דישון גינה (KF-30) | מהוניה נברוזה | השרשות שונות ועוד צמחים.

שנים רבות נמנעתי להכניס מדשנות לגינות אותן תכננתי. לא פעלתי מתוך מחקר השוואתי מעמיק אלא מתוך אינטואיציה שכמות הקומפוסט האדירה אותה הכנסתי בפעולה הראשונית (70-75 ליטר למטר רבוע) יחד עם ההומוס בשתילה עצמה תספיק לתת מלאי חומרים זמינים לצמח גם להתחלה והלאה לשנים ארוכות בעיקר משום שגינותי מתוכננות למינימום גיזומים (ללא ורדים הדורשים גיזום, ללא מדשאות הדורשות כיסוח, ללא שיחים הגדלים מעבר למידה הסופית המתוכננת להם מלכתחילה וכולי) כלומר אין הוצאת חומר החוצה ולכן עם המים והשמש האדמה רק הופכת ליותר פוריה עם הזמן.

הפרקטיקה הזאת מוכיחה עצמה יפה כבר הרבה שנים אבל אני רואה מסביבי אנשי מקצוע רבים שעם חלקם אני עובד דרך קבע לביצוע הגינות (יאיר פקר, מודי יהודאי, צחי אבן אור) וכולם בשנים האחרונות עובדים דרך קבע כמעט עם דישון אורגני KF-30 של חברת VGI 

הדיווחים כמובן טובים מאוד  על סף מעשי ניסים מהדשן הזה ולא אכנס לוויכוח הניטש מזה מאות ואלפי שנים בין מצדדי הדישון הכימי לזה האורגני, אפשר למצוא אין ספור מידע על כך בשתי הקשות. אבל כתשובתו של נילס בוהר על פרסת הסוס התלויה בביתו "אומרים שגם לאלו שאינם מאמינים בכך זה עוזר" החלטתי לנסות.

“No,” Bohr replied, “but I am told that they bring luck even to those who do not believe in them.”

“No,” Bohr replied, “but I am told that they bring luck even to those who do not believe in them.”

השבוע נתתי את המנה הראשונה, אין לי קבוצת ביקורת אבל יש לי ניסיון של גינות רבות ואם אשתמש בו אוכל אולי לחוות דעה בעניין. היות והגינה עשירה מאוד בחומר אורגני אתחיל במינימום המומלץ של ליטר אחד במיכל של עשרים ליטר בשימוש במדשנת.

בציפייה דרוכה, KF30 וסרפיקו רגע לפני ההשפעה.

בציפייה דרוכה, KF30 וסרפיקו רגע לפני ההשפעה.

מלבד ה KF-30 אני מנסה גם את החומר  KF – SERFICO, זהו חומר שגם מבוסס על אצות ומיצוי צמחי אך אמור לפעול בעיקר על פעולת השורשים. היות ובחודשיים האחרונים הכנסתי לגינה מספר צמחים לא מושרשים עדיין: עשרה ניסיונות חלוקה של מהוניה זוחלת (צמח אליפות אולימפית), שלושה ניסיונות חלוקה של זקן נחש שטוח 'שחור'  אלו שני צמחים שלצערי לא ניתן להשיג כבר שנים במשתלות (לתשומת ליבכם שתלנים נחמדים) וכן עוד דברים נוספים. יישמתי כבר עכשיו באופן נקודתי את החומר עליהם. כמו כן הכנסתי את הסרפיקו לניסיון הצלה הירואי של קטלב מרינה שהולך וגוסס כבר כמה חודשים, יש לציין שהעברתי לאדמה שלו אדמה מהיער שלקחתי תחת קטלבים מקומיים בהנחה שאולי הפטריות עמו הוא עושה מיקוריזה נפגעו ומתו כך שלא אוכל לדעת באופן וודאי מה הציל אותו אם אכן (טפו טפו טפו) יתאושש.

תראו איזה עלה אדום שם מבצבץ. מהוניה זוחלת בהשרשה ישירה.

תראו איזה עלה אדום שם מבצבץ. מהוניה זוחלת בהשרשה ישירה.

