שונות (מריה סיבילה מריאן / מטמורפוזה / רומניה קליפורנית)

לפני שבוע לרגל ט"ו בשבט הייתי בסיור
בעישביה ובספרייה הלאומית של האוניברסיטה העברית בגבעת רם. היו שם פרטים מעניינים מאוד כגון עצים שנמצאו במצדה וממתינים למיון (אולי יום אחד עוד ימצאו מה הוא אותו אפרסמון שהוביל לכל הטירוף הזה), מכתבים עם דגימות "אם החיטה" של אהרונסון ועוד. בין השאר גיליתי אישה מדהימה שחיה לפני שלוש מאות שנים, חריגה בכל קנה מידה.


מריה סיבילה מריאן 1703 – סורינם

שמה מריה סיבילה מריאן – Maria Sibylla Merian ומלבד כשרונותיה ברישום, ציור ותחריט ובתצפיותיה באנטמולוגיה ובבוטניקה היא היתה פורצת דרך פמיניסטית מאה וחמישים שנה בטרם התחילו להשתמש במונח פמיניזם. חייה שהונעו על ידי חקירה חופשית ביטלו עכבות חברתיות והובילו אותה למעמד קיצוני ביותר על רקע היחס לנשים ויכולתן לרכוש השכלה, לבחור אמצעי פרנסה ולנוע בכוחות עצמן. אם אקצר את היריעה (שאני ממליץ בחום לקרוא קצת יותר ממנה) היא נולדה ב1647, התחתנה בגיל 18
"כמו שצריך" ילדה בגיל 21 ובגיל 31 שתי בנות (יתכן שנולדו עוד ומתו דבר שהיה נפוץ מאוד על רקע התנאים ששררו בתקופה ההיא) נפרדה מבעלה שנים ספורות לאחר הולדת ביתם השניה והתגרשה בגיל 45. עד אז כבר למדה לטינית, היסטוריה של הטבע ופירסמה מספר ספרים. בגיל 52 נסעה לסורינם (!!!) עם שתי בנותיה לחקור את הצומח והחי ופירסמה ספרים שהיממו את הקהל באירופה. כששמעתי זאת עמדתי מעל שולחן עם ספרייה המקוריים ואני מודה שהייתי המום בעצמי. רק לחשוב כמה אינטיליגנציה הלכה לאיבוד במשך מאות שנים של חברה פטריארכלית, של גזענות. אפילו לא פרומיל ממה שהיינו יכולים להגיע.
אֶפֶס קָצֵהוּ. לחשוב כמה אינטיליגנציה הולכת עד היום לאבדון בגלל חלוקה שבטית, מעמדית, מדינית, חלוקה של התניות גְּרִידָא , לא שונות במהותן מהתניות על פטריארכליות.

יש הנחה מובלעת שהעולם התפתח בזכות תרבויות מסויימות ותפיסות מדיניות שהולידו מחקר, ידע ואמנויות, למשל מרבים להדגיש את היחס בין מספר זוכי פרס הנובל ליהדות. כל אלו הם סילוף גמור של משמעות הדבר ואינם אלא פרספקטיבה שטחית לתופעה הגלויה. העולם לא התפתח בזכות כל אלו אלא למרות כל אלו. לו בני האדם היו חופשיים מהבלים כגון פטריארכליות, גזענות, מעמדות וחלוקות שקר של דתות, אדיאולוגיות ולאומים לא רק שלום אמיתי היה שורר אלא היינו חווים קפיצה אבולוציונית של התרבות כולה, מימוש פוטנציאל כביר. התפיסה המעוותת שאומרת שמלחמות הובילו להתפתחויות טכנולוגיות למעשה מודה בהכנעה, בהתרפסות, בהשתחוות לאלכסנדר הגדול (הגדול!), ליוליוס קיסר, לג'ינגיס חאן, לנפוליאון, למאו דזה דונג, סטאלין וכן, בהחלט משבחת גם את "זה שאין לנקוב בשמו" כולנו חבים להם ולעוד אלפי אותם רודנים רצחניים משחר אנושיותינו על רחבי הפלנטה חוב אדיר על פיתוח האנושות. גם אם השתמשנו הלכה למעשה בידע שרכשנו תוך כדי התפתחות התרבות האנושית, הרי שבוודאי איננו נזקקים עוד להמשיך לשאת אותם גם היום כרחיים על צווארנו. כבר עברנו את הגדה, אין צורך להמשיך לשאת את הסירה.

