כיכר הבימה – פלצות בצהרי היום

לפני כמה ימים חברה טיילה בכיכר התזמורת ("כיכר הבימה") ושלחה לי כמה תמונות, אני מודה שהתפחלצתי לרגעים ספורים, שנים רבות לא הייתי שם וקראתי קצת על הנעשה במקום כמו גם ראיון עם דני קרוון על עבודתו שם. לפני שנה התייחסתי בקצרה לתערוכה בחולון על בעיית הצל במרחב הציבורי בישראל. איכשהו עניין הצל תפס את תשומת לבי ולא המרחב והגינון שבו, התמונות בווטסאפ הכו אותי והחזירו אותי כפלשבק פוסט טראומטי לזירה. והייתי מוכרח כמכושף להגיע.

אני יודע שיש לאנשים רבים נטייה לתפיסות גאומטריות של המרחב, בתוך הגריד האורבני הגאומטריה מתחדדת ולדני קרוון יש משיכה לכיוון זה כבר עשרות שנים, אני כמובן לא פוסל על הסף שימוש צורני ואמנים רבים כדוגמת ריצ'ארד סרהג'ימס טורל ועוד יוצרים שיח פורה בתחום אך ההשלכה ה"מינימליסטית" על סף ילדותית שקרוון הטיל בכיכר התרבות הייתה צריכה עוד בשלב הסקיצות להידחות באופן גורף.

ריצר'ד סרה - גאומטריה במרחב
ריצר'ד סרה – גאומטריה במרחב

"בקשו ממני לתכנן כיכר לא גן" קרוון מצטדק, וממשיך למנות כיכרות חשופות באירופה כלגיטימציה למרחב הנראה כאילו מחשב לפני שלושים שנים תכנן אותו. אולי יותר מידי שנות הקמת אנדרטאות לצבא הפכו כיכר אזרחית לאנדרטה נוסטלגית רוויות סמלים "שינהלו דיאלוג" עם אין ספור שגיאות העבר. נתחיל אולי בגן השקוע שהיה יכול להיות מוצלח בנסיבות אחרות, בהצבה אחרת, בצורניות שונה אבל קרוון מתייחס לאלמנטים בכיכר כמו חלוקת בית פונקציונלית לשרותים/מטבח/חדרי שינה וסלון. הגאומטריה לא מצליחה להישבר ולו פעם אחת. בתוך הגן שתולים תריסר עצים (שבטים? שליחים? חודשים?) בדיוק מילימטרי עומדים דום לזכר תרבות מתה. האם כיכר בתל אביב נדרשת למחווה צורנית של גנים פורמליים מצרפת של המאה ה17? איזו עקרות ודלות מתרחשת במרחב המלבני שטווה קרוון. אחרי הקריצה לחוף הים שמתחיל במלבן החול הדרומי מופיעים חיתוכים חצי שרירותיים של מעברי פרקט (כורכר היה טוב שבעתיים) בין צמחיית החוף, אך מה היא צמחיית החוף לדידו של קרוון?

עוד אנדרטה - חוף הים בכיכר הבימה
עוד אנדרטה – חוף הים בכיכר הבימה

עיקר הצמחים השתולים שימו לב הם צבר מצוי (שיאלץ להקריב עצמו למאכלת הגננים בכל שני וחמישי למניעת סגירת המרחב), נר הלילה החופי וצלקנית החרבות להזכיר לנו את עירוב הגלויות הגרוטסקי שבוטנאים הצליחו לשים את ידם עליהם בעשרות השנים האחרונות. מתלווים אליהם כמה שרידים מקומיים כמלוח קיפח אשר מזדקר מתוך השטיחות ללא כל הסבר צורני, וכן שלושה צמחים מתאימים מעט יותר: עדעד כחול, קריתמון ימי ולוטוס מכסיף. ראוי יותר היה להכניס צמחיה נמוכה מקומית שאינה קו ים ראשון אלא באמת זאת שהייתה במקום ונעלמה לאחר הקמת העיר הלבנה כגון לוטמית ערבית, שמשון סגלגל, אזוביון דגול, קורנית מקורקפת או לפחות לזנוח את נר הלילה והצלקנית ובמקומם להכניס את אספסת הים, לבנונית החוף ודרדר נאה כך או אחרת, המעברים יתכסו ללא גיזום מתמיד ואינוס הצמחים לקירות נמוכים.

