אילנתה בלוטית – סיכום.

It can't be bargained with, it can't be reasoned with. It doesn't feel pity or remorse or fear, and it absolutely will not stop-ever

("ג'ון קונור" – שליחות קטלנית, 1987 )

כתבתי בעבר פעמים מספר על אילנתה ( 1, 2, 3 ועוד), זהו סיכום אבחנותיי אשר נאמרו בהרצאה בכינוס תערוכת מיתוגרפיות בבצלאל בחודש מרץ.

הגירת בעלי חיים וצמחים היינה תופעה רחבת היקף וארוכת שנים, בני האדם אינם יוצאים מן הכלל והצטרפו אל מגמה טבעית זאת משחר האנושות גם אם הגירה זאת הייתה לעתים קרובות פועל יוצא לברוטליות שיטתית. לתהליכים ההיסטוריים רוויי הדם היו השלכות רחבות היקף על עיצוב פניה האורבניים של התרבות הים-תיכונית. באלפי השנים האחרונות תוך כדאי הגירה ומסחר הוסיפו תושבי המקום אל גבולותיה הגאוגרפיים של ישראל (בגבולותיה הארעיים-קבועים של היום) מעבר מכוון של עצי פרי כשקד, לימון, אתרוג, רימון, תות, שסק ועוד. זאת יחד עם מעבר אקראי של צמחים ובעלי חיים, חלקם התבססו ואף דחקו מינים מקומיים.

גרים אך מקומיים, שסק ורימון. מאות שנות הפריה תרבותית בין סין, פרס ופלסטינה
גרים אך מקומיים, שסק ורימון. מאות שנות הפריה תרבותית בין סין, פרס ופלסטינה: צלחת מפרס מן המאה ה15 וציור מסין מן המאה ה12

השפעת האדם על הטבע מאז המהפכה החקלאית אינה מינורית; ביאור היערות לצורך הקמת שדות חקלאיים הביא לשינויים דרמטיים בהרכב המינים גם לאחר שיקומם של מרבית השטחים. יחד עם זאת ההשפעות היו מקומיות, לדוגמא אלון מצוי החליף באזורים נרחבים את אלון התבור. אך השינויים הרדיקליים יותר החלו במאות האחרונות והתעצמו סמוך למאה העשרים אז בוטנאים מאירופה החלו להעביר מינים מאזורים שונים בעולם. לא כל המינים כמובן הביאו להפרה באיזון הטבעי, רובם הפכו לצמחי נוי מוכרים ומוצלחים, חלקם לצמחי מאכל מבוססים בתפריט המקומי (תפוחי אדמה, עגבניות וכו') אולם חלקם הביאו להפרה קשה ביותר במרקם החיים אשר נוצרו במשך עידנים.

 "…It can't be bargained with, it can't be reasoned with. It doesn't feel pity or remorse or fear, and it absolutely will not stop-ever…" ("ג'ון קונור" – שליחות קטלנית, 1987 )

 It can't be bargained with. It can't be reasoned with. It doesn't feel pity, or remorse, or fear. And it absolutely will not stop – ever 

יש לעשות הבחנה בין שני פנים בהפרה זאת של צמחים גֵרִים, ישנו הבדל משמעותי בין הפן האורבני לטבעי. עצי שיטה כחלחלה שנטעו בתחילת המאה העשרים במישור החוף על מנת למנוע סחף חולות התפרצו והפכו לאיום של ממש על צמחייה טבעית, אורן ירושלים שבמקור גדל בנקודות מצומצמות בכרמל ניטע בריבוא רבבות על ידי קק"ל בכל רחבי הארץ הגשומים ועיקר את הטבע מיכולתו להתחדש בעצמו, חורשים מגוונים של אלה, אלון, חרוב, עוזרר וקטלב אינם יכולים לגדול בצל האורנים ותחת מעטה המחטים הכבד, חלקים גדולים של הארץ הפכו הלכה למעשה לשממה מחטנית עם מגוון צומח וחי דל ביותר. אלו הן בעיות אקולוגיות כבדות משקל. בניגוד לעצים פולשניים אחרים אילנתה בלוטית הוא מין שעיקר פעילותו הוא בשטחים אשר עברו הפרעה. ישנם מספר מינים מקומיים כאלו כגון 'טיון דביק' הגדל במקור בגדות נחלים אשר נשטפים בכל חורף ולכן הוא מצא את מקומו בנקל במרחבים העירוניים ובצדי הדרכים הסלולות. משום נטייה טבעית זו האילנתה אינו לוקח חלק בהיבט ההשתלטות על הבר והתופעה הנידונה קורית כמעט כולה בתוך שטחי המחייה של האדם, השפעתו מוגבלת לזירה התרבותית אך השפעה זאת היא עצומה וזירה זאת כפי שאצביע מיד עומדת בפני שינוי אדיר בעשורים הקרובים.

