עץ זית סינתטי, ייעור ועוד

עץ זית

הימים למרות התקצרותם נשארים עמוסים, הבחירות בארצות הברית קרבות, השלכת המקומית עומדת בפתח ועולם כמנהגו נוהג.

בכיכר התנועה סמוך לבית הנשיא בירושלים הוצב לפני מספר חודשים עץ זית חדשני. זאת נקודה תרבותית שמסתבר שאינה קופאת על השמרים. כתבתי בעבר כמה פעמים על ככרות תנועה, מדשאות ועצי זית (פה ופה לדוגמה).

לקח לי זמן מסוים לגבש את דעתי על המייצב החדשני הזה, מצאתי את עצמי אפילו מסתובב במעגל כמה דקות. אז קודם כל לפני שאמשיך הנה תמונה:

אבן גיר, ברזל, פלסטיק. זית בכיכר תנועה.
אבן גיר, ברזל, נחושת. זית בכיכר תנועה.

באחד הפוסטים הקודמים שרטטתי את הסקיצה העתידית הזאת:

מעגל תנועה עתידי - לא צריך גם את הפלסטיק. יספיקו המילים.  סימון המסומן.
מעגל תנועה עתידי – לא צריך גם את הסינתטי. יספיקו המילים.  סימון המסומן.

אז אנחנו לא רחוקים מהיום הזה כנראה, כאמור לא ברגע אחד גיבשתי את דעתי, הזית הזה הוא מתחכם במידה מסוימת, לא מתוחכם אלא מתחכם, עבודת הברזל מפתיעה מאוד בתחילה משום שהיא מתקשרת היטב עם פיתולי הזית של העץ הממשי. אני מניח שהייתי מוחא כפיים לו הברזל היה נשאר כמו שהוא באופן כזה או אחר, אז הסיפור כולו היה שונה ועובר טרנספורמציה מופשטת אבל יוצר העבודה נשאר כל הדרך בתחום הסימבולי והקונקרטי והלביש על הקונסטרוקציה עלים מנחושת שנראים כמו מפלסטיק ואולי גרוע מכל הניח את כל המשא עתיר המשקל על משטח אבן גיר מנוסר שמשמש כסלע קונסטרוקטיבי לבניית טרסות באלפים ורבבות והבולדר הזה בתורו מונח על בסיס בטון, פלטפורמה לפלטפורמה.

היה מעניין, מושך, מסקרן ופתוח ללא שיעור לו הברזל היה יוצא מהאדמה כמו שהוא. אך הבנאליזציה שהמושג עץ זית עבר בתרבות שהפכה אותו לחפץ אומד סטטוס שהועתק משדות בעל שם הוא עומד חמור סבר מאות שנים ובונה את פיתוליו לאיטו אל חצרות הבורגנות המושקות שהופכות את ענפיו לחלקים וישרים פשוט גורמת לו עוול ולכן היצירה לא מצליחה להתרומם מעבר לדימוי צורני שחוק לצילומי מזכרות לתיירים.

הנה עוד שתי תמונות:

אם רק הייתה נשארת הקורוזיה ללא תוצרי הפטרוכמיה. חבל
אם רק הייתה נשארת הקורוזיה ללא העלים חבל
בחירות תמוהות, בסיס וחיבורים
בחירות תמוהות, בסיס וחיבורים. היה צריך להיקבר בתחתית באדמה ופשוט לצמוח ממנה. החמצה.

אז מה לעזאזל יש לנו פה? עץ זית? מדשאת כיכר עם סימבול זית? פסל של עץ זית? פסל של כיכר? אולי זה בכלל פרודיה על תומרקין ורק לא הבנתי? אולי. החמצה גדולה.

אבי אלקיים אצלו אני מתכנן כרגע גינה שלח לי את התמונה הזאת בשבוע שעבר:

מושלם לעשיית צרכי הכלבים.
מושלם לעשיית צרכי הכלבים.

כמובן שזה לא פעם ראשונה שרואים עצים ממשיים עטופים ביריעות פלסטיק ירוקות אבל בתוך המטריצה הציבורית של עצי רחוב אני טרם ראיתי זאת. בדיוק ביום שישי הייתה לי שיחה עם אדריכל הנוף ישי חנון על הפערים בתפיסת החלל התת קרקעי הנדרש לפיתוח מערכת השורשים בין פרויקטים ציבוריים בישראל ובאירופה, שם מתכננים כרגע במקומות מסוימים מערכת מחילות בנפח שמתקרב ל17 קוב לעץ בעוד הבורות המקומיים שהיו בעבר קוב אחד במקרים ספציפיים כמו ברכבת הקלה בירושלים הרחיבו עצמם עד ארבעה קוב. לא רק שהבורות העלובים הללו צרכים לשאת מערכת שורשים לצמרות של עשרות מטרים רבועים אלא שפתח האדמה נחסם לטובת אותה "מדשאה".

