האביב כבר פה מזמן, אדר קטן עלים | צינית קרולינית 'שלינגס' ותאנה כצמח בית.

כל מי שעינו בראשו רואה כי בשבועיים האחרונים ההצגה הגדולה בתבל נכנסת לשלב הדרמה (ולא אני לא מתכוונן לבחירות הקרבות או לאופציה שראש ממשלת ישראל ימשיך לכהן בכפוף לשימוע ותחת משפט ועד להרשעה במחוזי ולערעור לעליון ולהרשעה חוזרת וערעור בהרכב מורחב עד זָרָא כפי שמתחייב מהוראת החוק!) אני מתכוון כמובן למה שמתרחש מה שמכונה "מטר מאיתנו" ואיש אינו ער לו עד שהפנו את תשומת ליבו לדבר לאחר שראשו היה טרוד בענייני דיומא ("אוי תראו מרבדי כלניות אדומות!")

על פי רוב אנו מתייחסים למונח אביב כזה שמגיע לאחר החורף אבל ארץ ישראל בגבולות הילדותיים שאנו משרטטים בדמיוננו המפותח אינה זוכה לחורף כלל. לפחות לא מאז תם עידן הקרח האחרון. השרידים לו בדמות עצים נשירים כאלה אטלנטית, אגס סורי או אלון התולע מספרים לנו שפעם למונח Winter Is Coming באמת היה פה משמעות. שיתלו באוקטובר אלון מצוי, חרוב מצוי או זית אירופי במרכז החרמון  נניח 1700-1800 מטר ומעלה ולכו לחפש אותו באפריל, נראה מה תמצאו. כמה ענפים למדורה לכל היותר.

החורף שלנו הוא בדיחה לכל מי שעבר אחד כזה בגולג בפצ'ורה לדוגמה. לכן רחבי עלים ירוקי-עד משגשגים כאן כמעט בכל רום והנשירה המשמעותית היא בכלל בקיץ בשל עקת המים (רקפת, כלנית, חצב ושאר גאופיטים, קידה שעירה, חלבלוב מגובשש וכולי). אנחנו פשוט מפונקים וכשאמא מפולניה/מרוקו/תימן צועקת על הילד "קר לי רק מלהסתכל עליך!" בעודו יוצא ללא מעיל עדיף לא להתייחס לכך בכובד ראש.

חורף אמיתי, צפונה לחומה או לפני עשרת אלפים שנה.
חורף אמיתי, צפונה לחומה או לפני עשרת אלפים שנה.

ולכן כאשר בירושלים או קל וחומר במישור החוף אנו חוצים את ה21 לדצמבר מתרחש ממש משהו מופלא. זה לא רק התארכות הימים אשר בבת אחת נמתחים 45-60 שניות כל יום (לעומת הזמנים טרם היום הקצר בשנה שיכולים להשתהות משך 3-4 ימים על אותה שעת שקיעה) אלא בעיקר עוצמת הפגיעה; כדור הארץ הצפוני נוטה על צירו, הולך ומקהה את זוויתו במהירות כלפי השמש. חישבו על עקומת פגיעה של מכונית במהירות מאה קמ"ש המתנגשת ישירות בקיר לעומת מכונית המגרדת אותו מן הצד (קיץ מול חורף). האנרגיה העצומה הזאת מחוללת שינויים דרסטיים כאשר אין מעטה שלג הקובר את מפרשי הפוטונים של הצמחייה. בכל מקום עלים מניצים, ניצני פריחה מתמיינים, פְּטוֹטֶרֶות מתארכות מחפשות מאחז להתלפף עליהם.

אנחנו כבר בעיצומו של האביב.

בראשון לינואר נסעתי לחרמון להביא חומר ריבוי לאדר קטן עלים. אורי פרגמן כתב עליו לפני קרוב לשנה אני התלהבתי עד בלי די ובירור קצר העלה שהעץ אינו בר השגה ולא נשתל בעבר כלל כעץ נוי. הוא אף אינו מצוי בגנים הבוטניים של גבעת רם, הר הצופים או כל אוסף אחר. כיצד הוחמץ עד היום לא ברור, אורי כבר הצליח לפני כמה חודשים להנביט זרעים ואני יצאתי להביא ייחורים וזרעים למשתלות (קיבלו משתלת נטף וחורשים). זהו עץ קטן-בינוני 7-10 מטרים, עם עלים קטנים יפיפיים וצבעי נשירה מרשימים בצהוב-כתום עד אדום. בישראל (טוב תלוי את מי שואלים) גדל רק בחרמון מרום 1400 מטר אבל בנכר גדל בבר בגבהים של 600 ויותר (מרוקו, פורטוגל, טורקיה, סוריה, לבנון ועוד) למי שתוהה אם יצליח במישור החוף נצטרך להמתין ולראות אך אם כליל קנדי מצליח לעשות זאת אז הסיכויים הם לא רעים כלל.

