מרוות לגינה

על מרוות לגינון (וגם לשימוש)

בעבר עבדתי בגינון טיפולי עם זקנים (זקנות למען האמת, רוב הגברים לא מגיעים לגילאים שכאלו), אחד הדברים החביבים עליהן היה להתפעל ממספר המינים הרב של המרוות אותן הרבנו, פעם אחר פעם הן היו שואלות אם את זאת אפשר לאכול ואת ההיא ניתן לשתות, בשבילן מרווה הייתה "מרמיה" וקשה היה לשכנען שמרוות קרווינסקי הגבוהה בעלת העלים העצומים או מרווה קטנה (יש לה כמה תארים: "איסוכרומה", "החורשים", "חמדרואידס") שהיו משוכנעים שהיא אזוב ("זה זעתר זה?") יכולות גם כן לחלוק את התואר הנפלא "מרווה". דווקא את מרוות ירושלים רבות הכירו אך לא כמרווה אלא כעלים לגלגול ממולאים.

מרווה
מרווה

 

ככול שהשנים נוקפות, ממוצע המשקעים יורד ומגמת הגינון הים תיכוני מתפתחת מגוון מיני המרוות בגינות הנוי עולה, בכל פעם שאני מגיע למשתלה המסלול הקבוע שלי מתחיל במדף המרוות שם אני מחפש, אולי משהו חדש הגיע לשכונה. מתוך קרוב לאלף מינים המצויים בעולם, בישראל גדלים למעלה מעשרים מינים בבר ובגינון מספר דומה שמקורם ממקומות רבים בעולם וכן ממכלואים שונים. חלקם עם דרישות השקיה גבוהות (רבות מדרום אמריקה) ולכן אני נוטה להתרחק מאלו על אף יופיים.

בממוצע כל גינה שאני מתכנן נשתלות עשר מיני מרוות, לעיתים יותר, לעיתים רחוקות פחות. בהזדמנויות שונות  ראיתי בגינות נטייה מוזרה לקבץ אותן, אני מציע דווקא לפזר ולשתול אותן ביחס לגובהן ולמשחק עלוות/פריחות ולא על פי תמה רעיונית של "משפחה".

מרווה אזמלנית

איטית עד אימה - אך שווה כל רגע צימוח. מרווה אזמלנית
איטית עד אימה – אך שווה כל רגע צימוח. מרווה אזמלנית
מרווה אזמלנית
מרווה אזמלנית

מרווה בעלת צבע פריחה יוצא דופן של "ורוד עתיק" מגיע לגובה 80-100 ס"מ ולרוחב של מעט מעל 100 ס"מ בקצב גידול איטי ביותר עם צימוח מעט מוזר של שרביטים ארוכים בשנה הראשונה, לאחר שנתיים המרווה מקבלת מראה "מלא". הפריחה הנפלאה ארוכה מאוד ומתחילה באביב ונמשכת עד לסתיו, גם לאחר נשירת הפרחים החפים נשארים על הצמח וממשיכים לתת צבע רקע. במקור הצמח מגיע מכף התקווה הטובה (השם "התקווה" האופטימי ניתן על ידי ז'ואו השני אשר תקוותיו להעשיר את קופת אוצרותיו נשאו פרי). במקורו הגדל באזור החוף ועד לגובה 300 מטרים, לכן יש אפשרות סבירה שהצמח יכול לשמש גם לקו חוף שני ויתכן שאף לקו חוף ראשון. עליו משמשים לרפואה ובישול (טעמתי וזה מגעיל) בעבר גדלתי אותה גם בעציץ אני ממליץ על נפח של לפחות 25 ליטר, בפחות מכך היא בקושי תצליח להתפתח.

מרווה רפואית 'נצרת' (מרווה נצרתית)

יום אחד אולי יקראו לה מרווה ישועית, מרווה רפואית 'נצרת', עלוות כסף ופריחה סגולה.
יום אחד אולי יקראו לה מרווה ישועית, מרווה רפואית 'נצרת', עלוות כסף ופריחה סגולה.

מוטציה של מרווה רפואית אשר נמצאה באזור נצרת, אני מניח שבנכר ניתן למכור אותה כמרווה ישועית. מימדיה מעט קטנים יותר משל מרווה רפואית רגילה וייחודה הוא בעלווה הכסופה שלה, היות והמין מרובה בצורה וגטטיבית הפריחה סגולה ומרשימה שבעתיים על רקע העלווה (מרווה רפואית לעיתים יכולה להיות עם פרחים בהירים עד כמעט לבנים). ניתן להשתמש בה כבמרווה רפואית לצורכי בישול ורפואה. מאוד מפתיעה, מאוד מומלצת.

