ישנם לא מעט צמחים שברור לאדם הסביר שאין להכניס לגינה הפרטית בשל האגרסיביות של צימוחם, למשל פיקוס מעוקם, שגדל יפה ביערות הגשם של אוסטרליה אך בגינה שלנו הוא ישאיר צל-חורבות ומערכת ביוב כמו אחרי מלחמה. ישנם צמחים שמעוררים בנו ספק אך אנו נכנעים לפיתוי כמו בוגנווילאה נאה ולאחר שלוש שנים השכנים שלנו מתחרטים שנולדנו.
אך ישנם צמחים שקשה לראות בהם כלי שרת של השטן הגנן, השילוט במשתלה מעיד עליהם שגובהם "רק" שלושים ארבעים או חמישים ס"מ, ואולי יש איזו נורית אזהרה קטנה שמעידה על "קצב צימוח מהיר" אך עד שנשתול אותם לא נבין מה עוללנו, על שלושה כאלה אמליץ פה להמנע מלהכניסם לגינה הפרטית, אין זה פוסל אותם כמובן מלשרת אותנו נאמנה בגינון הציבורי.
הראשון שהוא התמים למראה מכולם, הוא מרווה קוקסינאה ("אדומה" אך מגיעה גם בלבן, ורוד וכן במכתמים לבן-ורוד),
גובהה של מרווה זאת 50-60 ס"מ ורוחבה דומה, קצב הצימוח מהיר ביותר, אורך חייה קצר, בדרך כלל עונה אחת וקצב התנוונותה גבוהה, אם כך ישאל פלוני היכן הבעיה? וזאת טמונה בזרעים, מרווה קוקסינאה פורחת להפליא במשך חודשי הקיץ והסתיו אך כל עמוד פריחה מיצר עשרות רבות של זרעים וצמח בודד עשוי ליצר עשרות רבות כאלו, ובמכפלות אלו אנו מגיעים לאלפי זרעים בעונה. לא אגזים אם אומר שמאות מהם ינבטו כבר בעונת צימוח צמח האם הראשון לעת הסתיו ובעצמם בתוך 4-8 שבועות ייצרו גם הם זרעים כמובן שתחרות פנימית תשאיר רק כמה מהם חיים אך התוצאה היא שלאחר שנה אחת המרווה תשלוט ביד רמה בחלקה שבה נשתל צמח בודד אחד וכן בסדקים שמרוחקים מטרים ממקור השתילה. קשה מאוד להיפטר ממנה בשל ריבוי הזרעים וקצב הצימוח. במקור ממקסיקו.
הצמח הבא ברשימה הוא פלקטרנתוס שפתני.
מעלים באוב ועובדי עכו"ם יספרו לכם שהוא דוחה יתושים, אני מזמין אותם לפרוס שק שינה על ערוגת פלקטרנטוס ולספור את מספר העקיצות לאחר הלילה (ללא שינה), הדבר היחיד שצמח זה דוחה הוא את האף האנושי, עלוותו מצחינה, אך לא זאת בעיתנו משום שלא כל דבר אנחנו מוכרחים להריח, זהו צמח עם פריחה מרהיבה, במיוחד כאשר הוא במופע של מרץ-אפריל. הבעיה שלו היא חוסנו וקצב ההתפשטות שלו, הפלקטרנתוס משריש במפרקי הגבעולים כך שהוא מייצר מרבד אחיד אשר בולע צמחים בקרבתו גם שזהים לו בגובהו (30 ס"מ) ואפילו יותר מכך, הוא יכול אף לנוע מתחת לצמחים הגבוהים ממנו ולהופיע בצידם השני וכך "לקפוץ" מעליהם (כלומר מתחתם). צמח בודד בעונת צימוח אחת יכול לכסות 3-4 מטרים רבועים. המקום היחיד בגינה פרטית שניתן לשתול אותו הוא בערוגה תחומה לחלוטין.
ואחרון ברשימה זאת הוא דיקליפטרה מזדקפת.
הדיקליפטרה אשר מוצאו באורגווי הוא בן שיח אשר מידותיו הם 60 ס"מ גובה, הבעיה היא הרוחב שפשוט במונחים יחסים, אינו נגמר. זהו צמח חזק בצורה מדהימה, חסכן במים, שופע פריחה, מהיר צימוח, הוא משריש במפרקים ושולח גבעולים חדשים לכול עבר, גם אל תוך צמחים מבוססים שם הוא ישריש בנקודת הטפטוף, יעלה ויבלע על קרביו את הקורבן התמים, ובנוסף לכל אלו, הוא גם מזריע את עצמו.
הוא צמח מעולה לגינון ציבורי באיזורים מוזנחים שאינם זקוקים לתחזוקה אך הוא הרסני, אבל ממש הרסני לגינה הפרטית.
ישנם כמובן מינים נוספים, בפוסטים הבאים.