מטראמפ לאח הגדול – עוד קצת על מדשאה בראי התרבות.

אני מקבל תגובות רבות ושאלות רבות לעניין מדשאת האחו. אני רוצה לחזור אליה ולהציגה יחד עם הבהרות תרבותיות ואזהרות מסע.

ראשית יש לקחת בחשבון שלא מדובר בתחליף פונקציונלי בהיקף מלא למדשאה. למי שיש שלושה בנים שמשחקים כדורגל שישכח מזה, עדיף להפנות אותם לאפיקים מועילים יותר כמו שחמט או נגינה בלאוטה ולאפשר לגן להיות גן. בשביל כדורגל שילכו לשחק בפארק, בכל מקרה השטח הנתון במרבית הגינות מספיק בקושי לגלגלון וחצי, גם אלו שמפקיעים את המרחבים לטובת כיסוח בשבתות ושותלים פרחים עונתיים בקצוות לא יצליחו באמת לשחק כדורגל, זה מגוחך ומטופש ועדיף שתפנימו את זה שכדורגל לא משחקים על 40 מ"ר, זה מספיק לכל היותר למשחק סטנגה ולצורך כך כל בר דעת יודע שצריך אספלט קשיח ולפחות שני קירות גבוהים.

אבל ראשית אם הילדים שלכם לא מנגנים בלאוטה (שלי לא) תקשיבו לזה:

הפרקטיקה היחידה שמדשאה מציעה בקנה מידה של 30-40 ואפילו 60-70 מטרים רבועים היא מקום מרבץ ומעבר חצי תאורטי לשאר חלקי הגינה. לטעמי המדשאה היא מקום מעבר פיסולי, לא משטח אחיד מגולח ומנותק מהקשר שאר חלקי הגן אלא רקמת החיבור הראשונית בין הדומם הארכיטקטוני אל הדינמי הצמחי. אני כותב זאת בכדי להדגיש את הניתוק שנעשה במשך עשרות שנים בין  אותה "גינה" לבין הבית. ניתוק שהחריף בעשור האחרון עם הופעת תרבות הדשא הסינתטי המזוויע.

הגן מהווה ייצוג של מה שבאופן מעוות אנו מכנים "טבעי" ועוד שלל כינויים שהדבקנו לאותה פיסת אדמה מופרדת מההקשר שקדם לעליית הדחפורים עליה. לאחר שחפרנו, העמסנו, השלכנו, יצקנו, הגבהנו/הנמכנו וייצרנו לעצמנו את מטבע הלשון "בית" אנחנו מבקשים במעיין מחול כפרה סמלי לקשור אותו ואותנו מחדש לסביבה ששינתה את פניה ללא הכר. היות והאדם דורש מזה אי אלו שנים שסביבתו תהיה מפולסת (+ 2% שיפוע לניקוז) הגינה נדרשת לעבור אילוף ולהשתטח ביחס לאותה נקודת האפס המצויה על המפות האדריכליות. אם ישנו סלון רחב ידיים וממנו יציאה למשטח העץ החיצוני אזי ממשק החיבור לגינה הוא לא יותר משטיח. זאת הסיבה המרכזית לטעמי להצלחת אותו דשא סינתטי, כמו מחצלת לניקוי הרגליים במפתן הבית זאת הארכה של הפן התרבותי, המסודר, הנקי מכל רבב, הנשלט, החוצה אל עבר אי הוודאות המאיימת של הטבע או במונחים הפוליטיים של אהוד ברק "וילה בג'ונגל".

בכדי לא לריב עם גננים ואדריכלים מקומיים לקחתי כמה תמונות מנכר בתקווה שהם לא יתבעו אותי הנה כמה דוגמאות משם (קרדיט – מן האתר הזה, הזה, הזה והזה): ומי שרוצה לראות דוגמאות מפה פשוט גוגל איט או שרחמנא לצלן צאו החוצה

סדר מול אנרכיה - פחד אלוהים. מדשאה מגולחת
סדר מול אנרכיה – פחד אלוהים. מדשאה מגולחת
מונוכרום בירוק
מונוכרום בירוק
קיטש מנומנטלי - "מדשאה"
קיטש מנומנטלי – "מדשאה"
סדר! סדר! סדר! סדר!
סדר! סדר! סדר! סדר!