מרוות אֲפָרִים

טעות אופטית של צמח נמוך - שימו לב

מרוות אפרים מימין ושמאל וכוכב ימי מקדימה
מרוות אפרים מימין ושמאל וכוכב ימי מקדימה

ישנה שונות רבה בהתנהגות של מרווה זאת, "נטף" מרבים שני זנים מבוררים, אחד סגול ואחד ורוד אך במשתלות ניתן למצוא לעתים לא רק צבעים נוספים (סגול כהה ועד לבן) אלא גם בגבהים שונים, הזנים בהם אני משתמש מגיעים בקיץ לגובה 30-35 ס"מ ולרוחב של 35-40 ס"מ. אך ישנם זנים שיכולים לעלות לגובה של 50 ס"מ. הסיבה לכך היא שהצמח מזריע את עצמו כך שישנה אפשרות לשונות גנטית. זאת מרווה שגדלה מהר ומסתפקת במועט, פורחת בשפע אדיר מהאביב ועד לסוף הסתיו, בחורף רוב העלווה נעלמת ונשארת שושנת עלים קרובה לפני הקרקע ומצומצמת מאוד, לכן ניתן לשלב בקרבתה גיאופיטים חורפיים. במקור היא צומחת במרכז אירופה ומערב אסיה, למרות מידותיה הצנועות היא נראית טוב באדמה ופחות טוב בעציצים. לא מחזיקה מעמד שנים רבות.

מרווה דרסי – מרוות דארסי  – (עדכון מפברואר 2015)

מרווה חדשה לא רק לעולם הגינון אלא גם לעולם המיון הבוטני, היא התגלתה ב 1988 בהרים גבוהים של סיירה מדרה במקסיקו . נטף כבר שלוש או ארבע שנים מרבים אותה והתחלתי להשתמש בה בשנה האחרונה בכמה מקומות. באזור ההר היא נושרת כמעט לגמרי אך גם במישור החוף ממה שראיתי עד כה היא נושרת חלקית ולכן מומלץ לשתול מתחתיה מרוות חורף כמרווה כחולה או מרוות ירושלים שיחליפו אותה בחודשי הקור. עם האביב היא נכנסת להילוך צימוח רצחני ותוך חודש-חודשיים מגיעה לממדים של גובה קרוב למטר ורוחב של קרוב למטר וחצי, זאת מרווה עם נוכחות מאוד דרמטית בגינה, העלווה גדולה, מעט מחוספסת ושעירה והפריחה מאוד גדולה, אדומה וממשיכה מהאביב דרך כל הקיץ ועד הסתיו המאוחר. באזור ההר בקרקע כבדה היא עוברת בקלות השקיות עם פערים של שבועיים, בחמרה בכדי להיראות טוב היא זקוקה למרווחים של שבוע אך כמות המים דומה לכל הצמחייה הים תיכונית. עד עתה לא ראיתי ספיח.

נשירה אך מהירה - מרוות דרסי, מין חדש למדע ולגינון
נשירה אך מהירה – מרוות דרסי, מין חדש למדע ולגינון

 

מרווה קטנה (מרווה איסוכרומה, מרוות החורשים, מרווה חמדרואידס)

מרווה 'קטנה', בעלת כינויים שונים.
מרווה 'קטנה', בעלת כינויים שונים.
לפני הפלרגון - מרווה קטנה
אחרי הפלרגון – מרווה קטנה, ברקע במטושטש פלקטרנטוס

בן שיח חזק, מעולה לכיסוי שטח, עם הזמן מתפשט בעזרת שלוחות שורש תת קרקעיות, המראה מאוד מזכיר אזוב מצוי ("זעתר") ורבים מופתעים למצוא אותו פורח בכחול, בעוז באביב ובסתיו אך גם בקיץ. עלווה קטנה אפרפרה נפלאה. גובה 40-50 ס"מ רוחב 50 ס"מ אך כאמור ממשיך להתרחב באטיות. גדל במקור במדבריות ברכסי ההרים הגבוהים של סיירה-מדרה (למעלה מאלפיים מטרים) בצפון מזרח מקסיקו, כדאי לגזום נמוך בסוף החורף, ההתחדשות מהירה וצפופה. בעציצים דורש נפח גדול למרות גודלו הצנוע (20-30 ליטר) עמיד מאוד לחום וליובש.