אין גבול.

שדי חמד

פרויקט הענק בשדי חמד על 12 הדונם נכנס לתאוצה גבוהה, מלבד שטחי הגינון הצמודים למבני המגורים הוחלט על יעור של קרוב לחמישה דונמים, ישתלו שם קרוב למאה עצים עם צימוח בינוני עד מהיר מחד גיסא ומאריכי חיים מאידך (תופעה שלעתים קרובות הפוכה) מתוך כוונה לנתק את מרביתם ממערכת ההשקיה בתוך שנים ספורות. כפי שאני עובד גם צורת היער תיגזר מתוך טריפת מינים, קיצור והתארכות מרווחי שתילה דינאמים ושבירה מוחלטת של שורות. במרכז היער כיאה לאחד כזה תהיה קרחת. רשימת העצים הבלתי סגורה כוללת כרגע:

אלה סינית
אלון ארוך עוקצים
אלון השעם
אלון התבור
אלון שסוע
גלדיציה תלת קוצית
חרוב מצוי
ינבוט לבן
כליל קנדי
מילה חדת עלים 'אוקסיקרפה ריווד'
מילה סורית
מיש בונגה
בוקיצה קטנת עלים 'רשפים'
אלון פולימורפה

הנה תמונה של החלקה העתידית, המלבן המרכזי בה הוא כבר כעת מנז' לסוסים,  אלו מביאים איתם אתגר נוסף: שהעצים לא יהפכו למזון.

בעוד עשור פה יהיה יער
בעוד עשור פה יהיה יער

כהכנה מעמיקה תוך מספר שבועות ייכנסו לאדמה עשרות אלפי ליטרים של קומפוסט ולאחר מכן עוד רסק עץ לחיפוי הקרקע כך שהיא תהפוך לבית גידול כביר למיקרואורגניזמים שיזניקו את העצים לכיסוי חופת יער מרהיבה.

פארק צור הדסה

נקראתי לייעץ להפיכת שטח ציבורי גדול בתוך צור הדסה לפארק שכולל גם אזורי גינון אינטנסיביים לצרכים חברתיים וגם שיקום שטחים בייעור מחדש. מדובר על קרוב ל300 דונם וניסיון לטעת 1000 עצי חורש ללא השקיה. זהו כמובן אתגר עצום שכן נטיעת חורש הוא מעשה קשה ביותר, לא מקרי שקק"ל השתמשה באורן ירושלים שמצליח מאוד לאחר השתילה ובכך הביאה לאחר עשרות שנים לפגיעה קשה גם בנוף האחיד וגם במגוון החי והצומח שמוגבל קשות תחת צל האורנים ושמיכת המחטים העבה. היו בעבר מספר ניסיונות לטעת אלונים, אלות, חרובים וכולי. אלו עצים שמתקשים מאוד לעבור ממצב שתיל במיכל לעץ מושרש ללא תמיכה בהשקיה. באופן טבעי המאבק על זמינות המים עם הצמחייה העונתית כגון חיטה, שעורה, חרדל, ברקן וכולי על פי רוב נוטה לניצחון החד שנתיים.

אלונים ואלות משקיעים עצמם בהשרשה לעומק. לעתים במשך כמה שנים עד שהנוף העילי מתחיל לטפס לעבר השמש. צמח "מוכן" שנשתל באדמה לא יצליח לעבור את הקיץ הראשון ויתייבש. לצורך כך הכנתי גם רשימת עצים שתוכל לעבור את השלב הראשוני וגם ביצוע שיכלול ניקוי שטח של 3 מ"ר מצמחיה מתחרה, הוספת קומפוסט לבורות שתילה ופיזור שכבת רסק עץ בעובי 20 ס"מ ובקוטר 2 מטרים. גודל השתילים הוא קריטי ובאופן פרדוקסלי צריך שתילים בנפח וגודל קטן ככול האפשר שלושה עד חמישה ליטר זה די והותר. ליטר אחד אפילו יהיה מצויין. כמה שפחות עלווה כך טוב יותר.

העצים ישתלו בשתי פעימות, בחורף הקרוב 500 ולאחר ניסיון הקיץ 500 הבאים בחורף הבא.

אפשר לעשות בורסת הימורים.

מישהו רוצה להתחיל?

