מיכלאנג'לו של האבנים.

זהו למעשה טיזר לפוסט הרחב אותו אני מתכוון להעלות במוצאי שבת, אך הגעתי למסקנה שהוא מתחייב לאור ההתפתחויות המופלאות.

כפי שכתבתי בפוסט האחרון בקצרה, בשבוע הבא, חול המועד פסח תיפתח לקהל הרחב (ללא תשלום!) תערוכת הגינות בגן הבוטני בגבעת רם. לאחר חודשיים בהם אני ומורן עסקנו בתכנונים, סקיצות, סעור מוחות, גישושים, הסכמות, פסילות ושוב הסכמות וכן הלאה והלאה… אך הנה הגיעו ימי הפרקטיקה בהם האידאות מתנגשות במציאות ואיזו התנגשות ספקטקולרית! מצאנו את אחד מן המאסטרים הגדולים ביותר בבניה באבן, התגלמות רוחו של מיכלאנג'לו, שמו של אדם זה הוא איברהים והוא בה מהכפר זעתרה, הוא בנה עשרות רבות אולי מאות מטרים מן הטרסות היפות ביותר בעין כרם והנה עתה הוא עובד איתנו! כל מכה בפטישו היא בעלת דיוק שאין כדוגמתו וכל הפיכת סלע הופכת להתבוננות עמוקה וממושכת ביחסי הפאות. הוא מחזיק ושומט, מחזיק, הופך ושומט עד לרגע בו ימצא את המידה המושלמת. תענוג צרוף להסתכל עליו עובד.

מלבד זאת היה מרגש לראות כל כך הרבה גננים ומתכננים עובדים על גינות כה רבות בסגנונות שונים, לא ניתן להעלות על הדעת איך יראה המקום בשבוע הבא.

עבר עלי יום מפרך בסחיבת אבנים (אני ומורן הפכנו לשוליות המאסטר) כך שלא ארחיב את היריעה.

הנה שתי תמונות:

שלמות בכל אבן ארעית.
שלמות בכל אבן ארעית.
סבלנות אין סופית ושקדנות פדנטית, איברהים מכה בסלע.
סבלנות אין סופית ושקדנות פדנטית, איברהים מכה בסלע.

ואף מילה על צמחים.

9 תגובות בנושא “מיכלאנג'לו של האבנים.”

  1. מה שיפה זה גם לפגוש אדם שמלאכת כפיו כה יפה ומדויקת וגם להתפעל ולהתרגש מזה. נראה מבטיח!

  2. ראשית, יופי של עבודה.

    תמיד תהיתי ועדיין תוהה האם דין תערוכת גינון,פרחים כדין תערוכת ציור למשל.
    כשאני הולך לתערוכת ציור ברורות לי הציפיות. כשאני הולך לתערוכות גינון למיניהן (הפסקתי ללכת ולו כדי לצמצם את תחושות התיסכול השונות שלי)לא ברור למה (what for)ומה אני אמור לעשות עם המידע ולא ,ואולי, בגלל מיקומי בארץ -דרום הערבה.
    אפשר לומר, בין היתר, תראה בכל אירופה ועוד שותלים פלרגון וגם אני. הנה דבר משותף שהתחיל ,אולי, בתערוכת גינון כשהפלרגון נחשף לראשונה. האם אעשה משחקי עיצוב ותאורה ? יכול להיות. מה שמוביל תשובה לתהייה.

    לגבי הכנסת מימד תחרותי, אני בעד.תחרות =תוספת מוטיבציה מובילה להשגיות. הצורך שלי להיות טוב מהאחר מקדמת אותי ואת האחר.
    זהו. בזאת תמו טיעוני ושוב,שאפו.

  3. שלום שמוליק.
    אני חושב שאפשר להיות יצירתי וסקרן וחדשן גם בלי תחרותיות, עובדה שאתה הולך לתערוכת ציור איש לא מכריז על פרס ועדיין כולם נהנים גם בלי הכוכב שלא נולד.
    ככלל זאת היא תכונה שמופיע בילדות ולעיתים התרבות מחזקת אותה ומעודדת אותה במקום לתהות על קנקנה. אני חושב שכבני אדם אנחנו יכולים להשתנות חלק מכך הוא הבנה של התהליך האישי והחברתי הזה הקרוי תחרות

  4. אבינדב שלום,
    העדפת ציור/עבודת גינון וכו' על פני ציור אחר וכו' גם היא תחרות.אם לא אשאף להכרה היצירה שלי לא שווה.עצם השאיפה היא מהות התחרות ופה אנו נכנסים להיבטים שונים ורחבים שלא בלוגך המעניין הוא המקום , לדעתי, לדיון בהם כי הרי על גינון אנו מדברים.
    חג שמח

  5. אכן עבודת אבן יפה ביותר. אבל ה"בור לאש" אינו בנוי לאש אמיתית. ראשית הוא עמוק מדי ולא מאורר. שנית, בתוך הבור עשויות להתפתח טמפרטורות גבוהות מאוד, ואבן גיר אינה מתאימה למטרה זו. אבן גיר הינה פורוסיבית (מכילה הרבה אויר), ולכן יש לה נטיה להתפוצץ בחום הגבוה של המדורה. לעיתים היא רק נסדקת, ולעיתים (תלוי בקשיות האבן) היא ממש מתפוצצת. במקרה של אבן השכבות בה השתמשתם, סביר להניח שהשכבות לאט לאט יתפוררו מהאבן.

  6. כל כלב ביג'י יומו.
    לא טענתי שבניתי מקלט אטומי.
    אמנם ספציפית בבור הזה לא הדלקנו אש אך בניו יורק בחורף ראיתי אנשים מתחממים מחביות עמוקות בהרבה שבתוכן בוערת אש ללא פתחי איוורור.

  7. אפשר לקבל טלפון של איברהים המאסטר שבתמונה?
    קניתי אבנים לבניית טרסה אצלי בבית(איזור ירושלים) ונראה לי שהוא יכול לדגם אותי
    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.