מדשאת אחו – ( תוספות | מסקנות |כשלונות | הצלחות ).

רק אל תשאלו אותי על דשא סינתטי! (תשובות על כך פה)

במעלה החמישה הכנסתי חלק קטנטן של תחליף מדשאה (פוסטים קודמים בנושא יש רבים כמו פה) והכנסתי בו צמח חדש-ישן בין כל השאר וכן צמח נוסף שיהיו מי שירימו גבה. הראשון שהוא למעשה שניים – בבונג צ'יהצ'ב וכן בבונג אציל, הראשון ותיק יותר השני מעט חדש, בבבונג צ'יהצ'ב עשיתי שימוש לפני 10-12 שנים והפסקתי בגלל "חוסר העקביות" שלו, מראה הקיץ שלו הוא חצי מת ובזמנו לא חשבתי על תחלופת חורף/קיץ. הוא מהיר ביותר ומשריש חזק. יתכן שהפגיעה בקיץ גם נבעה מהשקיית יתר, יש לו ריח קמומיל אופייני ופריחה יפה, היות ואני משלב כיום למשל דיכונדרה כסופה במדשאות אני חושב שהוא ישתלב במעבר שלה לתרדמה בקור ולכן השתילה שלו צריכה להיות בסמוך לדיכונדה הכסופה. את הבבונג האציל טרם ניסיתי אך ממה שעוזי אמר לי היא יציבה וחזקה יותר מהצ'יהצ'ב. צריך לזכור שתנאי ההר כלומר קרירות יחסית ואוויר יבש מקלים עם מספר רב של מינים לתחליפי מדשאה. בת קורנית ריסנית לדוגמה מתקשה מאוד בשפלה ובמישור החוף וכך גם בת קורנית זוחלת ולכן גם את שני מיני הבבונג הייתי מנסה בזהירות מופלגת באזורים עם עומסי חום של קיץ ואולי שותל אותם במינונים נמוכים ובאזורים מוצללים חלקית ולא בשמש ישירה קופחת. בעבר חשבתי זאת גם על לענה צמירה (שיבה זוחלת) אך גיליתי לפני חודשיים שלושה חלקים ממנה שעמדו יפה מאוד בגינה מאוד ותיקה שלי בגבעת ישעיהו (יחד עם פרנקניה חלקה), כך שגם לענה צמירה חזרתי לשתול.

תחליף מדשאה טבעי - ניסוי בצמחים חדשים
תחליף מדשאה טבעי – ניסוי במינים חדשים, פחות מחודשיים לשתילה.
בדרך לסגירת הפערים.
אצים רצים ומשרישים בדרך לסגירת הפערים.

הצמח השני אשר ניסיתי הוא לאורינטניית הנחלים ופה יהיו לא מעט שירימו את גבתם השמאלית. על פניו זהו צמח של גדות נחלים, הדורש קרקע לחה באופן תמידי אך תצפית של שירה כרמלי משתילי הר בגינה בבית זית הניבה מסקנה חריגה; בפינה חשופת שמש ומוזנחת צמח מקטע מרשים ביותר שלו, בירור עם בעלי הבית גילה כי הם כמעט ואינם משקים. יתכן שהצמח דורש תנאים ראשוניים של השקיה מרובה עד ביסוס בית שורשים עמוק ולאחר מכן יכול לעבור לריווחים גדולים, יכול להיות גם שלא. בכל מקרה הכנסתי אותו לניסוי בכמה מקומות, בינתיים עושה רושם מעולה של כיסוי צפוף מאוד והשרשה טוטאלית בכל נאנומטר. הוא נשתל גם סביב אבני מדרך באזור שמשי שיעבור בהדרגה להצללה וגם כחלק ממדשאת האחו בשמש מלאה.

צמח אחד שהפסקתי לשתול הוא ליפיה זוחלת משלושה טעמים: א – הוא פשוט חזק מידי ומשתלט על חבריו לשכונה. ב – הוא נערם על עצמו ויוצר גושים גבוהים הדורשים כיסוח (לא לעיתים דחופות אך יותר מידי לדידי). ג – הפריחה שלו בקיץ אינטנסיבית מידי ורוחשת דבורים על אף מקורות צוף נוספים בגינה.

