על מחנה יהודה, קטלב משונן וכחול מלכים.
ל"ב
בעברי כסטודנט גרתי בנחלאות, גם כיום אני משתדל לעשות את קניותי בשוק מחנה יהודה, זה פחות נוח אמנם מלהסתובב עם עגלה בסופרמרקט ענק מקורה וממוזג בכמה חודשים קרים או חמים במיוחד אך בכל זאת לשוק כמה יתרונות בולטים כגון גיוון אדיר ביחס לסופר ומנעד מחירים רחב (כמעט 100% בין הרחובות הראשיים לפנימיים) אך בעיקר יש בכך משהו אנושי יותר מהחנויות המעוצבות והמהונדסות עד המ"מ האחרון ובהן חלוקת ההון היא קיצונית ומייצגת את שיאו של מטוטלת הקפיטליזם (ישראל היא אמנם שוק קטן אולם התופעה מייצגת כמובן את מקור הענק וול מארט). אך בעיקר הסופר הוא תופעה הרמטית, אין בו הפתעות ושינויים מלבד שלטי פרסום של מוצרי "אחד+אחד" או "קנה שניים והשלישי חינם!" ואילו השוק מורכב מאין ספור מוכרים, משווקים וכן המון בני אדם שגרים בו. השכונה כמובן השתנתה מאוד במהלך עשרים השנים האחרונות ומלבד החצרות הקטנות ואותן גינות עציצי סוקולנטים שנשארו קמו גם בניינים גבוהים יותר. אחד מהם ממש על אגריפס, אמנם בעליו לא גיוון במיני הצמחים אך בכל זאת גם תוצאה כזאת היא שובת עין ומחייה את הנפש, לו רבים היו מפריחים את מרפסותיהם ולו ב"גרניום זוחל" (פלרגוניום תריסני) הרי שחזות העיר היתה משתנה פלאים.
ל"ג
בשבת הייתי (שוב) בגן הורדים עם ילדי וחברים, בקצה העליון בסמוך לבית המשפט ישנם ארבע עצי קטלב משונן עמוסים פירות לעייפה, מה שמזכיר לי תמיד כמה נפלא עץ זה, בגינה הנוכחית אותה אני מתכנן בכפר מנחם הוא ישתל כסוכך שמש קטן לחלון מערבי. אני לא יודע איך עד היום החמצתי מלהמליץ על עץ זה אבל הנה אני עושה זאת עכשיו.
קטלב משונן הוא כמובן קרוב משפחתו של קטלב מצוי, גם אותו ניתן לשתול בגינות קטנות אם כי יש לזכור שהזמן שיארך עד לגדילתו הוא מהארוכים ביותר ביחס לקצב גידול עצים, קטלב משונן הוא עץ ירוק עד, איטי-בינוני אך בכל זאת מעט מהיר יותר מזה של המצוי, גובהו 4-5 מטרים אם כי לאחר שנים ארוכות הוא יכול להתרומם מעט הלאה. הוא ים תיכוני מובהק וצומח במקומות שונים כגון פורטוגל, ספרד, צרפת, הרי האטלס ועוד. פריחתו (ראו תמונה) מהממת בכדים לבנים אופייניים למשפחת האברשיים. ופירותיו וואו, קשה לי לחשוב על מילה אחרת. גדולים, אדומים, מלאי עסיס מתוק-חמצמץ, ילדים אוכלים ממנו מסות וניתן להכין ממנו ריבות. עץ בודד יכול להפיק עשרות קילוגרמים וההבשלה היא הדרגתית, נובמבר-דצמבר, זהו עץ שמושך ציפורים לרוב עם הבשלת הפירות ופרפרים לרוב עם הפריחה. (וידיעה מאוחרת שהוכנסה בפוסט – הקטלב המשונן נמצא בסמל העתיק של העיר מדריד) בקיצור מומלץ.
סימה קגן הביאה לישראל מין כלאיים בשם קטלב מרינה, בעבר היה קשה להשגה אך היום כבר קל יותר למצוא, קצב צימוחו גם כן איטי-בינוני אך הוא מעט גבוהה יותר. גם לו פרי טעים ואכיל ויחוד נוסף לו הוא גזע מתקלף ומשתנה בכמה גוונים בדומה לקטלב מצוי.
גל ישראלי המנהל את שתילי הר הראה לי לפני זמן קצר זן קטלב נוסף שגם אותו סימה קגן הביאה, שמו קטלב משונן 'צפוף', זאת היא מוטציה של המשונן הגדל באופן צפוף יותר ומוגבל לגובה 2-3 מטרים ולרוחב 2. מה שהופך אותו לשיח מושלם לשיבוץ בגדר חיה, גם הוא מתמלא בפירות המושכים ציפורים וילדים, לבחירתכם או שלא.