מציל את היום -קרתמון ימי
מציל את היום -קרתמון ימי

בין מסדר העצים הכלואים במסגרות מדשאות טרופיקנה מגולחות, אבל נניח לעניין הפונקציונליות למתעקשים. הלאה משם הגרוטסקה המוחלטת חיתוכי טרפז עם כתמי מונוכרום עונתיים שמאגרפים את הרשתית – טגטס ופטוניה גינון ציבורי במרעו

אפשר במקום זאת פשוט לשתול עדר בובות בארבי. פטוניה ורודה
אפשר במקום זאת פשוט לשתול עדר בובות בארבי. פטוניה ורודה
מחווה לגינון פורמלי, למה ומדוע?
מחווה לגינון פורמלי, למה ומדוע? כיכר התזמורת

מלבד אלו ישנו השטיק של המוסיקה הקלאסית הבוקעת מרמקולים ו"מנעימה את זמן השוהים" היו יכולים עם מעט יותר מחשבה להניח מיקרופונים בקצוות הבריכה לקלוט את אוושת המים הנשפכים או על צמרות העצים שיקלטו את שירת הציפורים.

הציל את עצמו - בריכת המים
הציל את עצמו – בריכת המים. שקט ופכפוך קל בקצוות היה יכול להתרגם לצלילים בגן השקוע

אפשר לעבור לספסלי הגאומטריה ש"מנהלים דיאלוג" עם הגאומטריה במרחב (מגדלי עזריאלי? או פטפוט נרקיסיסטי עם כיכר לבנה?). אפילו מוזיאון מדע לילדים נזהר מדידקטיקה ישירה כל כך, שורה של שלושה ספסלים, משולש מרובע ועיגול. שאם אוקלידס יקום מקברו שלא יתבלבל אף לא לרגע אחד.

מרובע, משולש ועיגול יצאו לטיול – בנאליות ילדותית

העליה ממגרש החניה יפה וספסל הנחש המקוטע היה יכול להיות מוצלח יותר אם רק קרוון היה יכול להניח את הסרגל לרגע אחד, אבל לפחות יש קצת צל. אולי עדיף להודות עליו ולשתוק.

נחש מפותל לא חייב להיות בקו ישר - ספסל שנאנס על ידי סרגל
נחש מפותל לא חייב להיות בקו ישר – ספסל שנאנס על ידי סרגל

אם כבר גאומטריה ומסדרי חיילים שיגנו על המולדת אז שורת הברושים הגדישה את הסאה, אדריכלית הנוף ליטל סמוק פביאן שהעבירה את הפנטזיות של קרוון למודלים מצוטטת כך:

"עשינו הדמיות צל בעקבות העלייה של הנושא במסגרת התנגדויות והראינו שהכיכר מוצלת ברובה. בדופן של הוברמן גם נשתלה שורה של ברושים שמוסיפה לצל ומשמשת מחסום אקוסטי לרווחת תושבי רחוב הוברמן". 

כידוע ברוש מצוי היינו עץ צל מהטובים שיש, אולי דקל וושינגטוניה היה מצליח מעט יותר עם אוכלוסיה אנורקטית אבל לא נורא אני בטוח שבשעה שהבריזה מתחילה יוכלו להצטופף בצלו על המדרכה שבצדו השני של רחוב הוברמן עשרות עגלות ילדים (לא של תאומים!) בטורים עורפים למופת (שלוש עגלות בטור). רק לא הצלחתי להבין לאיזה צד "המחסום האקוסטי" אמור להגן? שהמכוניות לא ישמעו את התזמורת? האם ברווח שבין הברושים (ברוש שער הגיא) או שמאחוריהם? איך זה עובד בדיוק? אותי מעניין מתי יתחילו הברושים למות. מהמר על תחילת 2024.

צל כביר ומחסום אקוסטי ראשון במעלה - ברושים נידונים למוות
צל כביר ומחסום אקוסטי ראשון במעלה – ברושים נידונים למוות
בטור עורפי נצעד! כחיילים ממושמעים.
בטור עורפי נצעד! כחיילים ממושמעים.