המין אילנתה בלוטית (Ailanthus altissima) הוא עץ נשיר חורף הגדל במקור באזורים נרחבים בסין ובטאיוואן. במאתיים השנים האחרונות הוא הגיעה לארה"ב ואירופה כעץ נוי וצל והן כצמח מרפא על ידי פועלים מסין אשר נעו בנתיבי פיתוח התעשייה בארה"ב.

לישראל המין הגיע כעץ נוי כנראה בשנות העשרים של המאה העשרים, לא ברור באילו שנים הוא החל להישתל בירושלים אך מתוך עדויות (שוחחתי גם עם מי שהיה הגנן הראשי של עיריית ירושלים בעבר) נראה שהחל מ1967 בתנופת הבניה בשכונות החדשות שלאחר המלחמה נשתלו מאות ספורים בכמה מוקדים, ככול הנראה נווה יעקוב, קריית יובל, הגבעה הצרפתית וגילה.

 נביטה.

יכולתו של האילנתה להכות שורש ולנבוט כמעט בכל תנאי מהווה את החוליה הראשונה בקצב התפשטותו. הוא אינו נזקק לאדמה פורייה ולמעשה אינו נזקק לאדמה כלל. הזרע נובט בסדקי אספלט, במרווחים שבין מדרכה ולגדרות וכן במקומות מוצלים לחלוטין כגון תחת שיחים ועצים, מרפסות ועוד. השורש החדש הוא בעל עוצמת חדירה גבוהה ותוך חודשים ספורים הצמח ישריש עצמו אל האדמה גם אם היא ענייה בחומרים אורגניים ומזוהמת והעץ יתחיל להרחיב עצמו במקומות שקרוב לוודאי לא היו מאפשרים מחייה לכל עץ אחר.

עצי אילנתה נצפו נובטים תחת עצים בוגרים, מתוך שיחיות מבוססות, קירות, מרפסות, בורות ניקוז, חלונות ראווה, שלטי הכוונה ועוד.

צימוח מתוך צל מוחלט - אילנתה בלוטית
צימוח מתוך צל מוחלט – אילנתה בלוטית

קצב צימוח.

בארבעת השנים הראשונות למחזור חייו לאילנתה אופי צימוח אנכי מהיר, הוא בדרך כלל לא יתפצל לענפי משנה אלא יצמח אל על בקצב של 100-200 ס"מ בעונת צימוח אחת (אביב-סתיו) מקץ ארבע השנים העץ אשר עומד בגובה 6-8 מטרים יאט במקצת את קצב הצימוח שיעמוד על 50-80 ס"מ בעונה. לשם השוואה למינים מקומיים, אלון מצוי, קטלב מצוי, עוזרר קוצני, כליל החורש, אלה ארץ-ישראלית ומינים נוספים גדלים בקצב קבוע של 20-40 ס"מ בשנה, מהירי הצימוח כגון חרוב ותאנה גדלים בקצב של 50-70 ס"מ בשנה.

 שליטה.