מרווה דורית – (עדכון 25 אוקטובר 2015)

צמח נוסף שנטף הביאו לאחרונה, זהו מין שמקורו במערב אסיה עד מרכז אירופה, עושה רושם כי הוא עמיד ליובש, שתלתי אותו עד כה רק בשלוש גינות (באזור ההר) והוא עושה רושם מצויין גדל מהר מאוד, עלווה שמשוחחת יפה עם זאת של מרוות יהודה למשל ופריחה רבה בקיץ עד הסתיו בינתיים. באינטרנט מציינים כי ישנו זן מבורר בשם 'גשם סגול' ('salvia verticillata – 'purple rain) אשר פריחתו אינטנסיבית יותר ועמוקה בצבע ויהיה מעניין אם משתלות יוכלו לעשות מאמץ להשיגו משום שהתמונות מאוד מרשימות. לא ברור אם מזריע עצמו או לאו יש לי תחושה שכן. הגובה גם כן לא ברור ובשתילי הר מציינים 40-90 ס"מ שזה משרע רחב מידי בשביל לדייק בשתילה. אני שתלתי אותו כ50-60 לגובה העלווה, הפריחה גבוה יותר נראה שהוא מתרחב הרבה מעבר לגובה ויכול להגיע למטר ויותר. גם לא ברור מה אורך חייו, העובדה שהוא בעל צימוח עשבוני ולא מעוצה לא נותנים אופק רחוק אבל יש הפתעות בחיים. – בחורף העלווה ברובה נושרת ומצטמצמת לשושנה צמודת קרקע בקוטר 40-50 (עדכון לפברואר 2016)

מרווה צחורה

לפחות שלשה זנים, פריחה סתוית מרשימה - מרווה צחורה מידנייט.
ארבע זנים, פריחה סתוית מרשימה – מרווה צחורה

מרווה נפוצה מאוד בגינון ובצדק אך ישנם זנים חדשים שטרם הפכו לפופולריים, הנפוצה ביותר מכולם היא ה'מידנייט' שפרחיה והגביע שניהם בסגול אך ישנו המין המקורי (בתמונה) אשר הפרחים לבנים והגביע סגול. ישנו הזן 'דניאלס דרים' אשר הפרח ורוד והגביע לבן, וישנו הזן 'וויט מיסצ'יף' אשר הגביע והפרח לבנים שניהם.

זאת מרווה חזקה ביותר ובשיא פריחתה בסתיו היא יכולה להיות ענקית ולהגיע לגובה של 150 ס"מ ולרוחב של 200 ס"מ, רבים לא נותנים לה את המקום הראוי ונאלצים לגזום ממנה ולכן בדרך כלל היא אינה בשיא תפארתה. החיסרון העיקרי שלה הוא הצורך בגיזום: לאחר הפריחה המדהימה היא נדרשת לצמצום ל30-50 ס"מ ואז היא גדלה שוב מהר אך עדיין נותר שטח גדול חשוף לחודשיים בערך. היא נראית בשיאה בשמש מלאה ולא מתאימה לשתילה במכלים.

מרווה דולמיטית

חסונה, מרווה דולמיטית
חסונה, מרווה דולמיטית

מרווה חדשה יחסית בגינון, שתלתי אותה לראשונה לפני שנתיים והיא עושה רושם כחסונה ביותר, עמידה בחום רב ובחוסר השקיה, קצב הצימוח שלה בינוני, הפריחה מתחילה באביב ונמשכת אל תוך הקיץ בפרחים גדולים ומרשימים ביותר, יש לה מראה מאוד מקומי למרות גודלה (מטר וחצי גובה ורוחב דומה), אין לי די ניסיון איתה אך היא מסתמנת כהבטחה גדולה. ממה שהצלחתי לברר היא מתפשטת גם בעזרת קנה שורש. במקור מדרום אפריקה ברום של 1000-1500 על קרקע של סלעי דולומיט.