ישנה גם המחווה הקלישאתית לפיקוס השקמה, אם רק לפני שבעים שנים היו בהחלטות מושכלות יותר שותלים לרוחבה ואורכה של תל אביב אלון תבור, חרוב מצוי, אלה ארץ ישראלית, אדר סורי, כליל החורש וכדומה לא היינו מגיעים הלום. קיטש נוסטלגי שקורס לתוך עצמו.

קיטש נוסטלגי שקורס לתוך עצמו - שקמה
קיטש נוסטלגי שקורס לתוך עצמו – שקמה

קרוון תוקף את עניין הצל וטוען לזכות ההיסטוריה עם מתכננים כברניני בכיכר נאבונה (Piazza Navona), על זאת יש לי שני דברים לומר. ראשית לקטנוניים באוגוסט הטמפרטורה ברומא נמוכה מזאת של תל אביב ב2.4 מעלות, יש שני ימי גשם בממוצע ועוד ימים מעוננים. ושנית את הטעויות של ברניני לא מוכרחים לשחזר.

מינימליזם מן הפרובינקיה.

שהיתי שם בין השעה עשר וחצי לאחת עשרה ועשרים ונשרפה לי הרשתית, צריך להסתובב שם עם מסכת ריתוך, המרצפות אכן מהממות ונפלאות אך לא הייתי בטוח שהמצלמה שלי תעמוד בכך:

המרצפות יפיפיות אך בלי צל הן משרפה לרשתית.
המרצפות יפיפיות אך בלי צל הן משרפה לרשתית.

ולאלו שטוענים שלא ניתן לשתול עצים על גג חניון אני מציע לנסות להגיע לפתרונות טכניים לא בלתי מושגים כגון פירים יצוקים מן היסוד, אם ניתן להעלות בני אדם במעליות אז ניתן גם להוריד שורשים.

גם ברניני עשה טעויות - כיכר נאבונה ברומא
גם ברניני עשה טעויות – כיכר נאבונה ברומא
קיטש תמיד היה נחלת האנושות - מזרקת ארבע הנהרות של ברניני - לפחות את זה קרוון חסך
קיטש תמיד היה נחלת האנושות – מזרקת ארבע הנהרות של ברניני – לפחות את זה קרוון חסך
חם אבל פחות, רומא.
חם – טמפרטורות ממוצעות בתל אביב 2005-2014
חם אבל פחות - טמפרטורות בתל אביב
חם אבל פחות – טמפרטורות ממוצעות ברומא 2000-2010

אז נכון שאת מזרקות הבארוק הפומפוזיות הוא החליף במלבן מים שקט ויפה אך זה לא מספיק להציל את הכיכר שגם אם מיליונים יפקדו אותה זה לא יהפוך אותה להצלחה. בסוף הרי מתרגלים להכל, ארוחות שישי, בתי קפה אישיים, משחת שיניים, תפילות, גילוח ושאר מסורות, ההרגל מוטמע בנו על כל צעד ושעל, מהזהות האישית ועד ללאומית, מההעדפות הקולינריות ועד האסתטיקה הביתית. גם כיכר הבימה תהפוך עם השנים להרגל. ההרגלים הם כה חזקים עד שאנו משוכנעים שמיליארד סינים לא טועים אך הם בהחלט טועים.

לסיום שוב בקשה. מספר הקוראים בבלוג הולך ועולה בהתמדה, את מרבית הפוסטים קוראים בין 1000 ל 1200 איש אך אני עדיין ביומרתי חושב שניתן את השיח הזה להרחיב בהרבה, אם אתם מכירים גננים, אדריכלי נוף, שתלנים וחובבי צמחים, גינון ותרבות אשמח אם תשתפו ותגלו להם דרך הפייסבוק או בקישור ישיר.

תודה רבה.

 

12 תגובות בנושא “כיכר הבימה – פלצות בצהרי היום”

  1. מדהימה בעיני ההתעלמות (הן של המבצעים והן של המבקרים) מחוסר ההקשר המתבקש לפיקוסים מסביב של שדרות רוטשילד, שדרות חן, שדרות בן ציון ודיזינגוף, כאילו מדובר באתר ההתרסקות של איזה עב"מ שנפל מהשמים. הברניני-דה-לה-שמטע כנראה לא שם לב שפיאצה נבונה אינה סתם מרחב ריק, אלא היא למעשה הזרוע הארוכה שנמשכת בטבעיות מהרוממות של פיאצה סן פייטרו, לתוך ליבו של החול. ואילו אצלנו, הלב של העשיה התרבותית בתל-אביב הוא לא יותר מפרוטזה גרוטסקית.