וזאת אחת שהצליחה להשריש והניצה כבר עלים חדשים לפני הסרפיקו. מהוניה זוחלת, צמח אליפות

וזאת אחת שהצליחה להשריש והניצה כבר עלים חדשים לפני הסרפיקו. מהוניה זוחלת, צמח אליפות

גסיסה לא ברורה - עלים ירוקים אחרונים מהקלב מרינה, נקווה שאו המיקוריזה מהיער או הסרפיקו או שניהם יחדיו יצילו.

גסיסה לא ברורה – עלים ירוקים אחרונים מהקטלב מרינה, נקווה  שהמיקוריזה מהיער או הסרפיקו או שניהם יחדיו יצילו.

הכנסתי צמח חדש שטרם עשיתי בו שימוש בגלל המראה המעט "לח" שלו ומשום שחשבתי עד לא מכבר שהוא דורש השקיה רבה אך מצאתי עדות אחת דווקא מטקסס שהוא יכול להסתגל גם לתנאי צמא. נראה איך יעבור שבועיים ללא השקיה ביולי אוגוסט. זהו פעמונית 'פינק אוקטופוס' שבאתר של שתילי הר מצוין כי הוא דורש השקיה רבה וכך גם באתרים רבים בנכר אך כאמור אולי יתכן שהוא גם סתגלן להצמאה כל עוד יש לשורשים שלו מקום עמוק לרדת. הפריחה שלו מאוד חריגה גם ביחס לפעמוניות אחרות. הצימוח בתנאים מיטביים אמור להיות נמרץ ומתפשט משלוחות תת קרקעיות אך נראה מה הוא יעשה בתנאים שלי, דיווחים בהמשך.

פעמונית 'פינק אוקטופוס' מיד לאחר השתילה, צימוח נמרץ תחת האדמה.

פעמונית 'פינק אוקטופוס' מיד לאחר השתילה, צימוח נמרץ תחת האדמה.

כמו כן אני רוצה לדווח שכל החזזיות שהכנסתי לפני מספר חודשים ועוד כמה חדשות וכן טחבים נקלטים היטב בגינה. לאלו שעל העצים עברתי לטכניקה פשוטה יותר מהקשירה דבק 3 שניות, זה עובד מצוין ולא פוגע בחזזית. הנה אחת מעניינת ואחריה מפרשית:

חזזית אלמונית, הפעם ישירות על האדמה ולא על עצים

חזזית אלמונית, הפעם ישירות על האדמה ולא על עצים

עם דבק שלוש שניות. מפרשית מרושתת על אגס קלרי.

עם דבק שלוש שניות. מפרשית מרושתת על אגס קלרי.

לסיום, שדדתי את שני הדליים האחרונים ששוכבים כבר שבע שנים! בשתילי הר של מהוניה נרבוזה – (Mahonia nervosa), צמח הגדל בר בקליפורניה ומכאן ניתן להסיק כבר על התאמה אקלימית מעולה. אפשר לומר שזאת האחות הגדולה של מהוניה זוחלת, גם את הנרבוזה כמעט ולא ניתן להשיג, באזור ההר  אני משער שהיא תעמוד גם בשמש מלאה ובטח ובטח בחצי שמש ועד לצל מלא. מעט פחות דחוסה ויותר אוורירית, מגיעה לגובה מטר ועשרים בערך ולרוחב דומה. הפירות אכילים וקישוטיים, העלים בהינתן מנת הקור ואולי גם קרני השמש מאדימים בחלקם. נראה מה גם היא תעשה.

ככה היא נראית בגוגל וככה אצלי:

מהוניה נברוזה - למה לא משתמשים בה?

מהוניה נברוזה – למה לא משתמשים בה?

עד כאן.

 

פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

11 תגובות על דישון גינה (KF-30) | מהוניה נברוזה | השרשות שונות ועוד צמחים.