מרוות הריסים

באדום משמאל - מרוות הריסים
באדום משמאל – מרוות הריסים
מרוות הריסים גוש שגדל מקנה שורש זוחל
מרוות הריסים גוש שגדל מקנה שורש זוחל

בן-שיח בגובה 50 ס"מ ורוחב של 70 ס"מ המתפשט לאיטו דרך שלוחות השורשים ודרך השרשת מפרקים, ולכן לאורך זמן יכול גם להגיע לקוטר של למעלה ממטר. הפרחים גדולים מאוד ובולטים במיוחד בעונות הקרירות אז צבעם עז ביותר. בקיץ היא ממשיכה לפרוח אך צבע הפרחים חיוור יותר. הגבעולים שבירים ביותר כך שלא רצוי לשתול אותה באזור מעבר ילדים או כלבים, כמו כן מניסיוני היא נוטה להישבר בשתילה לכן כדאי לבחור עציץ קטן ולא מפותח, בהחלט רצוי להימנע משתילה בדליים אלא אם כן אתם זהירים ביותר: זאת עוגמה גדולה להביא שתיל מפותח ולהישאר עם ענף קטן  ועלים בודדים. היא אינה עמידה בהצמאה ממושכת ובאופן כללי ניתן להוסיף לה מעט יותר השקיה, היא תשמח. אינה זקוקה לגיזומים. גדלה במקור בצפון מזרח מקסיקו.

מרווה דזרטה

מרווה חדשה, שתלתי אותה עכשיו בשלוש גינות כך שאוכל לדווח בעתיד הקרוב. נראית דומה מאוד למרוות ירושלים ומרוות נוספות אשר להן שושנת עלים נמוכה ויפה, עושה רושם טוב עד כה, פורחת הרבה על עמודי תפרחת גבוהים מהאביב עד הסתיו, נראית כעמידה ביובש ובתנאי חום אך ימים יגידו. במקור ממחוז שׂינְגְ'יָאנְג שבסין, משמשת גם לרפואה אך נדרשת בדיקה מדוייקת לעניין זה.

מרווה דבשית (מרווה מליסדורה)

מרווה דבשית (מליסודורה), ריח משכר.
מרווה דבשית (מליסודורה), ריח משכר.
מרווה דבשית  - פריחה כמעט ללא הפסק
מרווה דבשית – פריחה כמעט ללא הפסק
מרווה דבשית
מרווה דבשית – גבוה וחסונה – חם עד קר
באדמה כבדה ועמוקה גם ללא השקיה לאחר התבססות - מרווה דבשית בת עשר
באדמה כבדה ועמוקה גם ללא השקיה לאחר התבססות – מרווה דבשית בת עשר

מרווה לא מוכרת על אף שהיא בשימוש כבר מספר שנים, חסכנית מאוד במים, צומחת מהר לגובה 220 ס"מ ורוחב של 140-160 ס"מ ומעט אוורירית ולכן מתאימה מאוד לגדרות חיות בלתי פורמליות, פורחת ללא הפסק כל השנה בריח מתוק משכר, ובמיוחד בחורף ובאביב, חזקה ביותר וניתנת לשתילה בשמש מלאה עד חלקית גם באזורים חמים ביותר. אינה זקוקה לגיזומים כלל. מוצאה מן ההרים הגבוהים במזרח מקסיקו, לא קל להשיגה וראוי להפיצה ברבים, נפלאה. – עדכון – נשארת ירוקה גם בהר הגבוה על אף איבוד עלים קל בחורף

מרוות גרג

מן המרוות הוותיקות בגינון, פורחת כמעט ללא הפסקה, מסתפקת במועט אך מתנוות מהר יחסית. ישנם צבעים רבים, אדום, בורדו, ורוד, סגול, לבן, כתום. מניסיוני האדום הוא העמיד ביותר. לשמש מלאה ועד חלקית. גובהה 80-100 ס"מ אך לעיתים רואים מרוות גרג ותיקות גבוהות יותר, הרוחב דומה. הזן 'פורמנס רד' הוא החזק ביותר והפורח ביותר ומאריך חיים לאין שיעור ביחס לשאר. גיזום קל פעם בשנה בסוף החורף גורם להתחדשות מהירה. ה'פורמנס רד' נראה טוב במכלים גדולים, את הגרג האחרות אני לא ממליץ למכלים. ישנם מכלואים בין מרוות גרג ובין מרווה קטנת עלים חלקם חזקים יותר וחלקם פחות. פופולרית מאוד היא מרווה קטנת עלים 'רד ליפס' אשר פרחיה הן באדום-לבן, נוטה להתנוון די מהר. במקור הן הגרג והן הקטנת עלים מדרום ארצות הברית.

