עץ זית סינתטי, ייעור ועוד

עץ זית

הימים למרות התקצרותם נשארים עמוסים, הבחירות בארצות הברית קרבות, השלכת המקומית עומדת בפתח ועולם כמנהגו נוהג.

בכיכר התנועה סמוך לבית הנשיא בירושלים הוצב לפני מספר חודשים עץ זית חדשני. זאת נקודה תרבותית שמסתבר שאינה קופאת על השמרים. כתבתי בעבר כמה פעמים על ככרות תנועה, מדשאות ועצי זית (פה ופה לדוגמה).

לקח לי זמן מסוים לגבש את דעתי על המייצב החדשני הזה, מצאתי את עצמי אפילו מסתובב במעגל כמה דקות. אז קודם כל לפני שאמשיך הנה תמונה:

אבן גיר, ברזל, פלסטיק. זית בכיכר תנועה.
אבן גיר, ברזל, נחושת. זית בכיכר תנועה.

באחד הפוסטים הקודמים שרטטתי את הסקיצה העתידית הזאת:

מעגל תנועה עתידי - לא צריך גם את הפלסטיק. יספיקו המילים.  סימון המסומן.
מעגל תנועה עתידי – לא צריך גם את הסינתטי. יספיקו המילים.  סימון המסומן.

אז אנחנו לא רחוקים מהיום הזה כנראה, כאמור לא ברגע אחד גיבשתי את דעתי, הזית הזה הוא מתחכם במידה מסוימת, לא מתוחכם אלא מתחכם, עבודת הברזל מפתיעה מאוד בתחילה משום שהיא מתקשרת היטב עם פיתולי הזית של העץ הממשי. אני מניח שהייתי מוחא כפיים לו הברזל היה נשאר כמו שהוא באופן כזה או אחר, אז הסיפור כולו היה שונה ועובר טרנספורמציה מופשטת אבל יוצר העבודה נשאר כל הדרך בתחום הסימבולי והקונקרטי והלביש על הקונסטרוקציה עלים מנחושת שנראים כמו מפלסטיק ואולי גרוע מכל הניח את כל המשא עתיר המשקל על משטח אבן גיר מנוסר שמשמש כסלע קונסטרוקטיבי לבניית טרסות באלפים ורבבות והבולדר הזה בתורו מונח על בסיס בטון, פלטפורמה לפלטפורמה.

היה מעניין, מושך, מסקרן ופתוח ללא שיעור לו הברזל היה יוצא מהאדמה כמו שהוא. אך הבנאליזציה שהמושג עץ זית עבר בתרבות שהפכה אותו לחפץ אומד סטטוס שהועתק משדות בעל שם הוא עומד חמור סבר מאות שנים ובונה את פיתוליו לאיטו אל חצרות הבורגנות המושקות שהופכות את ענפיו לחלקים וישרים פשוט גורמת לו עוול ולכן היצירה לא מצליחה להתרומם מעבר לדימוי צורני שחוק לצילומי מזכרות לתיירים.

הנה עוד שתי תמונות:

אם רק הייתה נשארת הקורוזיה ללא תוצרי הפטרוכמיה. חבל
אם רק הייתה נשארת הקורוזיה ללא העלים חבל
בחירות תמוהות, בסיס וחיבורים
בחירות תמוהות, בסיס וחיבורים. היה צריך להיקבר בתחתית באדמה ופשוט לצמוח ממנה. החמצה.

אז מה לעזאזל יש לנו פה? עץ זית? מדשאת כיכר עם סימבול זית? פסל של עץ זית? פסל של כיכר? אולי זה בכלל פרודיה על תומרקין ורק לא הבנתי? אולי. החמצה גדולה.

אבי אלקיים אצלו אני מתכנן כרגע גינה שלח לי את התמונה הזאת בשבוע שעבר:

מושלם לעשיית צרכי הכלבים.
מושלם לעשיית צרכי הכלבים.

כמובן שזה לא פעם ראשונה שרואים עצים ממשיים עטופים ביריעות פלסטיק ירוקות אבל בתוך המטריצה הציבורית של עצי רחוב אני טרם ראיתי זאת. בדיוק ביום שישי הייתה לי שיחה עם אדריכל הנוף ישי חנון על הפערים בתפיסת החלל התת קרקעי הנדרש לפיתוח מערכת השורשים בין פרויקטים ציבוריים בישראל ובאירופה, שם מתכננים כרגע במקומות מסוימים מערכת מחילות בנפח שמתקרב ל17 קוב לעץ בעוד הבורות המקומיים שהיו בעבר קוב אחד במקרים ספציפיים כמו ברכבת הקלה בירושלים הרחיבו עצמם עד ארבעה קוב. לא רק שהבורות העלובים הללו צרכים לשאת מערכת שורשים לצמרות של עשרות מטרים רבועים אלא שפתח האדמה נחסם לטובת אותה "מדשאה".

