הרצאה על גינון ים תיכוני

בשבוע הבא ביום ג' בשעה שבע בערב אערוך הרצאה במיתר הנושאת את השם: "גינון ים תיכוני – פיקציה או תרבות בהתהוות?"

הנה כמה תמונות שילוו את ההרצאה, כמובן שאת ההקשרים ניתן יהיה לשמוע במקום, למי שמעוניין להגיע ניתן לפנות לרוחמה בטלפון 08-6517861

גן בסין 'וואנג איקסי' - המאה הרביעית לספירה
גן בסין 'וואנג איקסי' – המאה הרביעית לספירה
הקיסר בגן הרוחות
הקיסר בגן הרוחות סין, המאה העשירית לפני הספירה.
קרב קוונקגימה
קרב קוונקג'ימה, המאה ה 16 יפן.
סושי מאקי
סושי מאקי
זאן דוקס ברי סועד את ליבו עם הקרדינל 1410
ז'אן דוקס ברי סועד את ליבו עם הקרדינל 1410
לואי הארבעה עשר. 1701
לואי הארבעה עשר. 1701
גני ורסאי
גני ורסאי
תמר, מקומי או טרופי?
תמר, מקומי?

יש עוד הרבה אבל אל דאגה גם צמחים וגם עליהם אדבר.

מוזמנים.

3 תגובות בנושא “הרצאה על גינון ים תיכוני”

  1. אבינדב יקר
    אני רואה שוב את גני וורסאי בין התמונות העתידות להיות בהרצאתך על הגינון הים-תיכוני ואני נזכר בדבריך על הגנים הצרפתיים באחד הטקסטים הקודמים בבלוג שלך, ובתזה הגוזרת גזירה שווה בין גיזום הצמחים וכלל התפיסה ה'צרפתית' לבין דיכוי, פאודליזם וקולוניאליזם וכיו"ב. התזה הזאת היא שגרה ארוכת-ימים בתחום הזה מאז ראשית הרומנטיקה והמודרניזם שירש אותה. הרשה לי להעיר כי יש כאן טעות פרשנית יסודית: אין קשר בין האסתטיקה הצרפתית הזאת לבין דיכוי יותר מאשר באסתטיקה המפעמת בכתבי לה-פונטיין, ראסין או מולייר. כלומר – אין. ההוכחה לכך מצפה לך באנגליה, היוצרת דור אחד אח"כ את הרעיון הכה אהוב על הרומנטיקה והמודרניזם של 'הגן האנגלי' המנסה להידמות ל'טבע' ול'טבעי', בזמן שהציויליזציה המפרנסת אותו עסוקה בקולוניאליזם גורף ואכזרי יותר מכל מה שהצרפתים יכלו לדמיין. הגן האנגלי הדומה לטבע הוא גן מדכא עשרת מונים יותר מכל גן צרפתי משום שהוא מסתיר את הדיכוי. הרי כדי לייצר נוף כזה הנשקף מ'סטורהד' צריך היה לעקור שלושה כפרים ממקומם, להטות נהר מערוצו ולטעת יער שלם ולהוסיף לו מקדש עתיק מפוברק וחורבה רומית. הגן המבקש ליצור נוף הדומה לציור של ניקולה פוסן או קלוד לורן הוא יומרה חמורה וגורפת הרבה יותר מאשר המרבדים השתולים ב'פארטר' הצרפתי, שאינו מכחיש את היותו שלוחה ברורה של פנים הבית או הטירה הנשלחת אל סביבתו הקרובה. מבחינת ביקורת התרבות – הגנים הללו אינם אלא שני צידיה של הנאורות. היושר מחייב לפחות שנבחין כי הגן הצרפתי הרבה יותר מודע לעצמו. יש גם להדגיש כי גני וורסאי מכילים גם חורשים שלמים וכי החלק המסורגל מפנה עצמו בסופו של דבר לטבע המקיף אותו. ראה כי הגנים הצרפתיים הללו הם הרקע לא רק לפאות הנכריות ולאיפור הכבד אלא גם ל'גם הוא באצילים' ול'קנדיד' של וולטייר. הלוואי ותפיסת הגן הים-תיכוני שאתה מדבר עליה תוביל באמת למחשבה חיונית על מקום, על המקום, על היושבים בו ועל חייהם בצד חיי הצמחים והציפורים והלטאות והחיפושיות. לפי שעה הישראלים, ככל שהם שרים חזק יותר את 'אל תעקור נטוע', הם יודעים פחות ופחות מהו שורש. כל טוב. אריאל

  2. שלום אריאל,
    אני מסכים שאסתטיקה כשלעצמה באם אינה הצבת ראשים משופדים על החומות או באולם האוכל אינה הדיכוי והאלימות עצמם, אפשר גם לשמוע את התשיעית של בטהובן בזמן חתימה על הוצאות להורג או בשעה של הדחת הכלים. אך הפורמליזם כן מעיד על רצון בשליטה ובאדנות האדם על הטבע גם עם זה טבעו שלו. גם הגינון הצרפתי הרס כפרים שלמים ויבא את תושביהם בתור עובדי משק (Château de Vaux-le-Vicomte)
    נכון הדבר שהגינון האנגלי אינו שונה במהותו מזה הצרפתי ושניהם יוצרים חווית נוף מאולצת, גם בכך אני נוגע בהרצאה במספר תמונות. בריטניה על אציליה, ארמונותיה וגניה לא יוצאת נקי מהסיפור הזה (ובלגיה גם כן).
    ההרצאה תינתן שוב בגן הבוטני ביום א' ה27 לינואר, אתה מוזמן.

  3. כמו כן קשה לנתק את הקשר שבין אומנויות שונות לממד המפאר של חצרות "המלוכה" השונות (מכבסת מילים לרודנות), הן בארכיטקטורה, הן בציור ובפיסול, הרודנים לא היו פטרונים של האומנויות רק מתוך כבוד עמוק ליופי אלא מתוך צורך ילדותי בפאר ובתחרות עם חצרות אחרות, זה נכון כמובן גם למוסד הכנסייה במיוחד הקתולית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.