשבועות הקרובים זה צפוי להיגמר D:
    הציעו לי זואיסיה דקת עלים לשילוב ב"מדשאה". לא מצאתי התייחסות אליה אצלך.
    אשמח להערות והארות 🙂

  43. היות וכמו שאמרתי שאיני נוהג להשתמש במונעי נביטה/הצצה אני לא יכול לומר לך בבירור. האינטואיציה שלי ממה שאני רואה בגינון הציבורי זה עובד באחוזים גבוהים. זואיסיה אני גם מכניס בשנתיים שלוש האחרונות, בשיעור מצומצם יחסית של 3-6% אבל זה אומר שאם נכנסים לך צרי עלים למדשאה ריסוס סלקטיבי יהרוג גם אותה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.