מלבד אופי הנביטה המאסיבי, התנאים ומהירות הצימוח האילנתה מפריש מן העלים והשורשים חומרים מעכבי נביטה וצימוח למינים אחרים (אללופתיה) כל אלו מבססים שליטה תוך זמן שאינו עולה על 6-10 שנים באזורים שקודם לכן היו מעזבות נטושות כמו גם גנים פרטיים וציבוריים. בגינות רבות בכל שכונות ירושלים ניתן למצוא עשרות פריטים בשלבי צימוח שונים. מעטים הרחובות בהם אין לפחות עץ אחד, ישנם רחובות רבים בהם עשרות עצים בוגרים ומאות צעירים, לעיתים אלפים. בחלקים נרחבים של העיר עצי אילנתה נבטו בערוגות העצים במדרכות והחליפו עצים ותיקים בתור עצי רחוב.

 בגרות.

לאחר 20-25 שנים העץ מגיע לגודלו המרבי, הוא מתנשא לגובה 15-18 מטרים ורוחבו 8-10 מטרים. בגודל זה הוא מטיל צל על הרוב המוחלט של צמחיית הבר המקומית וכן על מרבית עצי הנוי אשר אינם מקומיים. צמחים בוגרים אשר אינם מושפעים מן האילנתה הם ספורים וביניהם, מיני אורן, ברוש, אקליפטוס ודולב. ניתן לראות גינות רבות בהן צמחיית הנוי התנוונה ומתה, ועצים בוגרים בשלבי התנוונות שונים בכללם זית, כליל החורש, שקד, שסק, תות ועוד.  תחת עצי אילנתה בוגרים ניתן למצוא מגוון מינים מצומצם ביותר שכולל ברובו קיסוס, הדס, אשחר ומעט צמחיית צל עמידה נוספת.

 פוריות ואורך חיים.

 כבר לאחר 7 שנים האילנתה מתחיל לייצר זרעים, שיא תקופת הפוריות שלו נעה בין 12 ל 25 שנים אז בכל סתיו מבשילים קרוב לרבע מיליון זרעים, לזרעים כנפונים ושעור נביטה מאסיבי מתרחש ברדיוס של עד 40 מטרים מצמח האם. נביטות ספורדיות מתרחשות גם 100-150 מטרים מצמח האם.  כל ניסיון לגדוע את העץ יכשל, לאילנתה כושר התחדשות אדיר, הן מהגזע עצמו והן מן השורשים, כך במקום עץ אחד רוקם לו שוליית הקוסם של גתה עור וגידים והעץ מצמיח לעיתים עשרות עצים צעירים בהיקף השורשים. הדרך היחידה להורגו היא על ידי ריסוס רעל על העלווה במידה והוא צעיר או אם עברו שנה-שנתיים לנביטתו על ידי גדיעה ומשיחת הגדם ברעל. היתרון היחיד הוא אורך חיי הזרע שהוא עונה בודדת, לאילנתה אין "בנק זרעים" עמיד לאורך שנים. אורך החיים הטבעי של העץ קצר, בדרך כלל לא יותר מ 50 שנים.

ממטאטא אחד למאות ואלפים - אילנתה בלוטית לאחר כריתה
ממטאטא אחד למאות ואלפים – אילנתה בלוטית לאחר כריתה

 נזקים.

מלבד האגרסיביות בבליעת צמחיה קיימת האילנתה מסב נזקים ישירים ומשניים; הוא נובט (גם) צמוד לתשתיות כגון חיבורי ניקוזים, שעוני מים וכולי, אלו לאחר שנים ספורות יתעוותו ויהרסו מלחץ רקמות העץ. כמו כן לאחר עשרות שנים כאשר עצים ותיקים ימותו ללא כריתה מבוקרת ופינוי אנו עתידים לעשרות ומאות אלפי עצים בגובה חמש קומות שיקרסו ללא הודעה מוקדמת, נזק לרכוש יהיה אז הרע במיעוטו.

פצצת זמן - אילנתה בלוטית בתוך שעון מים
פצצת זמן – אילנתה בלוטית בתוך שעון מים

 הפרעת התודעה.