ליפיה זוחלת בפארק הוד השרון - לכיסוי משטחים מהיר אך אגרסיבי מידי למדשאת אחו מעורבת
ליפיה זוחלת בפארק הוד השרון – לכיסוי משטחים מהיר אך אגרסיבי מידי למדשאת אחו מעורבת

מאידך גיסא אני חושב ששילוב במינון נמוך של חמשן זוחל הוא כן טוב על אף עוצמת צימוחו. אני מאמין שמגבלה של מים תרסן אותו.

צורית אלמוג עושה רושם מעולה, אני חושב שלאזורים פחות דריכים אך זה צמח עמיד מאוד עם יכולת השרשה מדהימה.

כל הסימנים לאחר שנה וחצי של שימוש בצמח היריציום פילוסלה מראים על צמח מדהים, גם לאזור ההר וגם למישור החוף והשפלה, גם בתנאי השקיה מרובים וגם נמוכים, גם בשמש מלאה וגם בתנאי הצללה חלקית, גם באדמות כבדות וגם בקלות. פריחה נפלאה (יש שיעדיפו לקצור מעת לעת את הגבעולים לאחר התיבשות הפרח) השרשה חזקה ומניעת עשביה ועמידות די טובה למדרך. אני משלב אותו כרגע ביחס של 20-40% כצמח העיקרי.

בקרוב מאוד אזרע ניסנית דו קרנית לשזרוע חורפי בנסיגה של הנשירים. הנה:

מנסיגת צמחי הקיץ אל לבלוב צמחי החורף - ניסנית דו קרנית, מקומי צמוד קרקע חורפי
מנסיגת צמחי הקיץ אל לבלוב צמחי החורף – ניסנית דו קרנית, מקומי צמוד קרקע חורפי

לפופית החוף עדיין בגדר נעלם, הכנסתי אותה במדשאה אחת והוא תפס יפה ואף פרח. אך לא ראיתיה כבר מספר חודשים כך שאני לא יכול לעדכן, צריך גם לזכור שהוא נשתל שם יחד עם ליפיה זוחלת כך שהתנאים היו לו קשים. בנטף הצליחו להפריד ולרבות שבעה שתילים שהבאתי להם לפני חצי שנה ואני מקווה שבקרוב יהיו שם צמחים למכירה.

ניתן לראות מסביב לה דיכונדרה כסופה, חמשן זוחל וליפיה זוחלת
לפופית החוף נחנקת תחת עקת הליפיה הזוחלת.

בגינה בעין כרם שבה לפני כמעט שנתיים נשתלו 40 מ"ר של דימונדיית מרגרט ("דימונדיה מרגרטה") נצפתה בעיה קשה ביותר שלא הצלחתי לפתור, בפעם הראשונה החמציץ הקטן ("חמציץ מנוול") השתלט כמעט כליל. הדמונדיה נשתלה חלקה בתנאי שמש כמעט מלאה ובהדרגה עם מעבר לאזורים מוצללים תחת תות ותיק ותאנה. דווקא באזורים המוצללים ישנם חלקים טובים יותר אך הבעיה הידועה זה מכבר של החמציץ העולה עליה לא נפתרה עם ריווח ההשקיה. ניסוי מי סבון העלה כי הדמונדיה נתקפה על ידי פרודניה!, ויתכן שההתקפה החלישה אותו מאוד ומנעה מהשורשים להתבסס ולסגור כנגד החמציץ. זהו הכישלון השני שלי בשימוש בדימונדיה, הראשון היה שתילתו במישור החוף באביב במקום שתילת ראשית חורף אך יש לשים לב לתופעה. ככלל חמציץ קטן בדמונדיה הוא בעייתי מאוד בגלל הפער בין קצב הצימוח המהיר שלו לעומת האיטיות של הדימונדיה. זה דורש עישוב מתמיד ואינטנסיבי בשנה הראשונה לשתילה עד להתבססות הדימונדיה ושתילה במרווחים צפופים מאוד של 12-16 שתילים במ"ר. היות ואני כבר לא עושה מדשאות מונוליטיות של מין בודד אני פתור מכך אך גם במדשאה מעורבת הייתי מכניס שתילים נקיים מחמציץ ככול האפשר ושותל גוש של 3-5 חמישה שתילים בסמיכות גבוה (מרווח של 10 ס"מ בין צמח לצמח). בחורף לאחר שיפוץ קטן הצפוי בבית המדשאה שם תעבור שיקום ותעבור למדשאת אחו מגוונת.

