גינת צל

בשלשה מתוך ארבעת הפרוייקטים אשר אני שוקד עליהם כעת ישנם אזורים מוצללים אם בשל עצים ותיקים או מפנים צפוניים והיות ולאחרונה המאורעות הפוליטיים נגזרים מהאיומים על צילה של מלחמה הקרבה בין שתי הישויות המדיניות הקרויות איראן וישראל (היו כבר סבבים כאלו בעבר הרחוק של המקורות הגנטיים של שני ה"צדדים" כמה מפליא שהאדם לעולם לא מצליח ללמוד מנסיונו והפחד מן המלחמה קשור במישרין להיווצרות התנאים לזאת הבאה) נדמה שהנושא מתאים.

גינות צל הן מהאתגרים היותר קשים כאשר אנו מנסים להמנע ממופעי הראווה הטרופיים ואף מגינות ממוזגות בנוסח אנגליה על ההורטנזיות והפוקסיות מושכות העין, בדרך כלל נתקל בגינות שרכים/ננדינה/קיסוסים. (אגב שרכים מבטאים עם ש' כמו שלום ולא כפי שנוהגים בדרך כלל כמו בשממית, תנסו זה מייצר הוד חדש לצמח לבטאו כך).

לא לומדים דבר
לא לומדים דבר

התאמה סגנונית לגינון ים תיכוני היא משימה קשה וגינה מרובדת ועשירה כגינת שמש היא אולי בלתי אפשרית אך בכל זאת בשנים האחרונות ישנם יותר ויותר מינים אשר נכנסים לנישה הזאת, חלקם ותיקים אשר מגלים עמידות וחלקם חדשים, רק לפני כמה ימים בעקבות שיחה עם עוזי בן צבי (משתלת נטף) התגלה לי למשל שהדמונדיה בה אני משתמש כ"עוטף" אבני מדרך וכ"תחליף-דשא" בשמש מלאה ניתן לגדל גם בגינות מזרחיות עם שעה-שעתיים של שמש מוקדמת, לתפקיד זה ניתן להשתמש גם בפעמונית פורטנשלג אם כי יש להשתמש באבני מדרך עבות (למעלה מ6 ס"מ) וכמובן בזקן נחש ננסי (מאמר טוב על זקן נחש ולריופה אפשר למצוא כאן), כולם יעמדו בתנאי השקיה בינוניים עד מועטים.

צמחים נוספים נמוכי קומה אשר יהיו יעילים לכיסוי שטחים קטנים הם התות שדה 'פרגריה' עם עוצמת פריחה גבוהה, פלרגון דמוי סידה "בורגונדי", ופרע גביעוני (פורח מעט בתנאי צל אך עמיד מאוד בתחרות שורשים). צמח נפלא אשר מצליח היטב בתנאי הצללה חלקית הוא מרווה אזוביונית אשר בהר הגבוהה מצליח גם בשמש אך בשפלה מתקשה מאוד , דווקא הצל מטיב עימו והפריחה הנפלאה שלו ממשיכה גם מעט בקיץ ובסתיו ולא רק בחורף-אביב (לעלים טעם מעודן ונפלא בבישול). בגובה דומה (15-20 ס"מ) צומח גרניון קנטבריג'(תמונה) פריחה אינטנסיבית ומרשימה באביב ומעט טפטופים לאחר מכן.

אחד הצמחים שהפתיעו אותי בעמידותם להצללה הוא סביון שלהבתי (תמונה), אמנם עצמת הפריחה יורדת אך עדיין צבע העלווה הכסוף על רקע הפריחה האדומה מדהים.

מעט גבוהה יותר ניתן להשתמש בפלקטרנטוס "מונה לוונדר", צמח חדש אשר בניגוד לפלקטרנטוס השפתני האגרסיבי הוא שומר על מימדים קומפקטים (40 ס"מ גובה, 60 ס"מ רוחב) בגינה אחת ראיתי אותו מוציא נצרים מקנה שורש במרחק של חמישים ס"מ מצמח האם אך עד כה הוא עושה רושם של צמח מרוסן וחסון, עם פריחה אינטנסיבית מאוד לאורך כמעט כל השנה, עם עלווה גילדנית וסגלגלה (נפלא במיכלים גדולים בנפח 30-40 ליטרים), לריופה מגוונת עם פריחה לבנה קייצית מאירה אזורים חשוכים ומשתלבת נפלא עם הפלקטרנטוס.

כמובן שהפעמונית ההדורה עליה אלי בקר דיבר בפוסט הקודם היא צמח מקומי מתאים.

מרווה אזוביונית, סביון שלהבתי, תות פרגריה, שעה-שעתיים של שמש יספיקו.
מרווה אזוביונית, סביון שלהבתי, תות פרגריה, שעה-שעתיים של שמש יספיקו.