ל"ד
צמח נוסף שטרם כתבתי עליו הוא קריופטריס קלנדון 'קיו בלו' התחלתי להשתמש בו רק לאחרונה על אף שלטשתי בו את עיני מזה שנים ארוכות. בדרך כלל נטייתי היא להמנע מבני שיח נשירים וליצור מראה יציב לאורך כל השנה אך עם הזמן לומדים כמה דברים ואחד מהם הוא קריופטריס, זהו שיח מופלא שפריחתו זוהרת בכחול מלכים. קריופטריס הם סוג במשפחת השפתניים שאינם מיוצגים בפלסטינה המנדטורית אלא במרכז-ודרום מזרח אסיה. זן זה הוא מכלוא בין שני מיני קריופטריס: האחד ממונגוליה ומערב סין (Caryopteris mongholica) והשני מסין / יפן / טאיוואן וקוריאה (Caryopteris incana) שניהם נמצאים בשימוש גנני כבר קרוב למאה וחמישים שנים, בתחילה בעיקר בחממות אירופה (כלומר בחממות "האצילים" ספיחי התרבות המנוונת של ימי הביניים אשר לא ששו לוותר על ממונם ומי מאיתנו הרי שש לוותר על ממונו גם כיום?) בשנות השלושים והארבעים בעת שאירופה (הקלאסית!) נקרעה לגזרים והעולם כולו דימם אנושות עדיין היו מי שעסקו בהכלאות וגם הצליחו ליצור את זן הכלאיים הנ"ל, בעולם כיום ניתן למצוא תתי זנים נוספים קטנים וגדולים יותר ובעלי צבע פריחה עמוק יותר וכן הלאה והלאה אך לא נלין, טוב קריופטריס אחד ביד מארבעים בנכר.
כאמור נשיר, פורח בהיסטריה מוחלטת בסוף הקיץ והסתיו וכן מעט באביב המאוחר, העלווה אפרפרה ובעלת ניחוח נעים. 80-100 ס"מ גובה ומעט יותר רחב. עמיד בשמש קופחת (אחד עבר קיץ במיתר) ודורש מעט מים. לצמחים קטנים נשירים אני בדרך כלל ממליץ לשלב גאופיטים חורפיים, אך לצמח בגודל של קריופטריס אשר נמצא בכל מקרה בקו שני אני חושב שעדיף פשוט לרפד את הקרקע מתחתיו בשכבה עבותה של גזם עצים למניעת נביטת עשביה בזמן הנשירה.לקח לי זמן אבל למדתי שיש בתחלופת העלווה יופי לא רק בעצים כי אם גם בשיחים, זאת דינמיקה לא שכיחה במקומותינו הטומנת בחובה ראקציות מרתקות.
כחול מלכים, לכו על זה.
שני הבדלים בין קטלב מצוי למרינה:
צבע הפרחים(ורוד במרינה),אך ההבדל החשוב יותר שקטלב מרינה מתפתח יפה בשפלה הנמוכה בקרקע כבדה.
כן, אכן ורוד, למיטב ידיעתי גם המשונן וגם המצוייתפתחו בשפלה בקרקעות קלות ככבדות.
הקריופטריס מוצלח מאוד, שתלתי בגינה שסבלה מקיץ עם מעט השקיה בשמש מלאה והוא עמד בזה מצוין, כבר בן 3-4 שנים.
אני מגדלת בהצלחה קטלב משונן 'צפוף' מחומר שקיבלתי מסימה.הצמחים פורחים עכשיו ואני מצפה בכליון עיניים לפירות בשנה הבאה. הצילומים שלך אבינדב מקסימים!
אני גר באזור יהוד,ושם למיטב ידיעתי קשה מאוד לגדל קטלג מצוי.(שלושה נסיונות נפל…)לעומתו קטלב משונן וקטלב מרינה גדלים יפה (נמצאים אצלי מעל שנתיים)
אגב יש לי קריופטריס כשלוש שנים,ואכן הוא צמח מדהים ומצליח מאוד.
גילי תודה,
יורם קטלב מצוי רגיש מאוד לעודפי השקיה, זאת סיבת תמותה מרכזית, מלבד זאת הוא דורש פטריה למיקוריזה על מנת שיוכל לספוח חומרי הזנה, אלו שתי סיבות שאני יכול לחשוב עליהן שבשלן הוא מת אצלך. אפשר לחפור מעט בקרקע בבר בו גדל קטלב ולקחת מהאדמה ולהוסיף לבור השתילה על מנת "להדביק" את העץ בפיטריה.