חמציץ קטן (חמציץ מנוול) - לא ניתן להתחקות אחר עקבותיו
חמציץ קטן (חמציץ מנוול) – לא ניתן להתחקות אחר עקבותיו

אלמוות הכסף עד כה עושה רושם מעולה, גם מראה חורף וגידול אינטנסיבי מעולה וגם יציבות בקיץ עם פריחה לבנה שיוצרת מכתמים כסופים, עומד בהשקיה רבה של שתילת קיץ וגם במרווחים גדולים לאחר התבססות (יש לזכור שזהו צמח בר הגדל בכל תנאי קרקע בארץ). אני חושב שיש להגדיל בו את השימוש.

מקומי, חזק, מהיר ומזריע עצמו - אלמוות הכסף.
מקומי, חזק, מהיר ומזריע עצמו – אלמוות הכסף.

כמו כן אני מחפש זרעים או מקור ידוע לשתילים של מיני דרכנית שונים. מי שיכול לעזור מוזמן.

יוני נדרה שלמדה איתי גינון לפני חמש עשרה שנים ומאז פעלה רבות בתחום שלחה לי קישור לסרט על אותו הרעיון שבאנגלית נקרא Grass free lawn, חיפוש פשוט הביא אותי לאדם בשם Lionel Smith שעשה דבר מה דומה אך בתנאי הגידול של לונדון וזאת עבודת מחקר של דוקטורט!
הייתי יכול להיות דוקטור לפיזיקה גרעינית.

הנה סרט אילם של עשר דקות על כמעט שנתיים של צימוח בחלקת ניסוי ואז כתבה של הBBC על המדשאה בפארק לונדון:

תוכניות פארק הוד השרון בין חסיון לפומבי:

התבקשתי על ידי מספר קוראים לפרסם את רשימת המינים בהתאמה למספור שלהם בתוכניות בפארק הוד השרון. התייעצתי עם טל והגענו למסקנה משותפת שיש בכך משום חשיפת יתר. ככלל הבלוג עצמו תמיד נע על משרע רחב של חשיפה ושיתוף ידע רב, כאשר ברור שמלבד החשיבות בשיתוף ישנו הצורך גם בפרנסה, אני אף פעם לא יודע מתי השיתוף הופך גם לשינוי תרבותי ומתי פריסת הידע והחלפת הרעיונות מלבד הפריה יוצר גם העתקה. אך אני חש שפירוט כה רב יכול בקלות לזלוג לשְׁטָנְץ ולהפוך בסופו של דבר את עבודתי למיותרת. עמכם הסליחה.

ולסיום הילמר קונמן מעביר קורס על גידול דבורים ביתי (!) בירושלים מתחיל ב10\29 (יום חמישי הבא) תראו איך נחיל דבורים מחבקות אדם:

פרטים אצל הילמר: 054-318-5805
 

 

 

17 תגובות בנושא “מדשאת אחו – ( תוספות | מסקנות |כשלונות | הצלחות ).”

  1. הצלת אותי!
    רגע לפני שתילת ליפיה זוחלת… ברצינות.
    תודה על הפוסט המעולה, גדוש מידע מועיל.
    אני בדיוק רוצה ליצור משתלת אחו בבית, על חשבון המדשאה הקיימת. אבל אני צריך לעשות את זה בלי שאשתי תרגיש שהיא מפסידה משהו, כלומר לא קודם ליבש את הדשא ואז לשתול. זה יכול לעבוד לדעתך? והאם תקציב של כ 600 ש״ח לצמחים ל 80 מ״ר יקח אותי לאנשהו?
    אגב, אני בטוח שהמחקר שלך יכול עם קצת סדר ותוספות להפוך לדוקטורט, זה עבר לי בראש רגע לפני שהגעתי לפסקה הזו בפוסט. (לא הייתי בונה על פיזיקה גרעינית, אבל מי אני שאקצוץ לך את הכנפיים)

  2. שלום אדם. לייבש את הדשא לא יעזור, אתה צריך להמית אותו באמצעים כימיים. וזה כולל השקיות על מנת שינסה בכל זאת להתעורר מחדש ואז שוב ריסוס. אי אפשר יחד כי הדשא חזק בהרבה, דורש כיסוח וזה פשוט שני כיוונים מנוגדים. אשתך אכן תפסיד אבל בסופו של יום תרוויח הרבה יותר.

    ל80 מ"ר אם לא שמת קומפוסט עד כה אתה צריך למעלה מאלפיים שקלים לקומפוסט (50-70 ליטר למ"ר). ומספר השתילים הוא בין 800 ל1000 ( ביחס של 10-12 שתילים למ"ר). מדובר בהשקעה גדולה מאוד.