בתהליך התכנון העירוני אנו מפנים משאבים גדולים לתצורת הנוף, לנראות כמו גם לפונקציונליות, לצרכי ציבור וכדומה. משאבים גדולים מופנים לצורכי גינון, הן תקציבים ציבוריים והן פרטיים בגינות בתחומי בתים ובניינים. גינות אשר נשתלו לפני עשרות שנים עוברות שינוי דרמטי במהלך 15 השנים האחרונות, למעשה מדובר במחיקה של מרחב הצומח בירושלים, בניגוד למדינות בעלות אקלים ממוזג שם האילנתה גם מוגדר כמין פולשני, בישראל בעלת האקלים הים-תיכוני שבו קצב הצימוח הטבעי היינו איטי לאילנתה יתרון אדיר וההשפעה בתחומי הישוב העירוני היא קריטית. יש לשים לב שהתוצאה החמורה דיה כיום היא פועל יוצא של שתילת מאות ספורים של עצים לפני עשרות שנים בלבד ועל כן נקודת הפתיחה כיום היא בעלת מכפלות חמורות לאין שעור לעתיד לבוא. האילנתה הוא עץ אשר אינו נח על שמריו, אין לו אויבים טבעיים ולא נראה כל גורם אשר יאט את התפשטותו אשר רק תואץ.

כאמור האילנתה מתבסס בעיקר באזורים אשר עברו הפרעה (disturbed habitat), דומה שירושלים בעלת הרקע של הפרעה מנטלית מהקשות בעולם באלפי השנים האחרונות הפכה את תנאי זה למאיץ אקולוגי. ללא תכנית סדורה ושיטתית  תיהפך העיר לאיי חורבות בטווח זמן שאינו ארוך.

השתרשות העץ בסביבה אורבנית בעשרות השנים האחרונות הוא תוצאה ברורה של הזנחה, באי אכפתיות ובכישלון להשקיף אל העתיד. היכולת להיפטר מאילנתה דורש מיפוי ותכנון דייקני, שיתוף פעולה בין רשויות, חקיקת עזר עירונית, וכוח משימה מיומן אשר יופעל במשך מספר שנים. יכולת זאת כמובן מותנית בהשקעה כספית רבה (ניתן להשתמש בעצים עצמם כמקור חלקי למימון הפרויקט על ידי מכירתם כעצי הסקה ולשבבי עץ). הסטה תקציבית לצורך כך דורשת שינויים גדולים בהבנת צרכי האדם והחברה והיא אינה נבדלת בסופו של יום מהבנה של שאר בעיות אנושיות אקוטיות יותר כגון חינוך, סמים, זנות, אלכוהוליזם, קונפליקטים חברתיים וכן הלאה.

הזנחת התודעה מאפשרת לגידולי פרא לצמוח בה, האילנתה הוא ראי מצוין לכך.

19 תגובות בנושא “אילנתה בלוטית – סיכום.”

  1. כתבה מעולה וכתובה היטב. רק הערה אחת – קראתי במספר מקורות שהעץ אינו יעיל העץ בערה, נגרות וכו', ולמעשה השימוש האפשרי היחיד בו הוא מיצוי חומרים שונים מתוכו, למשל לתעשיית התרופות. במקורות אחרים אף נכתב כי לעץ אין כל ערך כלכלי.

  2. שלום צור, אכן לריהוט הוא אינו בעל ערך אך בדטרוייט למשל הוא משמש כעץ להסקה, ניתן גם לעשות ממנו שבבי עץ אך לצורך כך כמובן יש להפריד ראשית בין הגזע לבין הענפים נושאי העלים והזרעים.

  3. תודה אבינדב על דחיפת הנושא החשוב.

    רציתי לשאול – האם קיימים תקדימים, -איזה שהם מקומות [בעולם] בהם אכן השתלטו\ביערו את כיבושי האילנטוס?
    האם יש באיזה שהוא מקום ניסיון בטקטיקה, בכמות המשאבים שהדבר צורך, בזמן שלוקח וכו – שבכלל יהיה ניתן לתת הערכת סידרי גודל במה שנדרש להקצות להשתלטות.. נראה שליצור תוכנית יש מאין כאן בירושלים, ידרוש הרבה תכנון, מעבר ל'הימור' שיילקח – במקרה ש'מתקפה' שתעלה מליונים תיכשל..