1 לינואר נשיר לגמרי בסביבתו הטבעית. 1400 מטר בחרמון - אדר קטן עלים
1 לינואר נשיר לגמרי בסביבתו הטבעית. 1400 מטר בחרמון – אדר קטן עלים
וידוא הריגה - עלים על הקרקע וזרעים על העץ. אדר קטן עלים
וידוא הריגה – עלים על הקרקע וזרעים על העץ. אדר קטן עלים
זה לא הפוך זה אתם הפוכים. זרעים על הענפים. אדר קטן עלים
זה לא הפוך זה אתם הפוכים. זרעים על הענפים. אדר קטן עלים
ותודה לאבי אלקיים! ייחורים רגע אחרי.
ותודה לאבי אלקיים! ייחורים רגע אחרי.

למרות שכתוב שקצב צימוחו איטי מאוד אני בספק רב אם תיאור זה נכון בגינה עתירת קומפוסט עם השקיה, גם על אלה אטלנטית כתוב במקומות רבים שהיא איטית עד אימה ובכל זאת עזרא ברנע שכנע אותי שבתנאי גידול מיטביים היא רצה מהר יותר אף מאלה סינית. כלומר מהר יותר ממטר בשנה, אולי אף יותר ממטר וחצי.

חוץ מזה כמה שני עניינים: צינית קרולינית 'שלינגס' (ננה) זה המכונה 'זן ננסי' אינו כה ננסי כפי שייחלתי לו. סימה קגן מתארת אותו כמטר רוחב/גובה. לאחר שנה וחצי- שנתיים צימוח בכמה גינות דומה שרוחבו נע בערך סביב 120 ס"מ וגבהו 160-170 ס"מ. כל החומר שאתם מוצאים עליו באינטרנט הוא מאתרים בהם גוזמים אותו בהקפדה לצורות כדוריות במיטב מסורת סירוס הטופיארי. אבל גם שם כבר ראיתי שיש שמתארים אותו כ150 ס"מ גובה אך כאמור הוא אף גבוה מכך. אני מאוד מאוד מקווה שהוא אינו כמו הזן הנקבי 'פרייד אוף יוסטון' שמגיע לגובה 5-6 מטרים והוא יתקע עכשיו בגובהו הנוכחי. לעתים כתיבה על צמחים לא עוברת ביקורת של זמן ממושך דיו או שאינה מתעדכנת גם לאחר שהטקסט בבירור אינו עומד במבחן הזמן. למשל אקליפטוס מסמרי קק"ל עליו סימה קגן כתבה כבר לפני עשר שנים: "בגינה מושקית, השיח מתפתח לצורת כדור שיכול להגיע ל-2 מטר גובה ורוחב", בצמח השדה זה עודכן ל4 מטר. אני שתלתי אחד לפני קרוב לעשר שנים. אם לא היו גוזמים אותו כבר מזמן היה עובר את ה6. בשתילי הר יש אחד בערך בגובה זה.

עדכון מאוחר 14/1/2019 בעקבות הפוסט פנה אלי איתי שגיא מ'שגיא – צמחים פורחים' שעוסקים בריבוי הצינית. יתכן שהציניות שנשתלו על ידי בכמה גינות בשנתיים האחרונות לא היו 'שלינגס' אלא זריעים לא מבוררים אך זכריים. הנושא נמצא בבדיקה. איתי שלח לי תמונות בהן נראה בבירור צמחים בני קרוב לחמש שנים בתוך מיכלים של 50 ליטרים וגובה העלווה לא עולה על 40 ס"מ!!! זה נראה מדהים ממש, יחד עם זאת יש גם תמונה ממכון וולקני של זריע זכר בגובה 4 מטרים וברוחב 2 שנראה מרשים מאוד אך יש להבין האם אלו שנמכרו כשלינגס יגיעו לכך או לא, אם כן בוודאי שאאלץ לעקור את מרבית אלו שנשתלו, אני מציע לאלו שעשו בשתילים זהים שימוש בעבר מעקב לראות האם הם גדלים לממדים דומים או לאו.