מרווה שחרחרה

עלה ופריחה - מרווה שחרחרה, רגישה לחום - לא ארוכת שנים
עלה ופריחה – מרווה שחרחרה, רגישה לחום – לא ארוכת שנים

מרווה מיוחדת מאוד, יכולה לגדול בשמש מלאה אך באזורים חמים תעדיף הצללה חלקית, פורחת כמעט ללא הפסק כל השנה אך יותר בסתיו-חורף-אביב. עלווה נפלאה ופרחים עם שלושה צבעי סגול (ראו תמונה). מגיעה לגובה של 180 ס"מ ורוחב של 100 ס"מ, יכולה להוות חלק מגדר חיה בלתי פורמלית. אני גם שותל אותה באזורים עם צל חלקי אך אז היא תפרח פחות. חסכונית במים ואינה זקוקה לתחזוקת גיזום כלל. במקור גדלה בהרים בדרום מקסיקו. עדכון – הפסקתי להשתמש בעקבות אורך חיים מוגבל  4-6 שנים

מרווה קקלית

מרווה אשר דורשת יותר מים מהמרוות הקודמות שסקרתי אך בשל העובדה שהיא נראית טוב יותר בהצללה חלקית והיא בכל זאת אינה דורשת הרבה מים אני כן משתמש בה (בשילוב עם לריופות למשל). בשמש מלאה היא תתקשה לשרוד לאורך זמן. היא נוטה לרבוץ ופריחתה מעט דלילה ( העיקר באביב אך גם בסתיו ובחורף, לעיתים מעט בקיץ), העלווה שלה יפיפייה. גובהה 60-70 ס"מ ורוחבה 100-120 ס"מ, ניתן לגזום בסוף החורף נמוך להתחדשות. במקור מהרי דרום מקסיקו, גואטמלה והונדורס.

מרווה קנרית

במיטבה בחורף עד האביב המאוחר
במיטבה בחורף עד האביב המאוחר – מרווה קנרית

זאת היא מרווה מאוד גדולה, גובהה בשיא הפריחה קרוב לשני מטרים ורוחבה בזמן זה יכול להשתרע אף למעלה מזה. העלווה שלה גדולה מאוד, כל עלה יכול להיות באורך 12-15 ס"מ וברוחב 4-5 ס"מ, העלים מצופים זיפים לבנים המשווים לה מראה של צמר (לא נעים למגע). בפריחתה הממושכת (כמעט חודשיים והחפים הסגולים נשארים עוד שבועות רבים אחר כך) היא מרהיבה אך לקראת סוף הקיץ ועד הסתיו היא נראית כקורסת ובמיוחד באזורים החמים בשמש מלאה. עם ההתקררות ובו הגשמים היא מתחדשת מהר מאוד לכן ניתן לגזום אותה אז. מתאימה יותר לקו שני או שלישי בשל חוסר היציבות במראה. ישנו זן בעל עלווה מוריקה ומעט קטנה יותר וכמו כן ישנו זן בעל פריחה לבנה (פעם שתלתי בטעות ותוך שנה הוצאתי, מאוד מאכזב ביחס לפריחה הסגולה המרהיבה והרקע של העלווה הלבנה-צמירה). במקור מהאיים הקנריים (שם טובעים בכל שנה למעלה מאלף איש בניסיונם להגר מאפריקה לאירופה, האיים הקנריים הם בשליטה ספרדית). כדאי לשתול בקרבתה צמחים שיחליפו אותה בקיץ במראה רענן.

מרווה אפריקאית

מרווה אפריקנית - לא אוהבת השקיה
מרווה אפריקנית – לא אוהבת השקיה
חזקה ופריחה מדהימה בסוף החורף - מרווה אפריקנית
חזקה ופריחה מדהימה בסוף החורף – מרווה אפריקנית

מרווה גדולה ורחבה (120 ס"מ ולמעלה מ200 ס"מ), פריחה חזקה ביותר בחורף המאוחר ועד תחילת האביב, בעבר שתלתי הרבה, היום פחות, יש לה נטייה להתעצות ולהתנוון לאחר 5-7 שנים אך באופן יחסי היא גדלה מהר וניתן לשתול אותה מחדש. מזריע את עצמה מעט. לשמש מלאה, עמידה מאוד לחום ולהשקיה מועטה. במקור מדרום אפריקה. עדכון – בתנאי הצמאה היא מחזיקה שנים רבות.