צמח בסיס כמעט הכרחי בגינות צל הוא אירוס כרתי (אירוס אלג'יראי), עמידותו בתחרות שורשים מדהימה, עם פריחה ממושכת מתחילת החורף ועד האביב (יש גננים שמבצעים בו תספורת אכזרית בסתיו על מנת להדגיש את הפריחה אשר רובה נמצאת בתוך גוש העלווה ולא מתנוססת מעל כמו ברוב מיני האירוס), על הגלווזיה הנאה כבר כתבתי כאן וזאת שוב הזדמנות לברך על הצמח הנפלא הזה, מהוניה זוחלת (תמונות) הוא צמח חזק ועמיד מאוד לתחרות שורשים, עלווה שנראית מקומית לחלוטין ומזכירה את זאת של האלון אך מאדימה בחורף, חסרונו היחיד הוא קצב צימוח איטי עד להחריד אך  שווה את ההמתנה. בסקציית ה50-60 ס"מ נכנסים עוד ארבעה: פנטסמון "נטף" אשר מחזיק מעמד טוב יותר לאורך זמן בהצללה, בת עופרית חבשית שאמנם תפרח פחות מאשר בתנאי שמש אך תהווה צמח חסון ורחב (למעלה ממטר).מרווה קקלית (תמונות) שתמיד תעדיף הצללה חלקית על שמש קופחת. בורית רפואית (תמונות) אשר נעלמת בחורף ומזנקת מן האדמה באביב.

גבוהה יותר (קרוב לשני מטרים גובה ומטר וחצי רוחב) ניל שונה פרחים (תמונות) יפרח לאורך זמן ארוך, בנטף היה פרט שפרח תחת תאנה (פיקוס התאנה!) מטר מהגזע, זהו צמח נפלא אשר לקח לי זמן להעביר אותו מן השמש אל הצל (במקור מההימלאיה שם כידוע אין 35 מעלות צלזיוס באוגוסט) והתוצאות מרשימות.

צמח גדול נוסף שהתחלתי להשתמש בו לאחרונה הוא פורסיטיה נטויה (תמונות), שיח נשיר בעל עוצמת פריחה עצומה באביב אז הענפים הוותיקים מתמלאים בפריחת צהוב-חלמון (של פעם) אך את תחילת התוצאות אוכל למסור רק בעוד שנתיים-שלוש וכמו כן (אין מה לעשות בנידון, שפני הניסויים הטובים ביותר שלי הם לקוחותי היקרים ותמיד, אבל תמיד יש גם כשלונות).

אם יש לכם רעיונות נוספים לשיתוף ניתן להגיב ברצון.

לסיום, אני מזכיר שניתן להירשם לבלוג כך שתקבלו התראה על פוסט חדש, עושים זאת בצורה פשוטה מצד שמאל למטה, רק פעלו על פי ההוראות, למי שחרד לפרטיותו ניתן לישון בשקט, אין אני יודע מי נרשם היו בטוחים באננימיותכם.

15 תגובות בנושא “גינת צל”

  1. אבינדב מעולה במיוחד אהבתי את גישתך הפילוסופית לקשר הפוליטי ולגן – תודה על כך.

    ראוי לציין בראש הכתבה מאיזה אזור התמונות.

    שוב תודה

  2. אני חושבת שאין קשר בין מה שקורה בין אירן ישראל לבין הפוסט המקסים והבלוג שלך שאני הולכת לשתות לרוויה כל מילה ממנו. דרך אגב אולי אתה יכול להציע למערכת גן ונוף לכתוב מאמרים שלך .

  3. שלום נילי, אכן אין קשר בין גינות צל לצל המלחמה, גחמה קטנה ותו לא. רק לאחר שפירסמתי גם שמתי לב כיצד אנחנו משתמשים בקלות בדימוי ההפצצה של נגאסקי, אין עוד דימוי מצולם כזה שנושא איתו זוועה מיידית כזאת, עיר שלמה שנמחקה בשבריר שניה.
    אבל לצל המלחמה יש קשר לכולנו.
    הצעתי כבר ואכן בגיליון הבא יופיע מאמר.
    תודה.

  4. כרגיל, תודה.
    מעניין ומחכים. אני כמוך משתמש הרבה בצמחים משתילי הר ונטף ולומד גם מהנסיון שלך.
    כמו שכתבת שפני הנסיון הם לפעמים הלקוחות, אבל לומדים מטעויות.
    איך אתה מסתדר עם הלקוחות- האם לא רוצים דווקא עונתיים טרופי וכו'. לי יש כבר כמה לקוחות שהבינו שאני משתמש בצמחים מיוחדים ושונים.
    פנסטמון נטף- יש איתו "בעיה" שהרבה מהענפים רובצים על הקרקע. אולי אפשר לקשור וכדו'.

  5. לפעמים זה אכן יוצר סיטואציות מעט מוזרות וכבר איבדתי לקוחות אבל מצד שני מגיעים אלי במיוחד בשל אופי הגינות שלי כך שזה מתאזן.
    זה נכון שהפנסטמון רובץ אבל זה אופיו ויש להתייחס אליו כך ביחס לשתילת הצמחים הסובבים אותו, הרי אין צורך לאלף צמחים.

  6. בגליל התחתון, בצל כמעט מלא (תחת ענפי אלה ארצישראלית שנשירה בחורף, ועוד כמה גורמי צל סביב)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.