איזו אדם דגול. איזו התבוננות ואומץ והתעלות מעל לכל המוסכמות. מריה סיבילה מריאן ראויה לכינוי דמות מופת.

אחד מהשגיה הגדולים של מריה סיבילה היה גילוי שלבי התפתחות הפרפר. ב2019 נראה לנו הדבר ברור מאילו כי איננו שמים לב כמעט לדבר פרט להפגזות רפש של רייטינג על המרקע אך בלעז נהוג לקרוא למעבר התפתחותי זה מטאמורפוזה. שם זה מרמז כיצד ראו את הדבר משך מאות ואולי אלפי ורבבות שנים. המילה מטא ביוונית היא 'מעבר' או 'לאחר' וניתן לראות אותה מופיעה במשמעות של 'מעל'. גם לאחר ההבנה האנטימולוגית כי חרקים לא בוקעים מהאדמה וזבובים לא בוקעים מצואה כפי שחשבו לפני מאות שנים לקח עוד מאות להבין את התהליך לעומק המולקולרי-ומנגנון הDNA שכופה את ההתרחשות.
רובנו עוד חושבים שהזחל בתוך הגולם "משנה עצמו" לפרפר ומצמיח כנפיים אבל זהו באמת תהליך מדהים של הרס עצמי ובניה מחדש. כבר למעלה מעשרים שנים זכור לי תיאורו של דייויד אטונבורו חוקר הטבע האוטודידקט הנפלא בספרו "החיים עלי אדמות" אם אקצר את דבריו הרי זה בערך כך: עוד בשלב הביצה נחלקים התאים לשניים. סוג אחד נשאר רדום והשני בונה עצמו כזחל, לאחר שהזחל מגיע לשיא גודלו ומגן על עצמו בפקעת (שלב הגולם) התאים הרדומים שגודלם כמובן מיקרוסקופי מתעוררים, ניזונים מתאי הזחל והופכים לפרפר – למעשה הוא "אוכל" את עצמו. אכן פעולה מדהימה ולכן הביטוי מטאמורפוזה מצביע על משהו 'גבוה' מעבר להבנה.

עוד אחד מסורינם
אוכל את עצמו.

הנה קטע וידאו מדהים של דיויד אטונברו מהBBC על פרפרים, צרעות ונמלים. לא תאמינו עד שתראו, ממש ג'ון לה קארה של עולם החי! מזימות בתוך מזימות.

משמר השבעה ומתן

במשמר השבעה הגינה (גינת הטבעות) מתחילה לתפוס תאוצה ובעוד זמן קצר יהיו שתילות חורף אחרונות. קווי הטבעות (בסוף יש מעל 300) מתחילים להטשטש ולהיטמע. באפריל- אני מניח שלמעלה מ50% מהם יבלעו לחלוטין ועד האביב של 2020 99% יעלמו.

