לאחר שהפוסט הקודם על האילנתה עורר מעט הדים, חזרתי לנושא. תשומת לב רבה יותר כאשר העץ כבר מלבלב מראה שהמצב בהחלט חמור בהרבה ממה שכתבתי ואכן יתכן שנקודת האל-חזור עברה כבר לפני שנים רבות. בירושלים בלבד ישנם אלפים רבים, אולי רבבות של עצים בוגרים ונופה עומד להשתנות באופן דרמטי ביותר בתוך עשר עד עשרים שנים. בטווח הרחוק נראה שהאילנתה תביא למחיקה של מרבית השיחים והעצים, אפילו הגדולים שבהם – בנוף העירוני.
המצב היום אינו דומה כלל למצב אשר שרר רק לפני עשר שנים אז להערכתי מספר האילנתות הבוגרות לא עמד על חמישה אחוזים ממספרם כיום. יכולתנו להביא לשינוי במצב נראית קלושה ביותר ללא תקציבי ענק לאורך שנים. לביסוס משפטים אלו אני מצרף את התמונות הבאות, יש לזכור שקצב ההתפשטות של העץ באיזורים מופרעים (וכל ירושלים בהגדרה היא איזור מופרע לא רק פוליטית/מדינית/דתית אלה גם כקרקע) הינו ברדיוס של מאה מטר בקרוב מצמח האם (לזרעים כנפונים קטנים והם נסחפים בגשם וברוח) העץ מגיע לעשרה מטרים ובגרות מינית תוך 4-6 שנים מהנביטה, מספר הזרעים הנובטים בכל שנה הוא עשרות עד מאות, שטח כיסוי הצמרת בבגרותו לאחר עשרים שנים בלבד הוא קרוב למאה וחמישים מטרים וגובהו הסופי גם לאחר עשרים שנים הוא חמש עשרה מטרים. יש להבין שזה צמח פולשני השונה באופן מהותי מכל הצמחים הפולשנים אותם הכרנו כגון איזדרכת, שיטה מכחילה או אורן ירושלים, אומנם הוא אינו מאיים באופן ישיר על החורש הטבעי אך את הנוף העירוני הוא לא רק מפר אלה דורס בצורה חסרת תקדים, מה שאנו רואים כעת אינו אלה קצה הקרחון וגם הוא אם רק פוקחים עיניים פוגע קשות כבר היום.
האם עלינו להאבק על הגינון (הציבורי והפרטי כחטיבה אחת, אין יכולת להפריד את הסקציות בנוגע לאילנתה)? זאת שאלה כבדת משקל משום שמעורבים בה לא רק תקציבים ציבוריים אלה גם שימוש בחומרים רעילים והשקפות עולם שונות.
השינויים שאנו מבצעים בטבע הם לעיתים בעלי משקל עצום, היעלמות מיני בעלי חיים וצמחיה בשל פעילות האדם הינם נושא שעומד על סדר היום הציבורי מזה עשרות שנים, אולם האילנתה אינה נופלת בסקציה זאת משום שהשפעתה העצומה היא כבר בנוף אשר שונה לחלוטין על ידי האדם, ומידת השליטה בו עדין נתונה בספק.
אני חושב שחשוב לציין שבין המילה "אבולוציה" לבין התהליכים הללו יש קשר רופף בערך כמו הקשר שבין ביצה לכדור סל (שניהם מעוגלים), אותם הסברים ש"החזק" או "המתאים" שורד ולכן יש "לתת לטבע לעשות את שלו" מקורם בהבנה שטחית ביותר של אותה מילה וכן של תפקידנו על האדמה הזאת, גישה כזאת מכשירה למעשה כל פעולה אנושית מתוך גישה פטליסטית ילדותית במסווה אינטלקטואלי-מדעי, בין אם היא מגיעה מן הצד ה"אבולוציוני" או ה"בריאתני" (ואינני גוזר גזרה שווה בין הבלי הבריאתנות לאבולוציה אלה לגישה המכשירה למעשה את הנצחת הסטטוס האנושי והברוטליות חסרת הגבולות הנכפית מכך)
-
אילנתה בלוטית בתיאטרון ירושלים - שש אילנתות שצמחו בתוך אדניות, רק חצי מגודלן הסופי.
- אפשר לדמיין את ההמשך עוד שבע שנים, הרס תשתיות.
- אלון ארוך עוקצים וגזירת הגורל שלו.
- אילנתה מגיחה מאלת המסטיק בגובה מטר וחצי, שליטה ללא עוררין תנוון את כלל השיחיות בעיר בתוך דור אחד.
- מראה אופייני ברחובות ירושלים, יש בודאי כבר מאות אלפים כאלו.
- גורלו נחרץ, כליל החורש מת מהלך.
- הרס הגינון הציבורי בתוך חמש-עשרה עד עשרים שנים. ורד אייסברג על רקע סיומו.
- האפלה מוחלטת על שיחיות, דולב ואילנתה, הימני מתוכנן.
- כך זה מתחיל, חודש לנביטה