  1. מאת אורי‏:

    היי אבינדב. משתלת Terra Nova מאורגון, ארה"ב (זו שפיתחה את הפעמונית המדוברת) מגדירה אותה כצמח לDry shade וכמתאימה ל"דרום העמוק של ארה"ב". למקרה שעדיין לא הגעת לאתר שלהם אתה מוזמן:
    http://www.terranovanurseries.com/product/campanula-pink-octopus/
    מנסיוני (הרב יחסית, היות ואני הוא זה שמגדל אותה תחת השגחתו של מוטי) ניכר בה שהיא מבקשת לחות בקרקע במידה סבירה אבל עמידה למדי לחום המקומי. הקיץ האחרון, שהיה קשה במיוחד לצמחים הסובלים מהשילוב המנצח של חום ולחות (רוב הכלניות היפניות שהיו לנו מתו), לא עשה בה שמות בצורה מיוחדת.
    בעבר גידלנו אותה בתנאים של שמש יחסית (תחת רשת של 30% צל) אבל ניכר שהעלים נראים טוב יותר, לפחות עבורנו כמשתלת גידול, בתנאים של 70% צל. לא יודע אם הייתי שם אותה בשמש מלאה אבל ייתכן שאם תשתל בחורף ותספיק להסתגל תוכל להתמודד גם עם זה. ביולוגיה היא לא מתמטיקה ואין דבר כזה שאין דבר כזה.
    הצימוח אכן נמרץ מאד והצמח מגיב היטב לחלוקות בסתיו-אביב.

  2. מאת אבינדב‏:

    שלום אורי, האם ההתייחסות שלך היא למיכלים או גם לגידול באדמה? ואם אדמה אז האם אדמה חרסיתית או חולית? וגם מה עומק האדמה? ומה תכיפות ההשקיה? המשתלה בצומת שילת?

  3. מאת אורי‏:

    אני לא ניסיתי עדיין לגדל את הפעמונית באדמה וגם בחלקות ההדגמה שלנו היא עדיין לא שתולה. בבוא היום אגיע גם לזה. נכון לעכשיו מגדלים רק במיכלים עם אדמה מנוקזת היטב (מצע שתילה סטנדרטי+קצת יותר טוף מהרגיל).
    האדמה בחלקות ההדגמה שלנו היא חרסית כבדה אימים ועמוקה למדי ואני מניח שלכשאשתול את הפעמונית אטייב מעט את הקרקע עבורה עם פרלייט או טוף, כמו שעשיתי כששתלתי סוקולנטים.
    אני יודע שגל משתילי הר שתל אותה אצלו בבית מתחת עץ זית והיא חיה טוב (עד כמה שאני מעודכן).

    בקיץ אנחנו אנחנו משקים במשתלה פעמיים ביום לרבע שעה-20 דקות בכל פעם, כלומר חצי ליטר ליום לצמח, פחות או יותר. מצד שני, הרבה יותר חם ולח אצלנו מאשר בירושלים.

    המשתלה אכן בצומת שילת.

  4. מאת אבינדב‏:

    אם כך אז הסיפור העיקרי פה הוא הניסיון להעבירה לאדמה עמוקה ולראות אם תצליח להוריד שורשים לעומק רב. אני משקה את גינתי פעם בשבועיים החל מהאביב הקרוב. נחיה ונראה

  5. מאת דרור‏:

    האם הקטלב התאושש ? האם הנושא של המיקוריזה הוא לא רק לגבי קטלב מצוי ?

  6. הקטלב נפח את נשמתו. לא ברור ממה אבל כאשר הוצאתי את השתיל ראיתי שהוא לא השריש אפילו מ"מ אחד. פשוט לא נקלט. לא יודע האם המיקוריזה היא רק למצוי. יוצא בהנחה שבגלל שזה מכלוא זה עשוי לעבוד גם איתו אבל לא בטוח בכלל

  7. מאת דרור‏:

    משתתף בצערך על הקטלב
    שתלתי בימים אלו קטלב מרינה גדול יחסית בשק 25 ליטר. באדמה כבדה. המליצו לי לשמור על אורור הקרקע ככל הניתן ולא לפגוע בהית השורשים
    נקווה לטוב…

  8. מאת שושנה‏:

    למה חשוב לשים בגינה טחבים?

  9. מאת אבינדב‏:

    אין חשיבות, רק גחמה

  10. מאת ענבל‏:

    הי,
    איפה קנית את הקטלב מרינה?

  11. דרך שתילי הר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>