הנה שתי תמונות מאוגוסט מיד לאחר השתילה ואחר כך תמונה מדצמבר:

מדשאת אחו וטבעות בטון אוגוסט כמעט מיד לאחר השתילה.
אוגוסט לאחר השתילה

אחד הצמחים שהכנסתי שם הוא רומניה קליפורניתRomneya coulteri. שמעתי עליו לראשונה לפני שנתיים בערך מגנן בשם יוני שהציע לי זרעים שלו. הוא מכיר שיח בן עשרות שנים שגדל בבית קברות, סימה קגן כנראה גם מנסה וריאנטים שונים ויש עוד מספר מקומות בארץ בהם הוא שתול כמו הגן הבוטני בגבעת רם ובמקווה ישראל. ככול הנראה הבעיה העיקרית שלו הוא הריבוי; קשה ביותר להחזיק זרעים שנבטו וכן לייחר אותו או להוציא קנה שורש זוחל שיחזיק. אבל מעבר לריבוי המיידי הוא כנראה רגיש באופן קיצוני להשקיה עודפת ובמיוחד במיכלים לאחר ההשרשה דבר שמגביל את זמן השתילה שלו לסוף החורף עד תחילת האביב. דהיינו סביר שלא תמצאו שתילים של רומניה על מדפי המשתלות לאחר אפריל ואם כן אל תתפתו, תמתינו לפברואר מרץ שנה הבאה.

דצמבר

ניסיתי להכניס שם 12 שתילים, מראש ידעתי שהוא קשה מאוד בקליטה ולכן בכל טבעת הכנסתי 3-4 ומתוך כולם שרד אחד בלבד!

אני לא יודע בדיוק איך לבלוע את הצמח הזה. הוא מגיע לגובה ורוחב של 150 ס"מ ולעיתים קרוב ל200 ס"מ. למרות שראיתי אתרים שמתייחסים אף לגודל מעבר לכך (לסימה קגן גירסה קומפקטית יותר) העלים שלו אפרפרים, גזורים יפה ומעניינים. הוא צומח ומתרחב מקנה שורש זוחל ובאתרים רבים מומלץ מאוד להיזהר איתו בגינות מושקות שם קנה השורש עשוי להפוך לפולשני אך אלי בקר אמר שבגן הבוטני בגבעת רם הוא לא הבחין בתופעה הזאת כלל.

העניין המרכזי ברומניה הוא הפרח, זהו פרג לבן עצום כשאני אומר עצום אני מתכוון למשהו שדונלד טראמפ היה יכול להעמיד ממנו זר על השולחן בבית הלבן. קוטר הפרח מעל 20 ס"מ. כל עלה כותרת הוא 10 ס"מ ולכך יש להוסיף את מרכז האבקנים הצהוב. בלי ספק דבר עצום, אפילו ביחס לחוטמית זיפנית הענקית שמפציצה פה באביב. גם משך הפריחה לא ברור. האם רק אביב או גלים נוספים לתוך הקיץ אין זה ברור, יתכן שגם זה קשור להשקיה.

הנה שתי תמונות של רומינה בפריחה מהמרשתת:

זאת תמונה מקורסיקה! מויקיפדיה
מכנים אותו גם פרג ביצת עין – fried egg poppy התמונה מהאתר הזה
כך זה היה נראה באפריל אשתקד – הצבת הטבעות

לכן בכל מקרה זה הוא צמח שמתחייב להשאירו "מאחור", מה שמכונה גם "קו שני" ואפילו "קו שלישי". הוא דורש שמש ישירה ונמתין ונראה מה הוא יעשה – בסבלנות.

במתן עומדת להסתיים גינה קטנה, הכנסתי לתוכה טרסה חדשה בגובה 120 ס"מ ובאורך 10 מטרים שמאפשרת שתילה מקסימלית של צמחים. כפי שכתבתי בעבר גינות קטנות מצריכות צמחים קטנים ובכדי לאפשר עליה לגובה ויחד עם זאת להישאר עם מגוון רחב וחלל שאינו נחסם נדרש מרחב תמרון שקשה מאוד להשיג. באופן הבא יצרתי קיר אשר מהחלק העליון שלו הצמחיה שאופי צימוחה אנכי תעלה לגובה 100-150 ס"מ מעל הטרסה. ובנקבים תהיה צמחיה שתיצור שכבה נוספת בנפח 30-50 ס"מ מהקיר (30-50 מעל הנקב ו30-40 תחת הנקב) ותכסה אותו. ומהחלק התחתון תהיה עוד צמחיה שתעלה 50-70 ס"מ עד לסגירה עם צמחיית הנקבים.  ב"קיר" הזה שבסוף צימוחו יהיה גובהו 220-270 ס"מ יהיו קרוב לחמישים מינים שונים וכל רוחבו יהיה פחות ממטר. הנה:

טרסה אחת, צימוח כפול
פלרגון בשרני בחזית התמונה, אחריו געדה נמוכה, לאחר מכן גרמית משתרעת ועוד ועוד ועד. כמעט חמישים מינים על 2.5 מטר גובה ו10 מטר אורך. הנפח לא יעלה על מטר.
מראה חזיתי. לפני קו "הקיר הירוק" עוד שלושה מדרגים נוספים בגובה 40 ס"מ, 20-30 ס"מ ועשרה ס"מ. ואז מדשאת אחו קטנה.

מלבד זאת גינה בתמרת שבצפון קורמת עור וגידים בימים אלו, טופוגרפיה מעניינת, בעיקרה שיקום. וגם נכנסו מספר גינות של תמ"א 38 נוספות בשלב מוקדם עדיין של תכנון.

וביום רביעי אתארח במשתלת שגיא, יצא דברים טובים מגילוי טעויות הצינית עליה כתבתי לפני שני פוסטים. יש להם הרבה דברים מעניינים שאינני מכיר. נלמד ונחכים ונחזור אליכם עם הערות ותמונות.

ולסיום שוב אני רוצה לבקש מקהל הקוראים החדש כמו גם הותיק: בלוגינון קיים כבר 8 שנים, פורסמו בו עד כה 168 פוסטים ו1700 תגובות. זה כבר מתחיל להיאסף לגוף ידע, תצפית וביקורת רחב. ומבקרים בו אלפי קוראים בחודש. אך אני חש שהוא יכול לגדול לממדי תפוצה רחבים בהרבה. אם אתם מכירים אדריכלים, אדריכלי נוף, גננים, בעלי משתלות, בעלי תפקידים במועצות ועיריות. חובבי צמחים/טבע/גינון או תרבות מסוגים שונים ומשונים שהיו מעוניינים להכיר את הבלוג אנא הזמינו אותם באמצעות קישור.

ניתן להירשם לבלוג ולקבל התרעות במייל וכן ניתן להירשם דרך הפייסבוק של בלוגינון וגם שם לראות פוסטים חדשים שיוצאים. כמו כן קיימת פלטפורמה נוספת באינסטגרם שהיא קצרה בהרבה כמתבקש.

תודה רבה.

13 תגובות בנושא “שונות (מריה סיבילה מריאן / מטמורפוזה / רומניה קליפורנית)”

  1. תודה על הדברים החכמים!
    מריה סיבילה מריאן היא באמת תופעה מפעימה ביותר. לפני כמה שנים ראיתי תערוכה גדולה שהוקדשה לה ב"שטדל מוזיאון" בברלין ובה סדרות-ענק של עבודות ושל מחברות הלימוד שלה, מנעוריה ממש. יש גם סרטון מצויין של המוזאון על אישיותה וההקשר החברתי והתרבותי שצמחה מתוכו בעיר פרנקפורט של המאה ה-17. https://www.staedelmuseum.de/de/maria-sibylla-merian.
    לעניין הרומניאה: יש [או לפחות היה] שיח ענק בקמפוס האוני' העברית בגבעת רם ממזרח לחניון שמול האקדמיה למוזיקה, ליד הבניין. ולא הייתי מזכיר את שמו של טראמפ באותו טקסט בו מפיע הפרח היפה הזה, על עלי כותרתו העדינים, המקומטים קצת. ובעצם – לא הייתי מזכיר את שמו בזיקה לאיזשהו דבר בעל-ערך כלשהו.