    באופן כללי, אכן , פשוט א"א להשוות מערכת אקולוגית מקומית לפני 'נחיתת' זרעי ה'פולש'. לאורך כל שידרת ההר לאורך הצירים ביציאות מי-ם [בעיקר דרום וצפונה ליו"ש – במסיביות האופיינית. ריכוזי אילנטוס במישור החוף לא משגשגים ומתפרצים כמו בהר, לפחות ממה שראיתי] – דרך הצירים ליישובים
    ,ומשם הלאה. באין עוצר.

    אם יורשה לי, ייתכן ואחד האבות הראשונים בירושלים , אולי הראשון? בגן יפיפה בטלביה , שתוכנן והוקם ע"י אדריכל בריטי בתקופת המנדט – גן השושנים – בסמוך לשער הכניסה – אילנטוס מרשים שמזה שנים רבות סיים את חייו.. ייתכן ומקור האימפריליזם העיוור באימפריליזם המודע והמכוון…

    תודה.

  4. שלום אליק, אינני יודע האם ישנם תקדימים לכאן או לשם, זאת אכן שאלה חשובה ומעניינת, אני חושב שצריך לחפש קודם כל ערים בעלי מאפיינים זהים כלומר אקלים ים-תיכוני וגובה דומה, אני חושב שהאבחנה שלך נכונה כי השליטה החזקה ביותר היא באזור ההר, בלוד-רמלה למשל ישנה גם התפרצות אך היא אינה כה חזקה כבירושלים, אם כי יתכן שמדובר גם באורך הזמן. עשרים שנים אינם שישים שנים, כל עשור יכול להיות משמעותי מאוד בקצב ההתפשטות.

    אני חושב שאכן נדרש מחקר ומיפוי מעמיק בטרם משקיעים מיליונים רבים, למעשה עשרות מיליונים.

    הערתך על המקור מעניינת ומשעשעת, תודה

  5. מזה כחצי שנה אני עוקרת נבטים של איל נטוס מבלי לדעת שיש מאות כאלה בגינה אני עוקרת והם צומחים במקום אחר אינני יודעת מהיכן מגיעים הזרעים לאחר קריאת הכתבה אני פשוט מזועזעת מכמות הנבטים אצלי בגינה הפתרון הוא כל בוקר מסדר המפקד ועקירה של נבטים קטנטנים עם כל השורש השאלה מתי זה יפסק

  6. לאבינדב,
    תודה גדולה על נכונותך להגיע לקיבוץ מעלה החמישה.
    במפגש שהיה במזכירות הקיבוץ העשרת את ידיעותינו על "האילנתה הבלוטית" ואפשרויות הטיפול בעץ.
    אנו מתחילים באופן מיידי בטיפול אינטנסיבי בתופעה, ומקווים להדברתו המהירה של העץ.
    קיבלנו ממך במפגש "טיפים" שאינם רק פרקטיים, אלא נוגעים לעיקר הבעיה, שהינה המודעות הציבורית לנזק הסביבתי.
    ושוב תודה גדולה.
    רוני קגנובסקי

  7. תודה רבה רוני, אשמח לשמוע עדכונים, שכחתי לציין וזה צריך להזכיר לנוכחים שאת חיפוש האילנטות יש לעשות גם בתוך שיחים ומקומות מוצלים שם היא יכולה לנבוט ולעלות ולא רק בשטחים פתוחים.

  8. 1. אומדניך בעבר בתחילת העשור הזה, שתוך עשור האילנתה יגיע לעשרות אלפי עצים באזור ירושלים, התבררו כזהירים וממעיטים מדי, עובדה היא שכל עובר אורח מתבונן (: יראה מייד שכבר בתוך פחות מעשור ישנם כרגע בירושלים לפחות מאות אלפי אילנתות. והמצב מחריף בגידול אקספוננציאלי.
    https://eureka.org.il/item/56650/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA

    2. [התרגום דלהלן באדיבות גוגל טרנסלייט]

    בסינית סטנדרטית כמו chouchun ( סינית : 臭椿 ; pinyin : chōuchūn ; פשוטו כמשמעו : "עץ ריח מסריח")