    ועוד מילה, על אירוניה: אבא של קרוון, הוא היה זה ששתל את כל אותם הפיקוסים מסביב יחד עם כל הגנים הותיקים, הנשמה הבוטנית של תל-אביב, אותם פיקוסים שהבן שלו שכח, או שמא אינו רוצה לראות.

  2. החשבון עם ככר הבימה נכון ומוצדק. קרוון עשה דברים יפים ורבי-ערך, אבל כאן הוא החמיץ את האתגר גם לדעתי. גם התכנים המפורטים יותר של ביקורתך – הצמחים, החומרים, היחס הספציפי לגאומטרי, לאור המסנוור, משכנעים מאד.
    קרוון טעה, במקרה הזה, בהצבעה על ברניני ופיאצה נבונה ברומא. ברניני לא תכנן את הככר אלא רק את המזרקה המרכזית והדרומית. הככר היתה נתון עתיק: זהו היפודרום שלם. רק וונדאלים היו נוטעים בו עצים. אבל זה כלל לא עמד על הפרק בימי ברניני. הככר היתה אז אדמה חשופה בלבד.
    ובאשר ל"קיטש" בדבריך ביחס לאסתטיקה של הבארוק – כאן דבריך שלך הם קיטש גמור – קלישאה מודרניסטית לא רצינית. מושגי היפה שלך בתחום הזה מניחים איזו עודפות מוסרית לאידאל המודרניסטי… טול קורה מבין… אתה יודע מה.
    המזרקה של ברניני בפיאצה נבונה היא מערכת סמלית מעניינת ביותר, ואם היית קורא אותה כפי שראוי לה בתוך צורת הקריאה של סמלים בעולם המסורתי, היית רואה שהיא באה חשבון עם כמה דברים הקשורים בדת ובשלטון שמעטים היו מעזים להציג כך קבל עם ועדה בככר העיר, ועוד עפ"י הזמנת השליט (=דאז – האפיפיור). ואגב – היא אינה כלל חלק מרטוריקה החוזרת על עצמה. המזרקה הזאת אינה דומה לשום מזרקה אחרת ברומא ובעולם כולו.
    אם אתה קורא אותה ברזולוציה שבה אתה קורא את ככר הבימה: היית רואה שהיא קרובה לעמדתך יותר משנדמה לך. אבל אצטלת המוכיח בשער שאתה נוטל בכל פעם שאתה פונה אל הבארוק (לפעמים בצדק, אבל את הצדק הזה גבו כבר ב-1789) מסתירה מעיניך כמה חברים טובים שלך מן העבר…

  3. אריאל אני מסכים שלקרוון יש דברים יפים שעשה בעבר אך הנטייה הזאת שלו במקרה דנן אינה הנפילה הראשונה.

    אני יודע שהכיכר הייתה נתון עתיק שם ואפשר רק להניח שלפני מאות שנים גם היה שם יותר צמחיה מהאפס של היום אבל גם אדמה כבושה פולטת פחות קרינה וחום מריצוף.

    בקשר לקיטש דברי אולי לוקים בחסר או בטעות אך קיטש? אם העבדים של מיכאלאנג'לו בעיני הם פסגות ביחד עם רמברנדט המאוחר, וולסקס המאוחר, טרנר המאוחר שלא לדבר על אין ספור יצירות ימי ביניים אז מדוע לקבע אותי למודרניזם?

    אני סבור שהראליזם המוחצן על אף השיגו הטכניים הוא ספקטקל, להטוטנות, קפיצות משולשות עם בורג מהטרפז לטעמי בטהובן, ולסקס, רמברנדט ועוד בודדים כקאראווג'ו הבינו זאת בתוך המגבלה התרבותית בה הם חיו. לדידי האמנות מצויה במקום השואף להבין דבר נעלה יותר מאלו ומסימבוליזם שנמצא גם במזרקה של ברניני וגם אצל קרוון.

