עברה יותר משנה מאז הפוסט האחרון בעניין האילנתה (האימפרייה מכה שנית) ושנה וחצי מאז הפוסט הראשון (תחיית הרובספייריזם). לא ראיתי שנעשה דבר בעניין. היות והבלוג צבר קוראים רבים מאז אולי עתה יתחולל מומנטום בנושא.
פני ירושלים משתנים במהירות, לא רק בגלל מפלצות בטון נגועות בשחיתות (לכאורה) כגון הולילנד אלא בשל חוסר מעש מוחלט של מחלקת הגינון העירונית. אני לא טוען שמעש בעניין זה הוא קל, ראשית הוא דורש תקציב לסימון ממדי הבעיה, ואחריה הצעה רב שנתית לתקצוב הכחדת המפלצת הזאת, מדובר להערכתי לפחות בארבע-חמישה צוותים ייעודיים הכוללים שלושה אנשי צוות שמהם אחד הוא כורת מוסמך, זאת רק לשנה-שנתיים הראשונות ואחריה יישארו רק אנשי צוות (לא כורתים) למשך שלוש-חמש שנים נוספות. זה סדר גודל של מיליוני שקלים בשנה הראשונה ומאות אלפי שקלים בשנים שאחרי כן. אולי יותר לבטח לא פחות. זה כולל לצערי שימוש בחומרי הדברה רעילים (אלא אם כן נמצאה שיטה ידידותית אחרת). אני יודע שיש מי שטוענים שזה הטבע ויש לאפשר לו להתנהג באופן עצמאי, אני חושש שהרבה גינון לא יהיה פה אם נאמץ גישה זאת (עליה כבר חלקתי בפוסטים הקודמים בעניין) אזורים גדולים בירושלים אינם ניתנים לגינון אפקטיבי יותר. זה בלי לקחת בחשבון את הנזקים לתשתיות שהעץ גורם.
לצורך העניין על העירייה להתקין חוק עזר עירוני שיאפשר לה להיכנס אל גינות פרטיות לבצע עבודות אלו, זה לא דבר פשוט אבל הכרחי לצורך הצלת הנוף העירוני.
ישנם היום להערכתי אלפי עצים בוגרים של אילנתה בירושלים ועוד עשרות אלפים של עצים צעירים (ס"מ עד חמישה מטרים). באם הנושא לא יטופל בעוד עשור יהיו עשרות אלפי עצים בוגרים ומאות אלפי צעירים. גינון לא יהיה ולא רק זאת: האילנתה תבלע את עצי הזיית, כליל החורש, שקדיות ואף אלונים ואלות יחד עם אין ספור עצים ושאר שיחים. זה רק עניין של זמן, כל מה שאתם רואים היום עומד להשתנות.
כל התמונות בפוסט זה הן מחצר בית אחד בירושלים. ישנם בחצר שני עצים בגירים בגובה העולה על עשרה מטרים, חמישה עצים בגובה 2-4 מטרים ועוד עשרות שתילים צעירים יותר. מיותר לציין (ובכל זאת) שאף אחד מהם לא נשתל ביוזמה גננית. מסביב כמובן שהמגמה נמשכת אל תוך חצרות הבתים הסמוכים וברחוב הסלול. האילנתה מגחכת לנוכח כיסוי האספלט, היא חודרת אותו בקלות ואז מרחיבה את הפתח עם גדילתה.
יש לזכור שירושלים אינה המקום היחיד בו האילנתה עומדת בפני כיבוש הנוף, ערים וישובים רבים בדרך לשם.
לסיום אני רוצה להעיר דבר מה נוסף בעניין גינון ציבורי:
בגן משחקים ברחוב הצפירה (ירושלים) נשתלו לפני שבוע-שבועיים צמחים, בין שאר המינים גם שיח אברהם משולש 'ארגמני'. חלקם נשתלו בשטחים רחבי ידיים שם יגדלו בשמחה. אבל כמה מהם נשתלו במרחק 50-60 ס"מ משני צדי ספסלי הישיבה. שיח אברהם מגיע בקלות ובמהירות לגובה של שלושה מטרים ולרוחב של ארבע ואף חמישה מטרים. בקלות. לא צריך דמיון רב כדי לתאר את עתידם של הספסלים והגננים שידרשו כדי להחזיקם במצב ישיב.
רק תשומת לב.
והנה עוד http://www.youtube.com/watch?v=ZyYHLln8l2A&feature=youtube_gdata_player
רקפת לימדה אותי
אל דאגה – אני משחיז את הגרזן.
הגבתי, אני חושבת, גם בפוסט הקודם בעניין.