    העץ הובא לראשונה מסין לאירופה ב 1740s ו לארצות הברית בשנת 1784. זה היה אחד העצים הראשונים שהובאו מערבה בתקופה שבה chinoiserie היה שולט באמנות האירופית, ו היה בתחילה בברכה כמו גן יפה דגימה. עם זאת, התלהבות בקרוב דעך לאחר הגננים הכיר את הרגלי היניקה שלה ריח הריח שלה. למרות זאת, הוא שימש באופן נרחב כעץ רחוב במהלך רוב המאה ה -19. מחוץ לאירופה וארצות הברית המפעל כבר התפשט לאזורים רבים אחרים מעבר לטווח הילידים שלו. במספר אלה, הוא הפך למינים פולשניים בשל יכולתה הן ליישב אזורים מופרעים במהירות כדי לדכא את התחרות עם כימיקלים allelopathic . זה נחשב עשבים מזיקים באוסטרליה , ארצות הברית , ניו זילנד ומדינות רבות של מרכז , מזרח ודרום אירופה . העץ גם נכות במרץ כאשר לחתוך, מה שהופך את ההשמדה שלה קשה זמן רב. באזורים עירוניים רבים הוא רכש את הכינויים המזלזלים של "כף הגטו", "עץ מסריח" ו"עץ הגיהינום ".

    Ailanthus מייצרת כימיקל allelopathic שנקרא ailanthone , אשר מעכב את הצמיחה של צמחים אחרים. [37] המעכבים הם החזקים ביותר בנביחה ובשורשים, אך הם נוכחים גם בעלים, בעץ ובזרעים של הצמח. מחקר אחד הראה שהתמצית הגולמית של קליפת השורש מעכבת 50% מדגימה של גידולי גן (זרעים מסוג Lepidium sativum ) מנבטים . אותו מחקר בחן את התמצית כקוטל עשבים על גני גן, חרקים אדומים ( Amaranthus retroflexus ), קטיפה ( Abutilon theophrasti ), בריסטלגראס צהוב ( Setaria pumila ), עשב של דשא ( Echinochloa crusgalli ), אפונה ( Pisum sativum cv. תירס ( Zea mays cv המלכה כסף). זה הוכיח מסוגל להרוג כמעט 100% של שתילים למעט קטיפה, אשר הראו התנגדות כלשהי. [38] ניסוי אחר הראה שתמצית מים של החומר הכימי היתה קטלנית או מזיקה ביותר ל -11 עצים של צפון אמריקה ו -34 עצי מחט , כאשר האפר הלבן ( Fraxinus americana ) הוא הצמח היחיד שלא נפגע. [39] הכימיקל אינו משפיע על עץ שתילי השמים, דבר המצביע על כך שלאלטיסימה יש מנגנון הגנה למניעת רעלנות עצבית . [37] ההתנגדות של מיני צמחים שונים התגלתה עם החשיפה. אוכלוסיות ללא חשיפה מוקדמת לכימיקלים הן רגישות ביותר להן. זרעים המיוצרים צמחים חשופים הוכחו גם להיות עמיד יותר מאשר עמיתיהם שלא נחשפו. [40]

    בעיר באזל בשוויץ יש תוכנית לחסל את העץ. [21] עם זאת, קשה מאוד לחסל. אמצעי חיסול יכול להיות פיזי, תרמי, ניהולי, ביולוגי או כימי. שילוב של כמה מהם יכול להיות יעיל ביותר, אם כי הם חייבים כמובן להיות תואם. לכולם יש כמה היבטים חיוביים ושליליים, אבל המשטר היעיל ביותר הוא בדרך כלל תערובת של שליטה כימית ופיזית. זה כרוך ביישום של קוטלי עשבים עלים או בזליים על מנת להרוג עצים קיימים, בעוד או יד מושך או לכסח שתילים על מנת למנוע צמיחה חדשה. [43] [הערה 1]