הנה תמונות:

צינית 'שלינגס' משמאל צינית 'וויל פלמינג' מימין וזן זריע נוסף במרכז תמונה מאיתי שגיא
צינית 'שלינגס' משמאל צינית 'וויל פלמינג' מימין וזן זריע נוסף במרכז תמונה מאיתי שגיא
צינית זריע מכון וולקני - ארבעה מטר גובה, שניים רוחב. מבנה זקוף אך לא קטן.
צינית זריע מכון וולקני – ארבעה מטר גובה, שניים רוחב. מבנה זקוף אך לא קטן.
'שלינגס'? לא ברור. כבר 170 ס"מ גובה. שנה וחצי מהשתילה בשדי חמד
'שלינגס'? עכשיו כבר ברור שלא.  170 ס"מ גובה. שנה וחצי מהשתילה בשדי חמד – לעקירה

ולנושא הבא:

הכנסתי לפני קרוב לשנה לתוך הבית פיקוס כינורי (Ficus lyrata), כמו מיני פיקוס רבים שגדלים ביערות העד הם מתחילים את חייהם תחת חופת היער המצלה ועם השנים עם מזל יותר או פחות של תמותת עצים אחרים או פשוט השתלטות עליהם הם מוצאים את דרכם אל השמש אך יש להם יכולת לחיות כאמור גם בתנאי צל. לכן משתמשים בהם לעיתים קרובות כ"צמחי בית" ולצערי אנשים רבים חושבים שכאשר הם ממצים את עצמם בבית עליהם לשתלם בחצר אז הם כמובן פורקים כל עול והופכים למפלצות של ממש. אבל לא על כך רציתי לדבר אלא על הפער בין האופן בו הם גדלים במשתלה/חממה לבין הבית. בתנאי הגידול בחממה הם גדלים תחת רשת צל המפזרת את האור באופן שווה. ברגע בו הם נכנסים אל תוך הבית שוויון האור מופר, הם "רואים אור" רק דרך החלון ולכן צורת הצימוח משתנה ומתמקדת בניסיון להגיע לאור. התמונות שאתם רואים באינטרנט הם בבירור צמחים שזה עתה נקנו ועברו למשכנם החדש, הנה דוגמה לפיקוס הכינורי כאשר החיפוש בגוגל הוא תחת ficus lyrata indoor:

פיקוס כינורי בבית, פנטזיה אל מול המציאות
פיקוס כינורי בבית, פנטזיה אל מול המציאות

והנה תמונה מהפיקוס שלי שגדל לו לאיטו כבר שנה, זה אחרי שלפני שלושה חודשים כבר סובבתי אותו 180 מעלות והוא חזר ונטה אל החלון:

משיכה חזקה לאור, אחרי סיבוב של 180 מעלות לפני שלושה חודשים חזר לסורו.
משיכה חזקה לאור, אחרי סיבוב של 180 מעלות לפני שלושה חודשים חזר לסורו – ficus lyrata indoor

בקיץ בעת שטיילתי ביער לידנו נפלה על ראשי ממש כתפוח חמצמץ על ניוטון תאנה בשלה. לפתע התחוור לי שצורת הצימוח של התאנה הלו היא פיקוס התאנה (Ficus carica) דומה מאוד לאופן בו פיקוסים גדלים בג'ונגלים במזרח. לעתים קרובות רואים אותה ורק אותה מבצבצת מתוך בורות ומערות היכן ששום עץ אינו מצליח. היא מתחילה את חייה בלשלשת עטלפים או ציפורים שעשו את צורכיהם ומצליחה לצמוח באפלוליות המערה עד שהיא עושה את דרכה כלפי האור. לכן חשבתי לי שאין זה מן הנמנע שניתן לגדל תאנים גם בבית. חיפוש בגוגל הניב מעט מאוד הבנה ותמונות שגם הן בבירור מבוימות, הנה:

תאנה בבית? היתכן תמונה מבויימת, אך שווה ניסוי
תאנה בבית? היתכן תמונה מבויימת, אך שווה ניסוי
חיפוש אחר ficus carica indoors מעלה את התוצאות האלו
חיפוש אחר ficus carica indoors מעלה את התוצאות האלו

בנוסף לכך לתאנים יש יכולת לחיות בתוך נקיקים וסדקים במשך שנים רבות מאוד כמעט ללא התפתחות העלווה כל עוד השורש לא מוצא דרכו לאדמה או למקור מים.

הצעתי לגל ישראלי להכניס קודם כל תאנים לחממה היכן שמגדלים את צמחי הבית כגון שאר הפיקוסים. אני מציע שמשתלות נוספות יעשו זאת. כמו כן הכנסתי בעצמי אתמול שתיל תאנה שקוצץ אל תוך הבית ואפילו לא צמוד לחלון. אם ישרוד הוא יוכל לספר על כך.