האם זה לא מוזר? תראו את הרב גוניות של הצמחים מסביב אל מול המשטח האטום שנקרא "דשא". לא אחת אני תוהה איך הרגלים אסתטיים נטמעים בתרבות מבלי שנתהה על קנקנם. הרי מדשאות לא נחתו עלינו מן המאדים לפני חמישים שנים. זאת תרבות שהתפתחה. כמובן שקל ללכת שוב לאחור ולבדוק את גני ארמונות ורסאי ושאר אותן שכיות חמדה וולגריות של הדיקטטורה האירופית שחיה לה באמבטיות מבושמות מנותקת מצחנת משכנות העוני שבערים ומן הרעב תחת עול מיסוי המלחמות שבין כנופיית נסיכים א' מול כנופיית נסיכים ב'. מדשאות יש עוד במקומות רבים, בואו נצפין רגע כמו למשל לגרמניה, הנה אחוזה מרשימה, איזה מן רושם זה משאיר זאת שאלה טובה אבל הצורה שבה באמת חיו אנשים מסוימים לפני שלוש מאות שנים היא בלתי נתפסת.

ארמון Schloss Nordkirchen במדינת נורדריין-וֵסְטְפַאליה שבגרמניה. הוקם באותם זמנים שבאך הלחין את יצירותיו.
ארמון Schloss Nordkirchen במדינת נורדריין-וֵסְטְפַאליה שבגרמניה. הוקם באותם זמנים שבאך הלחין את יצירותיו. מדשאה  מ ה מ מ ת !

איש מאיתנו לא יתלבש (או יעטר את קירותיו) ב2016 למניינם כך:

קלמנס אוגוסט "נסיך בוחר" מבוואריה
קלמנס אוגוסט 1700-1761 "נסיך בוחר" מבוואריה – צחנה פוליטית של רודנים רוצחים.

או ירהט את ביתו כך:

1734-1739 Amalienburg מינכן - ריהוט אקסקלוסיבי בטעם רענן
1734-1739 Amalienburg מינכן – ריהוט אקסקלוסיבי בטעם רענן

אם איש מאיתנו לא יחיה כך אז למה לעזאזל הגינות שלנו צריכות להיראות כאחוזות "אצילים" בזעיר אנפין? האם יש להן את אותה איכות פלאית-מוזיקלית של מלחינים כדוגמת באך? הרי ברור שהקיטש הגרוטסקי הזה אינו עומד בקנה אחד עם המוזיקה שאתם מאזינים לה (אני מקווה שאתם מאזינים לה, אם לא תכף ומיד לחזור ולהפעיל). משהו בנו לא מצליח להתנתק מן המורשת הצורנית של "הגן"

לא ברור איך אותה מחראה של אליטה רצחנית אשר הצמיחה תרבות אדירה של משוררים, מחזאים, סופרים, ציירים, פסלים, אדריכלים ומלחינים צלחה לה את המעבר האסתטי מן העריצות לדמוקרטיה. חוט השני שעובר לו במרוצת הדורות אינו קונספירציה של פלוטוקרטיה שגיא רולניק וחברי דה מרקר מנסים לשווק השכם וערב, אלו רק התסמינים החיצוניים ולא שאני מקל ראש במעבר שבעה (!) מעשרת מפקחי הבנקים למערכת הבנקאית עצמה (כדרקטוריונים ויו"ר) בארבעים השנים האחרונות או מהפליק פלאק עם הבורג הכפול לאחור של הממונה להגבלים עסקיים רונית קן שעברה מהגנה על השמנת אל להקת החתולים המלקקת ומונתה ב2013 כחברת דירקטוריון בחברת רציו שמחזיקה יחד עם דלק של תשובה ונובל אנרג'י את מרבית עתודות הגז המקומיות. עוקפת את נדיה קומנץ' בסיבוב.