    https://en.wikipedia.org/wiki/Ailanthus_altissima

    מניעה ובקרה
    אל תטעו עץ של גן עדן או תפשטו את זרעיו בעת העברת הקרקע מאזורים שורצים. לפני שתנסה לשלוט, ודא שאתה לא טועה מינים מקומיים כמו סומאק staghorn, אפר או אגוז עץ השמים. ביטול עץ השמים דורש התמדה. מיקוד עצים נקבה גדולים עבור שליטה יעזור להפחית את התפשטות הזרע. בגלל גידולי להפיץ על ידי זכר ונקבה עצים ימשיכו להיות איום, חיסול של כל העצים חייב להיות המטרה לטווח ארוך. קוטלי עשבים סיסטמיים עם חומרים פעילים כמו גליפוסט ו- triclopyr הם היעילים ביותר ויכולים להיות מיושמים לנבוח, לגבעולים או לעלווה (ראה אפשרויות בקרה ).
    https://www.nps.gov/plants/alien/pubs/midatlantic/aial.htm

    3. יהיה מעניין לראות תחרות בין אזדרכת לאילנתה באותה גינה…(:

    4. לאור מפעלות המדינה בחיסול כרמי היין למשל, אין ממש סיכוי לקבל עזרה רגולטורית. הנה :

    זו תהיה הפעם הראשונה שנציגה בכירה, שמכירה הכי טוב את וירוס הליפרול, תוכל – אם יהיה לה האומץ הראוי, לומר את כל מה שכולם כבר יודעים אבל מפחדים להאמין בו.
    https://www.foodis.co.il/%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%a3-%d7%94%d7%99%d7%99%d7%9f-82-%d7%9e%d7%92%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a4%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%94%d7%99%d7%99

    https://www.foodis.co.il/%D7%9E%D7%92%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%A3-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1-%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94

    https://www.foodis.co.il/59822/

    https://www.foodis.co.il/%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%a3-%d7%94%d7%99%d7%99%d7%9f-74-%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%9c-%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%94

    5. בכלל עושה רושם כללי, ש :
    https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3677169,00.html

  9. תודה לך על המידע המצויין. לצערי בישראל קיימת בורות מזעזעת וחוסר התיחסות לטבע עירוני. ראשי ערים לא מתיחסים לנוף הירוק הצמוד לנכסים כאילו הירוק איננו נכס כי אינו נדל"ן. ברגע שתהיה לו השפעה על הערך הנדל"ני יתיחסו אליו. בחיפה יש לנו ראש עיר חדשה שהחליטה להעסיק אקולוג ולהוביל עבודת מחקר פורצת דרך בנושא חזירי הבר העירוניים. כולי תקוה שתתחיל התיחסות ראויה גם לאלנתות המציפות את חיפה והואדיות. בירושלים יש אסון. חבריי ותיירים שאני מדריכה מפיצים את המסר בעולם כולו כי האלנתה בעולם כולו.

  10. היום השיב לי האגרונום של מועצת פרדס חנה כרכור כי 'אילנתה בלוטית הוא מהעצים היותר מוצלחים ויפים….לגבי כושר הריבוי העצמי- הרי זה מבורך!' 'אני לא נלחם בצומח' 'יש לנו מחסור חמור בצמח ירוק'…………………………………………………………

  11. היום הסתובבתי בצפת ויש מאות עצים צעירים לצד כמה פריטים של מבוגרים, זו ממש מגפה, הם מתפשטים כמו מיני עשב! מצד אחד אני מאוד אוהב לראות את המראה הטרופי והירוק שהם נותנים לצידי רחובות עזובים ולמדרונות גיר כעורים, אבל קצב התפשטות רצחני כזה מראה על אובדן שליטה נגד מין פולש שיחסל את כל האזור תוך זמן לא ארוך. אין לו מתחרים!

  12. טווח של 15-25 שנים. זה השלב הראשון. שליטה מוחלטת. אחרי עוד 20 כבר יהיו רק שאריות. מורשת מפוארת משאירים פה. אף אחד לא יטפל בזה. כליה עירונית ותקציבים מנופחים על המתת וגיזום אלו שנושקים לתשתיות מים חשמל וגז.

  13. תודה על פוסט חשוב אבינדב.
    מאוד מעניין לקרוא ולהתעדכן מה עושה העץ הזה, איך ולמה.
    אתה אור של אגרונומיה בשגרה של קריאת היום יום שלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.