בשבוע שעבר נפטר מיכאל אבישי שהיה אחד ממורי ומשכילי וממנו למדתי רבות רבות רבות אודות צמחים. באמת רבות. ייסד את הגן הבוטני בגבעת רם והיה מנהלו המדעי עד יציאתו לגמלאות. מלבד הבנתו האדירה בצמחים ניחן בהומור מצוין ושתמיד עמד על כך שגם עם כל הבנתנו את מורכבותה של מערכת עולם הצומח היא עדיין מוגבלת. לצמח כמו שנהג לומר "זה לא משנה" הוא תמיד ימצא ביטוי חדש שאינו נכנס בקופסה.

12 תגובות בנושא “האביב כבר פה מזמן, אדר קטן עלים | צינית קרולינית 'שלינגס' ותאנה כצמח בית.”

  1. עד היום שמעתי הרבה אנשים שמקוננים על לכתם של הלקטים ציידים אבל געגועים לעידן הקרח? זאת הרוח!

  2. מי מתגעגע? בכל מקרה זה היינו הך. סיום עידן הקרח חופף בערך את המהפכה החקלאית והידע שנרכש אחריה שהעביר את האנושות לפזה הנוכחית שלה. בלי ספק היה זוועה אז, זה לא אומר שגם היום זאת אינה זוועה, רק לקבוצות שונות ואחרת.

  3. גם אני סמכתי על המלצת סימה קגן באתר שה"מ כשנטעתי את האקליפטוס מסמרי קק"ל כשיח חסון אך צנוע יחסית…
    אצלנו בגינה גובהו כבר בין 7-8 מ'. צפוף ומסתיר את הנוף. מרבד העלים הנושר ממנו מכסה קוטר של 12 מ' לפחות ובצלו מתחת לשלכת הזאת מתו כל השרועים האומללים. גיזום וניסיון לדילול ענפים מעודד צימוח רענן והתפצלויות אין ספור.
    לכרות? בסמיכות לטו' בשבט? לא בבית ספרנו.

  4. לא הבנתי מה הקשר בין הפתיח בענייני נתניהו לבלוג הגינון.?
    גינון אהבתי, פוליטיקה קצת פחות.

  5. חני זה ממש מזעזע. אני הייתי כורת. זאת מפלצת.
    ערן בלוגינון ידוע כבלוג גינון בו מובעות עמדות שונות חלקן אף נחשבות כחטא מוחלט בגבולות הגזרה. אני רק מציין קצת רחוק יותר את מה ששמעתי במו אוזני ביומיים האחרונים מהשר הממונה על משטרת ישראל. ממש כך.

  6. היי אבינדב,
    הנושאים, התמונות שאתה מעלה והגינות שהקמת – מרתקים.
    אבל השפה ודרך ההתבטאות שלך מעל הכל.
    יישר כוח !
    אסתר ( :

  7. על רוב המידע באשר לפרופורציות צמחים ותנאי גידולם, לא ניתן לסמוך כלל ועיקר.
    אין כרגע דרך לברר אמינות של מוצא צמחי, וזנו\תת זנו\… האמיתי. מערכת הבקרה הגלובלית לעניין זה, התרסקה לחלוטין.
    מרבית החומר הצמחי המיובא למחוזותינו, הינה "תערובות ובני תערובות" לא מזוהים בדייקנות מספיקה.
    למעט חומר צמחי שלט זכה לעניין מספיק עד כדי שיוכלא.
    חורף ? היה פעם בירושלים, אבל כבר זמן שהוכרז כ"נעדר"…
    חוץ מזה
    https://www.youtube.com/watch?v=bjOqqJcJ15U
    ובמילים
    https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=459&wrkid=30342

  8. המאמר נהדר. תמיד מחדש ומרחיב את היריעה מעניין ומאתגר.
    יש שקיפות ושיתוף לגבי משתלות.
    תודה רבה לך

  9. לא לכך התכוונתי בנוגע לאביב, פוליקר מניח שהוא נע בין אדר לניסן שזה פחות או יותר אפריל מאי. אני טוען שהאביב נמשך מה22 לדצמבר עד מאי. אין חורף, אין תרדמה. פשוט אין.

  10. אדר קטן עלים או חרמוני כמו שנקרא בעבר הוא באמת עץ יפה. בעבר כשהחרמון היה יותר נגיש הכרתי פרטים יפים באזור ברכת נקר בואך הר דב, אבל הכי מעניין היה למצוא אותו גדל בחורשה טבעית לא הרחק מעיינות שבעא (1982). שם היו עצים גדולים במיוחד, ובגלל רעיית יתר כל הקומה התחתונה "נגזמה", וגזע מרכזי גבוה בלט לעין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.