אין גבול.

שדי חמד

פרויקט הענק בשדי חמד על 12 הדונם נכנס לתאוצה גבוהה, מלבד שטחי הגינון הצמודים למבני המגורים הוחלט על יעור של קרוב לחמישה דונמים, ישתלו שם קרוב למאה עצים עם צימוח בינוני עד מהיר מחד גיסא ומאריכי חיים מאידך (תופעה שלעתים קרובות הפוכה) מתוך כוונה לנתק את מרביתם ממערכת ההשקיה בתוך שנים ספורות. כפי שאני עובד גם צורת היער תיגזר מתוך טריפת מינים, קיצור והתארכות מרווחי שתילה דינאמים ושבירה מוחלטת של שורות. במרכז היער כיאה לאחד כזה תהיה קרחת. רשימת העצים הבלתי סגורה כוללת כרגע:

אלה סינית
אלון ארוך עוקצים
אלון השעם
אלון התבור
אלון שסוע
גלדיציה תלת קוצית
חרוב מצוי
ינבוט לבן
כליל קנדי
מילה חדת עלים 'אוקסיקרפה ריווד'
מילה סורית
מיש בונגה
בוקיצה קטנת עלים 'רשפים'
אלון פולימורפה

הנה תמונה של החלקה העתידית, המלבן המרכזי בה הוא כבר כעת מנז' לסוסים,  אלו מביאים איתם אתגר נוסף: שהעצים לא יהפכו למזון.

בעוד עשור פה יהיה יער
בעוד עשור פה יהיה יער

כהכנה מעמיקה תוך מספר שבועות ייכנסו לאדמה עשרות אלפי ליטרים של קומפוסט ולאחר מכן עוד רסק עץ לחיפוי הקרקע כך שהיא תהפוך לבית גידול כביר למיקרואורגניזמים שיזניקו את העצים לכיסוי חופת יער מרהיבה.

פארק צור הדסה

נקראתי לייעץ להפיכת שטח ציבורי גדול בתוך צור הדסה לפארק שכולל גם אזורי גינון אינטנסיביים לצרכים חברתיים וגם שיקום שטחים בייעור מחדש. מדובר על קרוב ל300 דונם וניסיון לטעת 1000 עצי חורש ללא השקיה. זהו כמובן אתגר עצום שכן נטיעת חורש הוא מעשה קשה ביותר, לא מקרי שקק"ל השתמשה באורן ירושלים שמצליח מאוד לאחר השתילה ובכך הביאה לאחר עשרות שנים לפגיעה קשה גם בנוף האחיד וגם במגוון החי והצומח שמוגבל קשות תחת צל האורנים ושמיכת המחטים העבה. היו בעבר מספר ניסיונות לטעת אלונים, אלות, חרובים וכולי. אלו עצים שמתקשים מאוד לעבור ממצב שתיל במיכל לעץ מושרש ללא תמיכה בהשקיה. באופן טבעי המאבק על זמינות המים עם הצמחייה העונתית כגון חיטה, שעורה, חרדל, ברקן וכולי על פי רוב נוטה לניצחון החד שנתיים.

אלונים ואלות משקיעים עצמם בהשרשה לעומק. לעתים במשך כמה שנים עד שהנוף העילי מתחיל לטפס לעבר השמש. צמח "מוכן" שנשתל באדמה לא יצליח לעבור את הקיץ הראשון ויתייבש. לצורך כך הכנתי גם רשימת עצים שתוכל לעבור את השלב הראשוני וגם ביצוע שיכלול ניקוי שטח של 3 מ"ר מצמחיה מתחרה, הוספת קומפוסט לבורות שתילה ופיזור שכבת רסק עץ בעובי 20 ס"מ ובקוטר 2 מטרים. גודל השתילים הוא קריטי ובאופן פרדוקסלי צריך שתילים בנפח וגודל קטן ככול האפשר שלושה עד חמישה ליטר זה די והותר. ליטר אחד אפילו יהיה מצויין. כמה שפחות עלווה כך טוב יותר.

העצים ישתלו בשתי פעימות, בחורף הקרוב 500 ולאחר ניסיון הקיץ 500 הבאים בחורף הבא.

אפשר לעשות בורסת הימורים.

מישהו רוצה להתחיל?