מרווה אזוביונית

טעם משובח במיוחד בבישול, מרווה אזוביונית.
טעם משובח במיוחד בבישול, פריחה אנטנסיבית מהחורף ועד האביב – מרווה אזוביונית.
מרווה אזוביונית במסלעה
מרווה אזוביונית במסלעה

מרווה קטנה ובעלת טעם וארומה נפלאים לבישול, גובהה 25-30 ס"מ ורוחבה 50 ס"מ, מצליחה בשמש ישירה קופחת אך מעדיפה הצללה חלקית. פורחת בשפע חורף-אביב ואינה זקוקה להשקיה רבה. נראית מקומית לחלוטין. במקור מדרום-מערב אירופה.

מרוות קליבלנד

אלפי פרחים, מרוות קליבלנד
אלפי פרחים, מרוות קליבלנד
מראה קיץ מעט דליל לעיתים - אך שווה כל רגע באביב - מרוות קליבלנד
מראה קיץ מעט דליל לעיתים – אך שווה כל רגע באביב – מרוות קליבלנד

מרווה גדולה ומרשימה בעלת פריחה ארוכה המתחילה באביב ומסתימת בתוך הקיץ, גובהה 90-120 ס"מ ורוחבה למעלה מ150 ס"מ, הפריחה בדורים ההולכים וגבהים לעיתים חמישה דורים על עמוד פריחה בודד, כל דור יכול להיות עם 20 פרחים הנפתחים במשך שבוע-שבועים, השיח יכול להוציא עשרות רבות של עמודי פריחה כלומר אלפי פרחים. העלווה בעלת ריח חזק ביותר המתנדף במגע קל, למעשה יש לה את הריח החזק ביותר ממיני המרוות שאני מכיר וניתן להשתמש בה לבישול ולרפואה. באזורים חמים בשמש מלאה היא תיראה קצת עלובה בסוף הקיץ, כדאי לגזום להתחדשות בסתיו. למרות שמה אין מקורה בקליבלנד-אוהיו (צפון מזרח ארה"ב) אלא בקליפורניה.

ניתן כמובן לשתול מרוות מקומיות כגון מרוות ירושלים, מרווה כחולה ומרוות יהודה, מין נוסף שכדאי להכניס מהבר לגינון הוא מרווה ריחנית, הפורחת בלבן.

בקרוב פוסט על גינון במזרח ירושלים.

19 תגובות בנושא “מרוות לגינה”

  1. וזאת ההזדמנות לשתף שהיום אכלנו אורז מגולגל בעלים של מרווה ירושלמית, שהמרקם שלה כה עדין והטעם שלה מעולה, ירוק ורך ומדוייק מאד, באורז ערבבתי זעתר שקטפנו, ומה שנשאר גלגלתי בעלי רקפת מהגינה. עלי הרקפת הם חמוצים וטעימים אך בעלי מרקם צמיגי יותר ופחות מוצלחים בממולאים כי קשה לפרק אותם בביס. דרך אגב בסלט שמנו עלי חרדל ובצל ירוק מהגינה, והפסטו היה משומר בר. אין כמו חורף בהרי ירושלים

  2. אכן, כל הכבוד לך על התיאורים המשובחים .
    התוכל לפרט יותר הן על דרישות המים של הצמחים שאתה מתאר ,
    והן על התאמתם לאזורי אקלים חם ויבש, בעמק המעיינות, למשל?
    בברכה
    יוסף אלון

  3. הי אבינדב!
    מאמר מעולה ומרתק!
    האם יש לך רשמים עדכניים לגבי המרוות החדשות?
    ספציפית עניינו אותנו מרווה דורית, מרווה דזרטה, מרווה אזוביונית ומרווה דבשית.
    תודה על כל הידע והניסיון והאומץ להתנסות!
    טלי מכמנדרוב

  4. כתבתי בעבר עליהן שוב. דזרטה מצויינת ומזריעה עצמה, נעלמת בחורף וחוזרת יפה כל שנה, גם בהר וגם במישור החוף. אזוביונית לדעתי מתאימה לאזורים קרירים יותר בשמש מלאה עד חצי צל, באזורים חמים ולחים הייתי נזהר משמש מלאה. דבשית עדכנתי גם לא מזמן שהיא מצויינת גם בהר הגבוה ואפילו לא נשרה כמצופה. אחת המרוות המוצלחות ביותר לדעתי, לאחר 7-10 שנים מגיעה לגובה 2.5 מטר ורוחב דומה. הדורית לא ניסיתי במקומות נמוכים וחמים, בהר היא מעולה ומזריעה עצמה יפה.