הקריופטריס אכן עושה רושם של שיח מופלא. האם ניתן/מומלץ לשתול אותו במיכל גדול על גג דרומי בתל אביב ?
בתל אביב לא ניסיתי אותו אך עושה רושם שהוא עמיד גם בלחות מישור החוף, שמש ישירה לא תפריע לו כלל. תהיה שפן ניסוי ותודיע פה על התוצאות. המיכל צריך להיות גדול 60-70 ליטר לפחות, עדיף קרוב למאה.
תודה על הפוסט.
הקטלב המצוי הוא בעיני מהיפים שבעצים. בבית אל [הקרה..] נעשה בו שימוש בגינון ציבורי
וכיום פרטים גדולים [4-5 מ'] מסורגים ומאדימים, פאר. [חבל שמחשש מיקומם די מוצנע].
[באיזורים חמים גזעי הגויאבא\לוגיסטרמיא מזכירים בכיוון,
טרם פגשתי במשונן.]
שלום אליק, אני ראיתי גם בהר גילה פרטים יפים מאוד בגינון הציבורי ויפים וגדולים במיוחד גם בכפר עציון, גם בירושלים ובמבשרת ציון ניתן להיתקל בהם בגינון הציבורי, זה מקום שראוי להרחיב את השימוש, הרי אין שם בעל בית שדורש צל תוך שלוש שנים.
אני גידלתי בעבר קריופטריס מאפיר בשפלת החוף. הצמחים גוועו בקיץ…
אבינדב,האם אתה מכיר פרטים של קטלב מצוי במישור החוף או בשפלה הנמוכה(עד 100 מ גובה)?
גילי תודה רבה, זה מידע חשוב, איפה ובאיזה תנאים, השקיה, אור אדמה וכדומה. פרטים יעזרו.
יורם אין לי בשלוף אך אעבוד על זה ואחזור אליך.
אגב אני חייב לציין שהאתר שלך נפלא.אני ממש ממתין לכל פרסום שלך!
המשתלה שלנו בבית יצחק. גידלנו בעציצים של 7 ליטר, בתערובת 50% כבול 50% טוף, בהשקיה יומיומית ובתוספת דישון, בשמש מלאה. לא ניסינו עדיין לגדל קריופטריס קלנדון 'קיו בלו'.
גילי, אלו נתונים מעניינים, הייתי מצפה שיחזיק מעמד בשל הניקוז הטוב, אבל אולי המצע עדיין לח מידי? בדרך כלל צמחים כאלו מעדיפים מעט יבוש בין השקיה להשקיה, כמו צתרה ומיני אזוביון, לא הייתי מתייאש.
יורם, תודה רבה.
באשר לקטלבים במישור החוף – ישנם פרטים יפים הצומחים בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב, ואם אינני טועה גם בגן הבוטני באבו כביר.
לידנו בכרמל ישנם קטלבי בר, פות יפים מאלה של הרי יהודה, אבל עדיין קטלבים.
האם קטלבים מתורבתים יצמחו אצלנו במורדות הכרמל, מול הים?
דני תודה אלו פרטים שבהחלט נותנים אינדיקציה. שולי הכרמל בכל זאת מעט גבוה יותר ממישור החוף והשפלה הנמוכה כך שהוא פחות מייצג, למה את מתכוונת ב"מתורבתים"? למרינה? למען האמת אני חושב שגם המרינה מייצג אוכלוסיות ביניים שמכליאות עצמן באופן טבעי באזורים בהם גדלות בר קבוצות של משונן ומצוי יחדיו. אני חושב שהמשונן יכול להיות אפילו בקו ים שני אך צריך לבדוק זאת.
מתי גוזמים את הקריופטריס?
אני לא נוהג לגזום אותו, לפעמים מתייבשים מעט ענפים בחורף אז אפשר להוריד אותם אבל מעבר לזה לא גזמתי, נהוג שיחים נשירים לגזום לאחר שיא החורף במקומות מועדי קרה.
קריופטריס ורוד באתר אחד להשקיה מרובה (משתלת יגור) באתר אחר השקיה מועטה .בין חסיני המים.מי צודק.? האם אפשר לקבל נתונים נוספים :דישון טמפ'.קיץחורף מליחות השירות.ועוד אם יש.תודה מראש.יעקב גלבוע