 

10 תגובות בנושא “עץ זית סינתטי, ייעור ועוד”

  1. תודה רבה על התיאורים והניתוחים המעניינים.
    בנוגע ליער בשדה חמד… האם נשקלו העצים הבאים: קטלב, קטלב משונן, הטרומילוס קטלבי, אוג הדונג, אוג הקופל, ספיון השעווה, אקליפטוס טורלי, ברכיכיטון (אדרי, אוסטרלי או אחרים), אדר סורי, אדר יפני, זלקובה משורית, ג'קרנדה, תות (פקיסטני או אחר…), מיש דרומי (בנוסף למיש גשר הזיו שציינת).
    ובבחירת האלונים למה לא נכלל למשל האלון המצוי? כנ"ל לגבי בחירת הכליל… למה לא כליל החורש?
    אשמח אם תוכל להסביר עוד את שיקוליך.

  2. שלום יהודה, נבחרו עצים שהם מהירי צימוח באופן יחסי על מנת לאפשר להם לעלות ולהתפרש מעל גובה הסוסים, קטלבים ייקח למעלה מעשור עד שיגיעו לממדים אלו. יש לי רתיעה מברכיכיטונים וגם מאקליפטוסים ומצמחים רבים מאוסטרליה, אפילו אם הגיעו מאקלים ים תיכוני הצורניות שלהם זרה ביחס לצמחים ים תיכוניים מאזורים אחרים בעולם דוגמת דרום אפריקה, צ'ילה, קליפורניה ואגן הים התיכון. אדר סורי גם איטי מאוד. תותים הם מהירי צימוח ומהירים למוות, מיש דרומי איטי, סיגלון יש לי רתיעה מהאופי שלו, אוג איטיים וקטנים אדר יפני ידרוש השקיה רבה. ספיון כמו התות, מהיר לצמוח ומהיר למות. זלקובה משורית אני שוקל.
    אלון מצוי איטי וכך גם הכליל המקומי.

  3. שלום אבינדב,

    קשה לי לראות איך אלון ארוך עוקצים מסתדר בארצנו ללא השקייה במהלך הקיץ.
    גם אם ישרוד, נראה לי שלא יראה טוב ויסבול ובסוף יכנע למזיקים עקב מיעוט המשקעים.
    גם אלון שסוע – לדעתי אותו דבר. הלוואי ואתבדה כי אני פשוט אוהב אלונים בייחוד את הנשירים.
    אני משתעשע זמן מה בנושא של שתילת בלוטים של אלונים מקומיים בסביבת הקיבוץ בו אני גר, אך את נושא ההשקייה לא פתרתי עדיין …

    לגבי שתילת יער, האם נשקלה אפשרות של״עצי חלוץ״ ?

  4. אבינדב שלום,
    לפי הבנתי נושא בית הגידול התת-קרקעי לשורשי עצים מתחיל לצבור תאוצה (איטית אומנם) אפילו כאן בארץ. הנה מצגת של משרד החקלאות בנושא:
    http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/forest_commissioner/Documents/Yalkut_Pitronot.pdf נראה לי שהיית נדיב עם ה1-4 קוב. במקרים רבים עצי רחוב מקבלים חצי קוב בור שתילה עם תוספת של פסולת בניין מתחת.
    בנושא פארק צור הדסה, חשבתם על אפשרות של ייחורים ישירות בקרקע? אני לא מספיק מבין בנושא אבל שמעתי שבשיטה זו העצים נוטים לפתח מערכת שורשים עמידה יותר למחסור בהשקיה.

  5. יוני זה מאוד מעניין הקישורים שהבאת. אני לא שמעתי שיחורים ישירות בקרקע עובדים טוב יותר או פחות אבל אשאל. לא כל העצים משרישים בקלות כמו תאנה.

    עודד הקרקע שם עמוקה מאוד ודי כבדה, אני מאמין שהאלונים יוכלו להשריש לעומק בקלות ולעמוד גם בקיץ שחון. בירושלים בגן הבוטני יש אלונים בני עשרות שנים מהמינים הללו שחיים ללא השקיה ונראים נהדר.
    לאילו עצי חלוץ אתה מתכוון?

    חני את צודקת. אסתר אלו אכן יוצרי הפסל, הקרדיט פה לצערי לא יוצא טוב בשל הביקורת הקשה שלי עליהם.

  6. שלום אבינדב,
    לגבי היער בשדי חמד, חשבת להוסיף עוד שכבות של צמחיה בגבהים שונים?
    לדוגמה: עצים נמוכים, שיחים, עשבוניים, מטפסים, פקעות
    בבחירה נכונה זה יכול לעזור ליצור את היער כי הצמחיה הנוספת עוזרת בהעלאת הפוריות, משיכת מאביקים, הגדלת מגוון המינים, חיפוי, צמחי מאכל ועוד

  7. שלום מעוז.
    כל צמחיה תחתית תאכל על ידי הסוסים, אני יצריך לבדוק האם הם יאכלו עירית גדולה, חצב מצוי וצמחים דומים שבדרך כלל אינם נאכלים על ידי עיזים וכבשים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.