  5. מה ידוע לך על המרווה הזו ?
    http://www.agri.gov.il/he/pages/758.aspx
    היכן ניתן להשיגה כיום ?

    היכן ניתן להשיג יחורים או שתילים של מרווה ריחנית [באזור ירושלים] ?

    בתודה מראש [גם על הבלוג המעניין הזה שלך] על כל מענה

  6. תודה אבינדב על המאמר המענין

    עקב בעיה רפואית אני זקוק למרווה איכותית ובכמות גדולה יחסית. המדובר ב"sage". ובגלל הפוליפנולים הייחודיים שבו. למטרתי אני חייב הרבה עלים כל יום, ולכן דרוש לי צמח שיתן כמות שופעת של עלים, ובכל עונות השנה. מאידך אין לי אפשרות לשתול בחצר, ואני חייב לגדל בעציץ.
    אודה מאוד אם תוכל לייעץ לי איך לקבל איכות וכמות טובים של פוליפנולים, ואיך להגיע לכמות עלים רבה כל השנה בעציץ בלי שאיכות הפוליפנולים תפגע.
    בנוסף, זה

  7. ראיתי שהאנגלית בלבלה לעיל.. תיקנתי להלן.
    תודה אבינדב על המאמר המענין
    עקב בעיה רפואית אני זקוק למרווה איכותית ובכמות גדולה יחסית. המדובר ב"sage".
    ובגלל הפוליפנולים הייחודיים שבו. למטרתי אני חייב הרבה עלים כל יום, ולכן דרוש לי צמח שיתן כמות שופעת של עלים, ובכל עונות השנה. מאידך אין לי אפשרות לשתול בחצר, ואני חייב לגדל בעציץ.
    אודה מאוד אם תוכל לייעץ לי איך לקבל איכות וכמות טובים של פוליפנולים, ואיך להגיע לכמות עלים רבה כל השנה בעציץ בלי שאיכות הפוליפנולים תפגע.
    תודה מאוד

  8. לא הלך. ניסוי אחרון..
    תודה אבינדב על המאמר המענין
    עקב בעיה רפואית אני זקוק למרווה איכותית ובכמות גדולה יחסית. המדובר ב:
    "sage".
    ובגלל הפוליפנולים הייחודיים שבו. למטרתי אני חייב הרבה עלים כל יום, ולכן דרוש לי צמח שיתן כמות שופעת של עלים, ובכל עונות השנה. מאידך אין לי אפשרות לשתול בחצר, ואני חייב לגדל בעציץ.
    אודה מאוד אם תוכל לייעץ לי איך לקבל איכות וכמות טובים של פוליפנולים, ואיך להגיע לכמות עלים רבה כל השנה בעציץ בלי שאיכות הפוליפנולים תפגע.
    תודה מאוד

  9. אביב אתה צריך לשאול מישהו שיש לו מומחיות בתחום החומרים עליו אתה מדבר, מגדל מקצועי לצרכים רפואיים. אפשר לגדל מרווה רפואית בעציץ כמובן, היא זקוקה לשעות שמש רבות ככול האפשר לצורך העניין ואדמה עשירה ככול הניתן בקומפוסט והומוס אבל אתה צריך מישהו שיוכל להגיד לך על החומרים הפעילים שאתה צריך.

  10. משוב נסייני
    השגתי לבסוף מרווה ריחנית, מסקנותי ממנה, נראית סביר בחורף, אבל בקיץ אינה מלבבת כלל. פריחתה אינה מושכת מדי ואינה ארוכה כדבעי. הריח – חריף, מיוחד, לרוב מכרי היה מעניין אבל לא מדי נעים. מנסיוני חוסר הפופולריות שלה מוצדק. היא מתאימה רק להרפתקנים וחובבי יחודיות.

    תוספות :

    בעקבות הקודמת התנסיתיי גם במרווה הזו
    https://en.wikipedia.org/wiki/Salvia_tingitana
    פרופיל\טיפוס ריח דומה אבל "הדרי\לימוני" יותר ועז וחריף עוד יותר, פריחה לבנה מרשימה יותר וממושכת יותר מהריחנית, בקיץ נראית יותר טוב, חסונה וזקופה יותר.