Tantum potestatem – הערצת הכוח.

אין כמיהה ראשונית חזקה יותר. "אבא אם תשים דוב מול אריה, מי ינצח?" ילדים עסוקים בכך כל העת בניסיון למדוד את כוחם, הם נצמדים לבעלי הכוח כבר בגן עת שהאינטראקציות החברתיות נוצרות וממשיכים שנה אחר שנה עד לאותה מילה חסרת כל משמעות שאנו קוראים לה "בגרות".  למרות שהסמלים השתנו ההערצה לכוח עודנה נושמת ומרחיבה את סרעפת ההמונים. – Tantum potestatem

טוב אולי הגזמתי ב"איש לא יחיה כך", הנה סלון ביתו של מי שככול הנראה יהיה נשיא ארצות הברית הבא: אני ממליץ לכולם לעשות סיבוב רגע במופע הפסיכוטי של משפחת טראמפ שפתחו את דלתותיהם בפני האומה ושאר הבשר על פני האדמה. וולגריות שהייתה יכולה להתחרות בנקל עם לואי ה16 או אימלדה מרכוס דפדפו בכל התמונות שם, באמת חוויה מרטיטה.

לא מאמינים שזה אמיתי? חכו תראו אותו בתור נשיא.

לא מאמינים שזה אמיתי? חכו ותראו אותו בתור נשיא. תרבות שלמה של סגידה ל"Success"

אבל בואו נחזור למחוזותינו הנה דוגמה קונקרטית לתרבות העכשווית ולמדשאות: האח הגדול, אחוזי הצפייה הגבוהים ביותר משך שנים בתכנית המטומטמת עד זרא הזאת. לא שאין תכניות אוויליות יותר או פחות אבל ההיבט האסתטי שלה שמסמן את המעמד הכלכלי אליו שואפים הנציגים והצופים ("להיות עשירים!" – המירוץ למיליון והישרדות אולי בוטים יותר בכך) בהתגוששות שכולה על טהרת מציצנות והיסטריה חברתית עיצוב הזירה מסמן את גבולות הגזרה (התמונות מאתר חברת הגינון הזאת)

האח הגדול - "גינה של עשירים"
האח הגדול – "גינה של עשירים" עונה רביעית!
מדשאה
מדשאת האח הגדול – עונה שנייה!

כידוע גוגל מאפשר לנו להציץ למה שאחרים מציצים, ומסתבר שבאמת אנשים מחפשים אחר מילת המפתח "גינות יוקרה". לא מספיקה כמובן העובדה שהם מחפשים, צריך להסתכל מה נמצא בצד השני. אם תראו אלו תמונות מוצגות תחת הקטגוריה הזאת ומה כתוב שם תגלו המון מדשאות ועצי דקל עם טופיארי. 

דשא כשלעצמו הוא למעשה טופיארי בהגדרתו, הפיכת עשביה גבוהה לשטיח תמידי. בגני ורסאי אנדרה לה נוטר טבע את המונח  Tapis vert.

הנה בית הנופש של משפחת טראמפ בפאלם ביץ' – פלורידה, מזכיר משהו?

מדשאה מטופחת בבית משפחת טראמפ - פאלם ביץ'
מדשאה מטופחת בבית משפחת טראמפ – פאלם ביץ'

לאח הגדול כידוע יש תוכנית V.I.P בעוונותיי הוזמנתי אליה לא פעם אחת אלא פעמיים! לשמש כליצן בקרקס ושם יש גינה לתפארת:

V.I.P
V.I.P

האם המראה הזה מקרי או שהוא קשור? תכניות מציאות בשלושים השנים האחרונות מושלות בכיפת התרבות האמריקנית וחודרות לכל העולם ועוסקות ב"בחירה" של המשתתפים כסממן לדמוקרטיה, אם בוחרים נשיא מדוע לא לבחור במוזיקאים? ומה ההבדל בין איקונה טלוויזיונית לפוליטיקאי? טראמפ עסק בכך באופן ישיר בזמן שהפעיל תכנית מציאות טלוויזיונית בשם "המתמחה", ערבוב התחומים שבין בידור, פוליטיקה ועושר בעת העכשווית מגיע לשיאים חדשים. אך לא חסרות גם דוגמאות מקומיות רק לפני ארבע שנים הצביעו למעלה מחצי מיליון איש למפלגה שקיבלה 19 מנדטים! "יש עתיד – בראשות יאיר לפיד" (כן רבותי זה שם המפלגה המלא) והעומד בראשה רואה את עצמו כחלופה ממשית לראש הממשלה. יאיר לפיד שמדבר על דמוקרטיה אך נוהג במפלגתו כאביגדור ליברמן. את בסיס כוחו הוא שואב מאותם מקורות של טראמפ ("זועביז") מפלגתו רק לאחרונה אישרה את היותו שליט יחיד ללא עוררין עד 2028. האיש שקובע את המועמדים מטעמו לבית הנבחרים כמשטר יחידני מהמאה ה17. הדמוקרטיה מאבדת עשתונותיה לא רק במצריים לאחר ניסוי קצר אלא גם בשאר העולם המערבי לאחר 200 שנים.

אבל העיקר שיהיה 10 מ"ר לגלח בשבתות.

מדשאת אחו - אלטרנטיבה מסויימת
מדשאת אחו – אלטרנטיבה מסוימת
הטרוגניות היא הבסיס הנצפה בגן, מדוע רק בשוליים?
הטרוגניות היא הבסיס הנצפה בגן, מדוע רק בשוליים?
אין דבר כזה מדשאה טבעית אבל יש דבר כזה מדשאה הטרוגנית
אין דבר כזה מדשאה טבעית אבל יש דבר כזה מדשאה הטרוגנית

אם בכל זאת תבקשו להתנסות בכך תזכרו לשתול צפוף לסגירה מהירה (12-16 שתילים למ"ר) ולהיזהר מחמציץ קטן, הוא האויב העיקרי עוד לפני הוונדליסטים הקטנים. כתבתי על כך עוד פה.  עשבו אותו במרץ עד סגירה.

ותזכרו להאזין לציפורים.

 

 

 

 

 

 

18 תגובות בנושא “מטראמפ לאח הגדול – עוד קצת על מדשאה בראי התרבות.”

  1. פוסט מעורר מחשבה על גנים ואנשים ואימפריות עולות ונופלות. תודה!

  2. כרגיל נהנתי לקרוא את הפוסט. משעשעות אותי גינות של אנשים שהבתים שלהם בסגנון לואי ה 14, הגינה שלהם בסגנון פארוק ה 16 והמכונית שלהם בסגנון ג'ון הג'יהאדיסט- שחורה ומאיימת.
    הכל מפונפן , תחת שליטה, במקום ובעיקר גיבוב של דברים שלא קשורים אחד לשני.
    בדרך כלל בגינה שלהם אפשר למצוא גם חלוקי נחל שלג נוצץ.

  3. אותי זה מעציב. מרבית הגנים נמצאים בצמוד לבתים שסגנונם הוא של המאה ה21 ועדיין ישנה מדשאה מגולחת.

    כרמלה ומיכלי. תודה.

  4. שדה הראיה של האדם הוא רוחבי, וגינה פריפריאלית שבמרכזה משטח דשא מאפשרת לצופה לקלוט בצורה יותר אינטגרלית את הגינה, כלומר לקלוט אותה כמכלול ולא כפריטים בודדים שהעין מדלגת מהאחד למשנהו. כמו כן הפרספקטיבה שיוצר משטח דשא אמורה ליצור תחושה של מרחב פתוח המשלים את הסגירות של הבית. וילדים אגב לא רק מנגנים בלאוטה או משחקים בכדורגל, יש גם כאלה שבונים בדשא אוהל או משחקים בתופסת, ויש אבות שעושים בדשא על האש (כי זה ממש לא נוח בתוך ערוגת האגפנתוס). אז הנה תתפלא, דשא יכול להיות טוב. מהבסיס הזה אפשר להתפתח בכל מיני כיוונים, ונכון שבכלל זה לשמאלץ קיטש צעצוע, אבל לא הייתי קוטל מהיסוד את עצם הקונספט של מדשאה.

