על חזזיות ותודעה

עונת המלקושים המתמשכת השנה לא רק הביאה ברכה לצמחים ולהתארכות הפריחה בבר ובגנים אלה גם לתחייה מחודשת של החזזיות גם אם לשעות ספורות, רובנו נמשכים באופן טבעי לפריחות המרשימות של הכלניות, הרקפות או האירוסים, חלק מאיתנו אפילו מצליח להתרשם עמוקות מצמחים "פשוטים" כבבונג או אכילאה. אך בדרך כלל נעבור באדישות מוחלטת ליד אותם יצורים מופלאים הנקראים חזזיות. אלו הם עולמות של סמביוזה עתיקת יומין בין שתי ממלכות נפרדות, פטריות ואצות, לאלו ששומעים על כך בפעם הראשונה זאת בודאי הפתעה גדולה אך יש גדולות מאלו החבויות בתוך המיקרוקסמוס המופלא הזה.

טפטוף של צבע מהאבולוציה האלוהית.
טפטוף של צבע מהאבולוציה האלוהית.

היות ושתי הממלכות הללו זקוקות ללחות על מנת לשגשג משום שאין להם שורשים וצינורות הובלה, אנו רואים את הדרן כמובן רק בחודשי החורף של חבל הארץ שלנו וגם בחודשים אלו הן משגשגות לאחר הגשמים ויכנסו בחזרה לתרדמת בהפסקות הארוכות שבינהם.

החזזיות יכולות לגדול כמעט בכל תנאים אקלימיים כל עוד יש להן לחות גם אם היא לזמנים קצרים ביותר, ניתן למצאן במדבריות יובשניים כמו גם באיזורים קפואים כאנטרטיקה ואף באיזורים שרעילים לכל בעל חי או צמח אחר, הן גדלות על עצים כאפיפיטים, על הקרקע, על סלעים חשופים מסוגים שונים, על אסבסט(!) על זפת(!) ועוד ועוד, ראיתי בעבר חזזיות צומחות על קורוזיה של שלד משאית. הריבוי של רובן הוא וגטטיבי ונעשה בעיקר על ידי פירוק החזזית וצמיחתה מחדש ממקטעים שנסחפו ברוח או בגשם לכן ניתן לנסות לאסוף חלקים ולהכניסם לגינה בהתאם כמובן למוצא החזזית כלומר אין טעם "לשתול" את חזזית הבוסתן על סלעים והפוך מכך.

קצב צמיחתן משתנה אך אינו מהיר, ישנן חזזיות בנות אלפי שנים אך רוב המושבות הנראות לעיננו הן בנות שנים ספורות עד עשרות שנים.

לעיתים לא ברור מה יפה יותר מה שמעל או מה שמתחת. או שמה השלמות החובקת.
לעיתים לא ברור מה יפה יותר מה שמעל או מה שמתחת. או שמה השלמות החובקת.

החזזיות יחד עם חיידקים ואצות הן מהחוליות הבסיסיות ביותר משום שביכולתן להפוך חומר אי-אורגני לאורגני ופעילות זאת שמתמצית במילים ספורות היא התשתית לחיים כולם; לילדנו הרוכבים בחדווה על אופניים, לניצן שנפתח, לכוס התה המהבילה ביום סגריר. לכל היופי המסנוור שנפרש מול עיננו.

התמרה של חומר מינרלי והפיכתו למסת פחמן מורכבת כפוטנציאל של אנרגיה זמינה לחיים נוספים היא יצירה מופלאה שמעטים מסוגלים לה ולכל שאר בעלי החיים והצמחים תלות מוחלטת בפעולה זאת. כל מחשבה שעוברת בראשנו והלומת לב כאשר אנו רואים שוב את יקירנו הן תוצר של פירוק זה שכן המינרל, הסלע, החלקיק הבודד אינו רוצה דבר לעצמו, כאמרתו של ישיעיהו ליבוביץ "אבן צריכה ליפול, האדם רוצה" ואילו אותה אנרגיה מדהימה שרוצה לחיות, רוצה להמשיך, להיאחז, להיבדל מתהליכי הבליה המתמידים העוברים על כל חומר חסר תודעה. פה מקיש לעצמו פלוני על ראשו ואומר "לחזזיות? תודעה?" אכן, לחזזית יש תודעה. וכך גם לנגיף ולתולעת וכמובן לעצי האלון עתיקי היומין שמסביבנו. זהו שינוי דרמטי ומופלא שכן התא רוקם בעצמו את עתידו וממיר את עצמו ללא הפסק וכך הופך את גורלו לאוטונומי (בהתאם כמובן לתנאי החוזה כפי שכתוב באותיות הקטנות). זאת קדושה במובן העמוק ביותר.

כן חזזיות הן דבר קדוש.

כולנו כך.

תגובה אחת בנושא “על חזזיות ותודעה”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.