לפני שנה בערך שמעתי את אחמד טיבי משווה את נתניהו לברוש: "שום דבר לא גדל מתחתיו" אני מוכרח לציין שפוליטיקאים מתבוננים זאת תופעה מבורכת.
הבטחתי כבר מזמן פוסט על צמחים תחת ברושים. אני יושב על כך לסירוגין כבר חודשים רבים.
מתבונן, מתייעץ (עם שירה כרמלי שבתורה המשיכה להתייעץ הלאה גם) קורא והאמת שמתקשה. כתבתי בעבר שברושים בניגוד לרושם שהשתרש אינם טבעיים בנוף המקומי, יש בהם איכות כבדת משקל וחריגה. הם אמנם "עצים" אך צורתם החרוטית והנוף המצומצם אינה מספקים צל ויחד עם המחטים הנופלים תחתם וגודעים כמעט כל תצורת חיים אחרת התחושה שהם מקנים אינה של נשימה עמוקה אלא דווקא של איזו מועקה ועול על הכתפיים. אני יודע שאלו תיאורים קשים ורבים יתקוממו אך לא כל העצים שווים בתכונותיהם, כמו שלא כל העשבים, השיחים והגיאופיטים. ככה זה, אין לי אמון במרקסיזם של הטבע כמו גם זה האנושי. יש איכות שונה לחלוטין לאלה אטלנטית מאלון מצוי, יש תנודה שונה כאשר הרשתית פוגשת ברקפת לעומת נורית. ככה זה.
אבל קודם בואו נקשיב:
אני לא חושב שהאנלוגיה הצורנית לנר כאותם פולחנים ילדותיים לאחר מות קרובים או קדושים כאלו ואחרים היא זאת שהפכה את הברושים לחביבים על שתלני בתי הקברות אלא דווקא הכבדות הקורנת מהן. כבדות שרובצת עלינו כשאנו נאלצים להיפרד מכל מה שנפשנו נאחזת בו בציפורניה לאחר שהנשימה האוטונומית של הגוף פוסקת והריקבון המואץ מוביל להטמעות האורגניזם בחזרה למה שרק בשגגת קיבעון התודעה נחשב לעולם הנפרד בין רוח לחומר. זהו אותו מושג שתבענו בעלות עליו ללא כל הבנה אודותיו:
מוות
כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב. הבלים.
אז יש, יש צמחים שעומדים במעמסה ויכולים לצמוח תחת ברושים אבל הם לא רבים ומבית מדרשי הקטן עוד פחות מזה. אבל צריך לזכור שיש לכוחם מחיר. קיסוס שבלי ספק לא רק ישרוד אלא ישגשג לא יסתפק לעולם בתשעה מטרים רבועים ולכן אנו דנים את עצמנו לריסון נצחי. נכון הדבר גם למין וינקה גדולה שבלי גדר תוחמת או שיחים מגבילים תנוע תמיד אל הקצוות הלא נגמרים שלה, זהו צמח חזק מאוד, עמיד מאוד, נמרץ לאחר התבססות ובקלות יבלע צמחים נמוכים מ40-30 ס"מ. אני עושה בו שימוש אך במידה מועטה ובזהירות רבה. אני חושב שיכולתם לשרוד ולשגשג תחת הברושים טמונה גם בהשרשה שלהם, גם אם התנאים קשים תחת הברוש הרי שכאשר הענפים משתרשים מרחק מטר-שניים משם הצמח יכול להתגבר על הקשיים הראשוניים.
יתכן שתצליחו גם עם אשכרוע ירוק עד (Buxus sempervirens) תחת ברושים וכן אפשר לנסות בת-עופרית גריפית (Ceratostigma griffithii), היא גדלה מצוין תחת אורנים ולאחרונה הכנסתי לניסוי כמה תחת ברושים.
ישנם מספר סוקולנטים שיעברו גם הם את משוכת המחטים. אך אני רוצה פה לעשות הפרדה בין אורנים לבין ברושים משום שלדעתי הבעיות העיקריות באורנים אינה אללופתיה אלא הצללה בגלל הנוף הרחב, תחרות שורשים וכמות המחטים שפשוט קוברת תחתיה צמחים. ברושים על אף היקף ההצללה המצומצם מקשים מאוד על צמחים במיוחד לאורך זמן. כלומר גם אם הצמחים שנשתול לאחר הפיכת הקרקע והוספת קומפוסט יקלטו ואף יגדלו במשך שנה או שנתיים התוצאה לאחר כמה שנים תהיה התנוונות ומוות. אני ראיתי כמה מקומות כאלו שבעלי הגינה חשבו שהם ניצחו את מלאך המוות וחגגו בקול מצהלות עד שאט אט מלאך המוות אכל את דרכו חזרה.