  5. אבינדב הכתיבה שלך כל כך נפלאה! האם יש סיכוי שתכתוב לא רק בבלוגינון? חבל שלא יקראו אותך גם אלה שאינם בעלי ידיים ירוקות

  6. המונוכרומטיות של מדשאה לטעמי נוסכת רוגע ולא גונבת את ההצגה מהמפלס שמעליה, נוח לי מאד עם דשא. מהתמונות נראה לי שמדשאת אחו מוסיפה גודש ויזואלי שלטעמי אינו נחוץ. מעניין אותי מאד לראות מדשאת אחו לייב וכיצד אחוש ביחס אליה, יש משהו כזה בשטח פתוח לציבור?

  7. חייבת להודות שיש גינות שממש מצחיקות אותי… לא מזמן ניתקלתי בגינה באחד המושבים (ולא אציין את שמו) כל הגינה טרופית, עם דקלים ויוקות ושיפלרות וכל הבלגן הטרופי הזה שאנשים פה אצלנו בנוף הים תיכוני מאוד אוהבים, אבל בכניסה משני הצדדים ניצבים להם שני עצי זית….

  8. ושוב – כן אבל:
    הגינות בארץ מאוד קטנות, אנשים רוצים שטח דריך גדול ככל האפשר – לאירוח, לשהיה ומשחק של הילדים וכו'. לפעמים אני מציעה להגדיל את שטח הריצוף, אבל אז עונים לי שרוצים ירוק. אני לעולם לא אמליץ על יריעת הפלאסטיק בעלת הסיבית הירוקים, ואם אתבקש לעשות זאת, אשתדל להציע חלופות יותר נאות בעיני.
    יש משהו נעים בדשא.
    מדשאת האחו יכולה להיות מקסימה בגינות מסויימות אבל רק לקוחות מאוד ספציפיים ירצו בה.

  9. כתוב מקסים בעיני!
    אני אוהבת רק מעט דשא בגינה, וכתבת על כך מופלא!
    הטעמים בעיני למעט בדשא: הוא צרכן מים גדול מאד והתועלת היחידה שהוא מביא היא לשמש כסוג של מחצלת ומשטח דריכה.
    את שטח האדמה המיועד לצמחים אפשר לנצל בכל כך הרבה צורות ולהפיק ממנו כה הרבה תועלות: החל מגן ירק, בוסתן הנותנים פירות וירקות וצמחי תבלין ועד לכל העושר והיופי של צמחים שונים ושילוביהם השונים בגן. לבזבז את כל האדמה הזו על דשא???
    לא נראה לי…
    כתבת מקסים ותודה על המוסיקה!!!

  10. תודה על עוד מאמר מעניין, תמיד אתה מציג זוויות ראיה מגוונות, "על המדף" תבחרו ותחליטו.

    לא קשור למאמר זה, אך…בלילות אני חולמת על ריח דבש של מרווה מליסודורה.
    חיפשתי בצפון מיגור עד עין המפרץ, לא שמעו ולא מכירים .
    בבקשה, היכן ניתן לרכוש מרווה שכזאת?

    תודה על הכל!!!

  11. שלום
    לא הבנתי את החפירה הזאת וגם את זו של פרופסור נוח הררי בנושא הדשא . בישוב בו אני גר התושבים מתעקשים על מדשאות גדולות וקטנות מכוסחות . כל אחד ומה שהוא אוהב . הנוי אמור לשמש את התושבים ולא את אדריכלי הנוף.

  12. שלום הגנן העיוור. לא הבנתי את כוונתך, מדוע אני כותב על מדשאות? מדוע אני כותב בכלל? האם יש או אין טעם בכתיבה של בני אדם? אינני מבין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.