  3. אצלנו באזור, יש ניסיון טוב עם הדימונדיה והפרנקניה, כנראה שקצב הצימוח אצלנו לעומת ההר, גבוה יותר בגלל הבדלי טמפרטורות. גם דיכונדרה מכסיפה צומחת יפה וברגע שהיא מתבססת, היא הופכת להיות שטיח עבות ונראית יפה גם בחורף.

  4. החלטתי סופית שאני הולך על מדשאת אחו כזאת. מחכה לרגע שיהיה לי כח להקים. המסקנות שלך בהמשכים מצויינות. אם בהזדמנות תוכל לסכם ברשימה כלשהי (2-3 מלים על כל צמח) נראה לי זה יהיה מועיל. וגם איפה ניתן להשיג\לקנות אותם?

  5. יוני הרשימה מסכמת כמעט הכל, חסרים שם אולי עוד ארבעה חמישה צמחים אני חושב.

    דודו את הדימונדיה שתלתי בכמה גינות באזור המרכז ולא הבחנתי בשינוי משמעותי בקצב הצימוח. הפרנקניה מהירה ביותר כך או אחרת אבל אני שתלתי אותה עד כה רק בשלוש או ארבע גינות במרכז, אשמח לאבחנה של עמידות בקיץ. דיכונדרה כסופה נשארת עם עלווה מלאה כל החורף אצלך? אצלי מגינות במרכז היא כמעט נעלמת, אמנם רק בינואר-מרץ אך כמעט לגמרי היא נשירה. בהר כמובן היא נעלמת לחלוטין

  6. הדיכונדרה ככל שהיא ותיקה היא נראית טוב יותר.
    הדימונדיה נראית טוב גם בחורף, ובסופו של דבר גם חזקה יותר מעשבייה חד שנתית.

  7. דימונדיה אצלי בגליל המערבי נוהגת לקרוס, לפחות בחלקה. אם לא קרסה מעודף לחות באוגוסט קורסת בספטמבר. מה עם ארקטותקה?

  8. מאוד ממליצה לשאול את עירית שרייר גננית בכליל על דרכנית ובכלל על צמחים שניתן לדרוך עליהם

  9. נועה את יכולה לתייג אותה פה שתגיב מתוך האינפורמציה הנתונה והפומבית?

    אסתי ארקטוטקה אגרסיבית ביותר בחורף ופשוט בולעת הכל. ואילו בקיץ דורשת הרבה מאוד מים. אני חושב שלשטחים ציבוריים ביחד עם ליפיה ודיכונדרה כסופה היא יכולה לעבוד אבל לא לגנים עם הצמחים שהזכרתי. במנזר באבו גוש השמדתי משטח שלם שהנזירים שתלו ממנה בטרם שתלתי מחדש.

  10. פרנקניה חלקה –
    שתלתי משטח קטן בצל מעט מלא בגינה ברמת חן. היה יפה קיץ-חורף למשך שנים ספורות בהשקיה לא סדירה ונעקר בגלל עומס ייתר באזור.
    צימוח נמרץ לאורך כל השנה.

    דיכונדרה כסופה –
    באזור המרכז בגינות מושקות בנדיבות נעלם חלקית בחורף
    בגינה מיובשת (ומוזנחת) ספציפית- נעלם לגמרי כל חורף וחוזר באביב. הפך לשתלטן, השתרש והופיע גם באזורים מוצלים כמעט לחלוטין.

  11. כן, יש היום סוג חדש של ממתירים בספיקה נמוכה שמחלחל לאט יותר ומאפשר השקיה עמוקה יותר ללא נגר.

  12. תודה רבה על כל המידע!
    יש למישהו נסיון כלשהו עם תלתן זוחל?
    אשמח לשמוע אם מתאים לשלב או לא.
    תודה!

  13. תודה רבה על השיתוף!
    אז לא הייתי הראשונה שחשבה על צמחי כיסוי במקום דשא 🙂
    מי מהצמחים הללו קל לניהול מבחינת התפשטות? הייתי רוצה להצמיח איזור בחצר, מבלי שישתלט על ערוגת הירקות שלנו (שאינה מופרדת בחוצצים)
    וגם – האם חרציות ופרגים יפריעו להם? או ישתלבו?
    תודה רבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.