בחיפה המצב גרוע. ומילא שהגינון הציבורי והגינות הפרטיות נכבשות ע"י האלנטה – משם העץ גולש לואדיות שברחבי העיר וניתן לראות אותו דוחק בקלות אלונים ותיקים ואלות.
יהיה קשה בהרבה להדביר את העץ בואדיות הסבוכים של הכרמל, מאשר בתוך העיר, אבל אני לא רוצה בכלל לדמיין איך יראו יערות הכרמל כשהאלנטה תהיה אחד העצים העיקריים בהם.
שלום הלה, אני זוכר שהגבת בפוסט הקודם. לשמחתי האילנתה אינה כה חזקה כאשר היא מגיע לתחרות בשטח טבעי מבוסס, בנקודות התפר היא אכן יכולה לזכות בקופה וגם לאחר שריפה יש לה יתרון, כך שבטווח הארוך יתכן שהיא תשתלט אם ההפרעות בדמות שרפות ימשיכו אך האיון המרכזי הנוכחי שלה הוא באזורים בעלי הפרעה אורבנית, בכל מקרה כדי למנוע זליגה עתידית לשטחי בר צריך לבלום אותה ראשית בעיר, אני חושב שזה פשוט יותר משיטה אורוכת עלה. זה רק דורש הערכות ותאום של המשרד לאיכות הסביבה, קק"ל ורשויות עירוניות.כמובן עם תקציבים נכבדים.
הבת שלי קוראת להם 'שלטן' כי הם משתלטים על כל מקום ואנחנו מקפידות לעקור אותם בכל פעם שצצים.
מה שכן, נדמה שגם כשעוקרים אותם – ממשיכים ומתרבים, אני מניחה שמפני שאנחנו לא מצליחות לעקור עם השורש בשלמותו.
כן, יש להם יכולת וגטטיבית מרשימה, השורש יכול לזחול כמו איריס גרמני. אם ילדים ייכנסו למערכה (דרך בתי ספר למשל) זה יכול להיות כוח עזר מרשים, בטח לנבטים הצעירים.
בעיית האלנטה היא בעיית עיוורון,
אנחנו חברה עיוורת,
לא מבחינים באמת בקורה סביבנו,
אין הבחנה בין טוב לרע,
לא מבינים האלטרנטיבה,
אם זה קיים/נהוג, אז כך זה צריך להיות,
יש עוד בעיות[פרקינסוניה סיכנית],ומחר יהיו עוד,
עד לפני כמה ימים לא שמעתי על האילנתה הבלוטית כלל, ורק השבוע פעמיים – פה (באיחור, אני יודעת) ובאתר המספר על עינות תלם, ועל השתלטות האילנתה על שטח המחיה של עצי הפרי. כולי תקווה שהעיריה כן תקדיש לכך מחשבה ותקציב. אחרי הכל, זה אינטרס של כלל הציבור בעיר. ואם ברקת רוצה לגזור קופון על המהלך, שיעלה קמפיין. לא נראה לי מחיר נורא, כל זמן שיהיו תוצאות בשטח.
זה דורש זמן אבל אנסה למצוא אותו.
אני מזדהה עם הכתוב באתר, אני גרה בישוב כפרי באיזור ירושלים והסביבה, ולפני כמה שנים פלש לגינתי האילנתה. בהתחלה נראה לי שזה צמח תמים, אבל לא עבר זמן רב והבנתי שמדובר בצזיק. אני כרתתי טת כל הגזעים שלו ועכשיו כל הגינה שלי מלאה בנצרים וייחורים דאני מנהלת נגדם מלחמת חורמה. הגנן המקומי הציע להשתמש באלבר סופר או ראונדאפ בריכוז גבוה כדי למגר אותו. האם אין לו מזיקים טבעיים!? אשמח לשמוע דעתך. אני כיסחתי אץ היילורים אבל טרם ריססתי אותם.
שלום כרמית, אין לי ניסיון בשימוש בראונדאפ או אלברסופר כנגד אילנתה, בדרך כלל מקובל להרוג אותם עם גרלון. אבל אני לא בטוח שניתן להשתמש באופן גורף ללא הכשרה, הוא רעל חזק יותר. בכל מקרה מדובר ברעלים ולא במיץ פטל.
אני חושב שאם כיסחת אין טעם בריסוס משום שאין עלווה שתספוג ולכן צריך למשוח את הגדמים אך מיד לאחר הגדיעה בכדי שצינורות ההובלה יורידו את החומר מטה. הגני עליך היטב, אשמח לשמוע התפתחויות.