    וגם את המרווה הזו
    https://en.wikipedia.org/wiki/Salvia_desoleana
    פרופיל\טיפוס ריח קרוב למאפייני הריח של הריחנית, אבל עדין ונעים הרבה יותר. עלים ענקיים רכים קטיפתיים וירוקים, נראית מעולה גם בקיץ, מתפשטת לרוחב במהירות, פריחה לא הייתה לה אצלי בשנה שעברה.

    המשך יבוא

  11. שלום. אני מקבל את זה שמרווה ריחנית אינה יציבה, נוטה להתנוונות ותמותה בתנאי השקיה. יתכן שבהשקיה מינימלית היא תחזיק יותר אך המראה שלה החל מיוני ועד אוקטובר אינו טוב בלשון המעטה. אני צריך לעדכן את כל הפוסט הזה, יש בו הרבה מידע שדורש עידכון ועוד הרבה מרוות חדשות. אקח לתשומת ליבי.
    תודה

  12. תודה לך אבינדב
    אשמח כרגיל לתובנותיך המעשיות ולעדכוניך הנסייניים.

    אגב
    מתוך עניין להתנסות בה, ביקשתי מרווה דולומיטית. חיפשתי ממושכות היכן שיכולתי, ולא מצאתיה זמינה למכירה.

    כרגע, ישנם אצלי בשלבים שונים
    מרוות קליבלנדי [זה השם הנכון, ע"ש דניאל קליבלנד. – המלכה האמיתית של המרוות. בריחה המצטיין, בטעמה הטוב, בפריחתה היפה מאוד]
    https://en.wikipedia.org/wiki/Salvia_clevelandii
    מרווה רפואית רגילה [לא אוהב אותה, הייתי שמח להתנסות בוריאנט שלה מסוג "ברגארטן", אבל לצערי אינו זמין לי]
    http://www.missouribotanicalgarden.org/PlantFinder/PlantFinderDetails.aspx?kempercode=m270
    https://www.finegardening.com/plant/common-sage-salvia-officinalis-berggarten
    מרווה משולשת [עדיפה בכל על הרפואית הרגילה]
    מרווה "איקטרינה" [עלווה יפה, ריח טוב יותר מהרפואית הרגילה. נטעתי בסתיו, נראה מה יהיה איתה]
    https://davesgarden.com/guides/pf/showimage/167286/
    מרווה דבשית
    מרווה אזוביונית [מצויינת אבל שבירה]
    מרוות נצרת [נטעתי לפני כשנה, בינתיים צימוח איטי מאוד, אבל ריח מעולה ועלווה יפה]
    מרווה בי-בליס [נטעתי לפני כשנה וחצי, רגישה מאוד לעודף השקיה, קיבלה קמחון, אבל כעת מלבלבת יפה, ריח מיוחד ו"רענן" לעלוותה,]
    https://plantright.org/better-plants/salvia-bees-bliss/
    https://www.smgrowers.com/products/plants/plantdisplay.asp?plant_id=1409
    מרוות יונקי-הדבש [כרגע במצב ראשוני מדי מכדי להסיק משהו, מרווה הנחשבת לדרג עליון עד כדי שוויון עם הקליבלנדי]
    https://en.wikipedia.org/wiki/Salvia_spathacea
    https://plantright.org/better-plants/salvia-spathacea/
    מרוות קליבלנדי "ויניפרד גילמן" [כרגע במצב ראשוני מדי מכדי להסיק משהו, נחשבת ביחד עם "אלפין" לוריאנטים המוצלחים יותר של הקליבלנדי]
    https://inlandvalleygardenplanner.org/plants/salvia-clevelandii-winifred-gilman/
    https://www.smgrowers.com/products/plants/plantdisplay.asp?plant_id=1419

    כל אלו בנוסף לשתי המרוות הקודמות שציינתי לעיל והמרווה הריחנית

  13. היי אבינדב
    הבנתי שהמרווה הנמכרת בעציצים היא בד"כ הכלאה בין מרווה רפואית למרווה משולשת. אני מחפש דוקא את הזן המקורי מרווה רפואית (חשוב לי גם מרווה משולשת, אך בעיקר מרווה רפואית). היכן ניתן להשיגה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.