    אבל אחרי שכיסחת אותי אשמח לדעת על הפסקה הביקורתית שרמזת עליה בקשר לאפיפיור.

  4. אבנר עניין הפיקוסים והגינון ההיסטורי של תל אביב הוא חשבון נפרד על אף שהשקמה קושרת קשר ישיר לכך, לטעמי כל הגינון בעשרות השנים הרבות שעברו בתל אביב בנוי על שגיאות מן הבסיס בהבנת המרחב כיחידה אקולוגית שמונעת ברובה על ידי אקלים. לראיה מרבית הצמחייה השתולה בכל מישור החוף והמרכז במקורה מאזורי אקלים טרופיים. וזה עוד לפני השפה הדלה של שתילת מונוכרום בגושי ענק.

  5. אבינדב יקר,
    מבחר הדברים שאתה מזכיר מתוך הקלסיקה המערבית, ובכלל זה – הסיבות האתיות-פילוסופיות לזה, הוא המבחר שעשה המודרניזם מתוך העבר , תוך התעלמות מהרבה רכיבים גם בתוך זה. לא כאן המקום להאריך בזה, אבל יש עוד דברים בערב שיש מה לחפש ובעיקר למצוא…
    ולעניין ברניני וכו ׳ : ראה בספרי ״אל אחרון האלים – מסה על מזרקות רומא״, יש שם פרקים שלמים על זה, ועל עוד דברים הקשורים בזה.
    אבל אין זה בא להמעיט את הערך ואת התוקף של ביקורתך החשובה על ככר הבימה.

  6. אתה תאלץ לתת לי לקרוא עם סימונים מודרכים או לפחות לתמצת מפאת קוצר היריעה, באופן כללי אני נזהר מאוד מהמילים אתיקה ומוסר.

  7. כלל לא באתי בתגובה הקודמת לסנגר בדיעבד על שתילת הפיקוסים בת"א. אבל היום מדובר בעובדה קיימת, כ- 10,000 עצים שמעצבים את פניה של העיר ובפרט באזורים שסביב כיכר הבימה, ושההויה הרוחשת תחתם היא במידה רבה ההויה התל-אביבית, פניה האנושיים של העיר. זה מה יש – וזה אגב הרבה יותר טוב מהמצוי ברוב רובו של המרחב העירוני הישראלי. וודאי הרבה יותר מתאים ונכון מהמחבת האופטית הרותחת, או מנטיעה במרכז העיר של שדרת ברושים האופיינית לבתי קברות. עם כל ההסתייגויות מנטיעת פיקוסים חדשים, ההתעלמות המוחלטת מארבע השדרות הסובבות את הכיכר – לא רק של קרוון אלא גם של מבקריו – הינה לטעמי אוטיזם ארכיטקטוני.

  8. לא נראה שקרוון מרבה לבלות בכיכר הבימה בימי הקיץ. אולי הגיע הזמן לחייב מתכנני אתרים ציבוריים לצרף לנימוקיהם בעת הרפרזנטציה "מחקרי שוק" מוקדמים שייעשו בקרב הציבורים שפוקדים את האתרים הללו לגבי העדפותיהם ביחס לצדדים שונים של התכנית שייקבעו בתקנות .

  9. בתור ג׳ינג׳ית, הכיכר היא מבחינתי חוץ לתחום. לכל היותר אני ממהרת לחלוף על פניה, מחשבת מרחקים כדי לצמצם חשיפה ככל הניתן, חמושה בכובע, עליונית וקרם הגנה ומזיעה עד עילפון. הגיע הזמן שנבין שאנחנו בישראל ולפני כל המוניומנטים האסתטיים (שעליהם עוד אפשר בהחלט להתווכח) צריך לדאוג להגנה מהשמש הקופחת. וטוב ייעשה אם יוקמו ציליות בכל המשטחים הציבוריים החשופים לטובת מי מאיתנו שלא ניחנו ביכולת הגנה על עורם כאחרים. ואם כבר- אולי כדאי שאדריכליי הנוף ישקיעו בתכנון זה ממיטב זמנם ומרצם. זה בטח יועיל הרבה יותר מערוגות זוויתיות, מקווי מים רבועים וחסרי שימוש ומרצפות ענק שמלהטות בשמש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.