זית ומעגלי תנועה.

עם ריבוי מעגלי התנועה בחמש עשרה השנים האחרונות נדרשו מתכנני הגינון העירוניים לפיתוח פתרונות עיצוב בקנה מידה גדול לצורה החדשה של הגינון העירוני, כשם שציינתי בפוסט הקודם בנושא זה "גינון ציבורי, אסתטיקה של משחקי מחשב", תכנון מעמיק לא נעשה בדרך כלל בנושאי איי תנועה והתפיסה המונוליתית-מונוכרומטית היא השלטת, אם עד לפני שלוש שנים רוב מעגלי התנועה נשתלו בצמחים עונתיים בצפיפות מחרידה; אמנון ותמר ולוע הארי היו הנפוצים ביותר, אך קלרקיה נעימה (גודטיה) היתה החביבה מכולם ובסוף החורף בואכה אביב כאשר הככרות היו נצבעות ורוד זועק אז – "תראו איזה יופי זה פורח!" היו נשמעות הקריאות מהמכוניות בעוד הנוסעים מדמים עצמם תרים בבירות אירופה המתוקנות והמהוגנות ללא קסאמים, גראדים ואוטובוסים מתפוצצים (רק עם חומות גטו השלמונים אדירי המימדים של לוב אלג'יר ומרוקו החוסמים את הדרך בפני  מיליוני בני אדם המאיימים להציף את היבשת הנאורה ועשרות אלפי הלוחמים דוברי האנגלית/צרפתית/גרמנית ואיטלקית המקיזים דם בנכר ומשלמים שוחד לטליבאן).

גאונות מתמטית שהופכת לבנאליזציה לאומית
גאונות מתמטית שהופכת לבנאליזציה לאומית
גאונות
גאונות

מאז שקמפיינים הבהירו לתושבי ישראל שאינם חיים בשוויץ (להם יש גשם והם רק מממנים בריבית מלחמות ולא ממש מלכלכים את ידיהם) ה"עונתיים" פינו מקומם לרב שנתיים כגון מיני ערערים, אגפנתוסים ועינן מסרקני (אריופס) ששתולים להם בפרוסות מדויקות של עוגת פירורי גבינה או כרקדני בלט המפזזים סביב לאל מרכז המעגל הלו הוא עץ הזית הנצחי, או השילוב האולטימטיבי דשא עם זית, קשה לחשוב על בנאליות וחוסר תואם אגרסיווי יותר שבין זית לדשא, סממן היכר מרכזי בתרבות הגינון הבלתי נתפסת של ישראל, גינון אינטנסיבי המחייב השקעת מים ואנרגיה עצומה שמקורו בסביבה סוב-טרופית יחד עם סמל אינפנטילי של שלום שנעתק מאדמה בה העמיק שורשיו במשך מאה, מאתיים או אלף שנים  מתוך חקלאות בעל עתיקת יומין, נשתל מחדש כליצן גדוע זרועות שם הוא מצמח עצמו שוב בכמויות מים שהופכות את ענפיו המתחדשים לחלקלקים כאילו הרכיבו על גזעו הזקן, המפותל והמחוספס חוטרי אקליפטוס רעננים, מראה הענפים החדשים המושקים על גזע עתיק הוא כה גרוטסקי עד כי אפילו פריחת הקלרקיה מתגמדת לידם. זהו כמובן ניגוד שמוצא מקום נכבד לא רק במעגלי תנועה אלה באלפים ורבבות של גינות פרטיות, זיתים מועתקים המושקים בתוך מדשאות, ביטוי מדויק לאיוולת הפנטזיה המקומית.

עוגה עוגה עוגה - מעגל אינפנטילי עם זית
עוגה עוגה עוגה – מעגל אינפנטילי עם זית

כיכר התנועה באופן טבעי מזמן תפיסה תכנונית סימטרית אך סימטריה יכולה לבוא לביטוי באופנים רבים, התפיסה הפשטנית להחריד של זית/דשא ומסביב פרחים (או השם ירחם, טוף ועציצי חרס) היא פשוט עלבון תכנוני לאסתטיקה, אין כל סיבה מלבד עצלות מחשבה שמתכנני הכיכרות לא ישבו מספר דקות ואפילו שעות שלא לדבר על ימים על תוכנית מורכבת יותר שיכולה גם לוותר על הזית כאלמנט המרכזי (או לפחות לשתול אחד כעץ רגיל שהושקה מלידתו ולא הועתק משדה בעל) ולהכניס במקומו שיח אברהם, אלה ארץ ישראלית, כליל החורש או לבנה רפואי וגם הם אחר כבוד אינם מוכרחים להשתל במרכז אלה מעט בצד כאשר כהד למשקלם יכול לבוא שיח פיסולי גבוה קומה בצד השני, יש אין ספור אפשרויות למשקלים שונים שיכולים לשחק בתוך קומפוזיציה מעגלית, וסילי קנדינסקי חקר זאת במאה העשרים ורפאלו סנציו עשה זאת ארבע מאות שנים לפניו, ועוד אין ספור ציירים, אדריכלים ואף משוררים ומוזיקאים כגון ג'ון קייג'.