  2. אריאל! זה ממש כמו Humperdinck בנסיכה הקסומה. !Humperdinck! Humperdinck
    איזה מופע, הרי לא ניתן להמציא אישיות כזאת, תסריט כזה. ממש דוקטור סטריינג'לאב. צריך להסתובב עם קערת פופקורן כל היום.

  3. כיף של פוסט לקרוא אותו אבינדב יקר! 🙂
    אוהב מאוד את העידכונים על הגינות השונות, את שלבי הצימוח והגדילה, את ההתקדמות בתוואי השטח והפאונה ובמיוחד במיוחד את התמונות.
    כמה חבל שבתואר במדעי החיים לא מלמדים אותנו איך האורגניזם חי ומתנהג ואיך מגדלים אותו (פרט לחיידקים ותאי גזע) ומתמקדים בעיקר ברמה המולקולרית.
    מבחינתי להיות גנן ידען כמוך זה סוג של שאיפה.
    במקרה של בלוג גינון, התמונות מספרות לפעמים את כל הסיפור 🙂

  4. אבינדב היקר, היה כיף לראות אותך השבוע ואיזו הפתעה נעימה! רומניה חקוקה בזכרוני מהמראות הראשונים המהממים בגן הבוטני בחלקת צפון אמריקה כמובן, ממש בסמוך לשביל, ונדמה לי גם לציאנוטוס העצום. יפיפיה ענקית מהאגדות…
    בWisley הכרתי אח"כ את רודבקיה מקסימה והקרדיוקרינום ג'יגנטום שהצטרפו לסדרה האגדתית 🙂
    Rudbeckia maxima
    Cardiocrinum giganteum

  5. האם יש אפשרות להגיש תלונה במשטרה …..נגד מחלקות גינון בערים בישראל ,אשר גוזמות עצי זית ושאר צמחיה , לצורות של דביבונים
    צפרדעונים
    ושאר חיות.
    אני קוראת לעצור את המנהג המגונה הזה!

  6. סבינה תחסכי את עניין המשטרה ובתי המשפט וגשי ישר לחבל התלייה.

    יוני ממש אבל ממש שמחתי לראות אותך. עוד צריך להוציא פוסט בעניין המשתלה

  7. אני מכיר רומניאה נס ציונית אחת ששורדת בשולי מדשאה מושקה כבר למעלה מ30 שנה, ונראה שמתפשטת היטב דרך השורשים. הפריחה לא שופעת כמו פעם, אבל מצד שני – כבר 30 שנה שלא גזמו, דיללו או נגעו בה.
    הייתי נותן לה את הטייטל "חסונה".

  8. תודה אבינדב.
    מבוקשך להרחיב את קהל הקוראים ניתן, ותשמח לשמוע שאתה "ספרות חובה" לסטודנטים לגינון טיפולי בסמינר הקיבוצים…
    ככה שאצלנו שמך הולך לפניך, ואגדות עתיקות עדיין מספרות על הביקור שבו אירחת אותנו בגן המנזר.
    תודה על הסקרנות ועל השיתוף הנדיב.

    בכל הזמנת צמחים, כמעט לכל גינה שתכננתי, הזמנתי רומניה קליפורנית…
    אחרי שחזיתי בפריחתה בחוות הנוי, אי שם באלף שעבר.
    מעולם לא קיבלתי פרט אחד, אפילו לא בהזמנה לגן שנשתל בימים אלה.

    אז מי מרבה אותה?
    מהו קוד הסתרים להזמנה?

  9. שלום נורית. תודה רבה.

    תבדקי במלצר, שנה שעברה היה להם אבל כאמור בזמן הלא נכון. נטף כרגע בתהליך הריבוי, אני מניח שתוך כמה שבועות יהיה להם מוכן והם יעבירו לשתילי הר ואולי למשתלות נוספות. אני מצאתי כמה שורדים בפינה נידחת, פריווילגיה של מי שמכיר כל פינה ופינה במשתלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.