רפאלו סנציו, "טרנספיגורציה של ישוע", דינמיקה מעגלית דרמטית ומורכבת עוד ברנסנס.
רפאלו סנציו, "טרנספיגורציה של ישוע", דינמיקה מעגלית דרמטית ומורכבת עוד ברנסנס.
 קומפוזיציה של מעגל אינה בהכרח עוגת גבינה, ואסילי קנדינסקי כדוגמא מודרנית, מדוע לא להשתמש בו כהשראה?

קומפוזיציה של מעגל אינה בהכרח עוגת גבינה, ואסילי קנדינסקי כדוגמא מודרנית, מדוע לא להשתמש בו כהשראה?

אין צורך כמובן שכל מעגל תנועה יהפך לכיכר פטרוס ושכל מתכנן יהיה ברניני אבל בהחלט ניתן עם מעט תשומת לב ויחס רציני לנוף, לאקלים לצמחים וגם להיסטוריה המקומית ליצור פנינות יפות שיהוו יותר מדימויים שחוקים ורדודים לפאתוס לאומי.

12 תגובות בנושא “זית ומעגלי תנועה.”

  1. יפה אמרת.
    בזכרון יעקוב יש כמה כיכרות מגוננות למופת, וממליצה לך לנסוע לאור יהודה… משעשע רק לחשוב מה תכתוב על הגינון שם אם אפשר לקרוא לו גינון – דשא מפלסטיק, פרחים מלאכותיים, אגבות סינטטיות (אגבות!), המון פסלי חיות מגוחכים וכל החבילה הזויה לגמרי.

  2. שלום עתר, מעולם לא שמעתי את השם הזה קודם לכן, הוא יפה מאוד.
    לאור יהודה אני בהחלט לא הגעתי כבר שנים רבות וגם לא לזכרון יעקוב, אשתדל להביא מצלמה בפעמים הבאות תודה על הטיפ.
    האתר שלך מרשים ביותר, אמנם סגנון הגינון שלנו שונה מאוד אבל התוצאות שלך מרהיבות.

  3. שלום אבינדב
    אשמח לקבל הכוונה.
    בקיבוצי בשנים האחרונות יש מגמה של גיזום מאסיבי של עצים.
    הם קוראים לזה "העלאת נוף" או "זהירות מונעת".
    לפני מספר חדשים הורידו עשרות ענפים גדולים של עצי פרי על פריים, טרם הבשלתו.
    השבוע כיסחו מספר עצי אורן על המון אצטרובליהם וכן עצי מכנף נאה
    והשאירו רק את הגזע על התפצלויותיו המרכזיות.

    פניתי לאיש הנוי ודיברתי איתו על הפגיעה החמורה בעצים (מלבד השחתת הנוי והורדת צל).
    הוא אומר שהם מחדשים את עצמם. אמרתי לו שיש גישות של גיזום הומאני.
    הוא אמר שהוא שמע על זה, אבל אי אפשר לעבוד כך עם הקבלנים.

    האם יש לך כתבות או פרסומים שאוכל לפרסם, בשמך כמובן, בעלון הקיבוץ,
    על הגיזום האקולוגי או על הנזק לעצים שבגיזום מאסיבי?
    בתודה מראש, רחלי

  4. שלום רחלי
    לא כתבתי עדין פוסט בנושא ובהחלט הוא ראוי, אני יכול להפנות אותך לאלי הגנן הראשי של הגן הבוטני בגבעת רם, למדנו יחד, הוא איש מקצוע מרשים ובעל ניסיון רב בנושא מלבד היותו אדם משכמו ומעלה, מן הסתם יהיה ברשותו חומר בנושא

  5. עץ הזית 2002 / אגי משעול
    תָּקְעוּ אוֹתוֹ בֵּין שְׁלוֹשָה עֲצֵי קוֹקוּס
    עַל מַצָּע אֲדַמְדָם שֶׁל טוּף מֵהַהוֹם סֶנְטֶר
    בְּאֶמְצָע צֹמֶת שֶׁהָפַךְ בִּין לַיְלָה
    לְכִּכָּר.
    נֶהָגִים הַמְּמַהֲרִים לְבֵיתָם
    יְכוֹלִים אוּלָי לִרְאוֹת אוֹתוֹ מִבַּעַד לִשְׁנֵי כַּדֵי חֶרֶס
    נוֹטִים עַל צִדָּם
    אֲבָל אֵין לָהֶם זְמָן לַסִּפּוּר הַמְּפֻתָּל
    הַעוֹלֶה מִגִּזְעוֹ
    אוֹ צָּמַרְתוֹ הַגְּזוּמָה בְּהוּמוֹר שֶל קַבְּלָנִים
    וְאֵין הֶם יְכוֹלִים לְנַחֵשׁ אֶת שׁרָשָיו
    הַמְּגַשְׁשִים נְבוֹכִים
    בָּאֲדָמָה הַזָרָה,
    לוֹפְתִים עוֹד כְּמוֹ צֵידָה לַדֶּרֶך –
    אַדְמַת-אֵם שֶׁדָבְקָה בָּם
    בַּהֲמֻּלַת הַחִשׂוּף.
    אֲבָל זֵיתָיו המּוּשָטִים לְאֵין דוֹרֵש מַשְׁחִירִים
    אֶת פָּנַי
    וְשוּם וְרָדִים נַנָּסִיִים לֹא יָסִיחוּ אֶת לִבִּי
    מִן הַבּוּשָׁה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.