צמח שאני חושב שאולי גם עשוי להצליח וטרם עשיתי בו שימוש כך הוא פיטוספורום יפני ננסי. באופן כללי יש לי רתיעה מפיטוספורום במיוחד המין המוכר והוותיק פיטוספורום יפני (Pittosporum tobira) על אף היכולת המדהימה שלו לעמוד בכל תנאי כולל תחת ברושים. משהו בעלווה פשוט גורם לי להתרחק ממנו. הזן הננסי (פיטוספורום יפני ננסי – Pittosporum tobira dwarf) מצליח לעבור אצלי את המשוכה בזכות האיפוק שלו והעלווה המצומצמת יותר. לא ראיתי אותו עדיין שתול כך אך אני חושב ששווה לנסות היות והוא זן גנני ולא מין נפרד.
יש מינים נוספים כגון קוציץ רך ועוד אך כאמור אני פשוט לא משתמש בהם בגינות שלי מהטעם הפשוט שהם אינם ערבים לחך הטבח.
אני חושב שפתרון נוסף אפשרי הוא שתילת צמחים רחבים-משתרעים במרחק בטוח מהברוש. אמנם יש ברושים שקוטר הנוף שלהם הוא 6-7 מטר ומעלה אך רוב הברושים בגינון הם צרי נוף בקוטר מטר בודד (ברוש 'שער הגיא', ברוש 'טוטם' ועוד) ולכן למשל שתילה של חבושית דמר ('כפר הנשיא') במרחק 180 – 150 ס"מ מהברוש יכולה לאפשר צימוח גם אם לא אופטימלי אבל כאמור אין כאן תנאים כאלו מראש.
בקיצור סוף מעשה במחשבה תחילה, אל תטעו ברושים.
חוץ מזה הנה כמה תמונות מהמשך עבודות תשתית התמ"א
אוליבר פיליפי בהרצאה יפה על תחליף מדשאה:
הנה עוד מספר תמונות ממדשאת האחו שממשיכה לשגשג, נשתלו עוד כאלו בשנה האחרונה (כולל לאחרונה אחת בה שולבו מספר שתילים של לפופית החוף) ובקרוב תישתל אחת נוספת בבית זית:
– עוד ידיעה מעניינת מגיעה ממעלה החמישה שם נקראתי בספטמבר לתת יעוץ בעניין התפשטות אילנתה בלוטית. בקיבוץ יש כבר כמה עשרות עצים בוגרים שמזריעים עצמם (כולל אחד בתוך חממת הסחלבים!) ומאות ואולי אלפים כבר קטנים.
רוני קגנובסקי שקורא את הבלוג לא נשאר אדיש לצמיחה וארגן פגישה בה נכחו גם אחראי הנוי, מנהל הקיבוץ ומזכירת הועד. הסברתי ככול יכולתי את הסכנות הטמונות לתשתיות, לנוי ובעתיד הרחוק גם לנפש (אורך החיים של אילנתה 40-60 שנים – עצים מתים בסוף ואלפי עצים קורסים זאת כבר בעיה חמורה) ואת הדרכים להתמודד. נראה שהקיבוץ יקצה משאבים מתוך הבנות אלו ובתכנית מסודרת ידביר תוך 2-4 שנים את האילנטות מהמקום.
– יתכן שנפתרה חידת הורד מעל תחנת הדלק שצמודה לגן הבוטני, קורא/ת אלמוני/ת בבלוג איתר/ה את המין "Canary Bird" – "ציפור קנרית" – שנראה מתאים לחלוטין במראה, בממדים ובמועד הפריחה. תודה רבה.
תודה על הרשימה.
אגב, אני תמיד חשבתי שהברושים הם פשוט גדר – גם סביב שדות ומטעים נוטעים אותם לפעמים.
יש להם את היכולת להפריד ולסמן קו מאוד ברור. והוא הרי מאוד נחוץ לנו בבתי עלמין.
בעיני יותר משהם משרים עול, הם משרים איזו משמעת ודריכות. מזכירים לי משמר כבוד…
לא שותפה לשאיפה למצוא מה יגדל תחתם. ברוש (כמו ארז, וכמו עצים רבים אחרים) צריך בעיני לעמוד לבדו איתן. חלק מהיופי זה שהגזע והחיבור שלו לאדמה חשוף. מי שבוחר לשתול ברוש, שידע שנחוץ לו מרחב…
דנה אני מסכים לחלוטין שהדבר הטוב ביותר הוא להשאיר את העץ כמו שהוא גם לא לחשוף לו את הגזע בפעולת גילוח שהרי במילא הוא אינו נותן צל
ייתכן גם והשימוש בברוש בבתי עלמין קשור גם לצמצום טומאת האוהל בעץ בעל נוף צר.
הי אבינדב. לדעתי הזיהוי של הורד מהפוסט הקודם עדיין לא לגמרי מדוייק. לא ראיתי את הצמח המדובר במציאות, (ועכשיו אני סקרנית) אבל מהתמונות שמופיעות בפוסט לא נראה לי שזהו קנרי בירד. בתמונות המצורפות מגוגל לזיהוי, העלווה שונה והרבה יותר קטנה ביחס לפרח. היא גם טיפה בגוון כחלחל, משוננת ובכלל אחרת מהעלווה בצילום שלך. חסר לי מבט יותר מרחוק על השיח כולו, כדי ללמוד על אופן הצימוח ולא רק על הפרח, אבל גם מתוך מה שניתן לראות, לצערי לא נראה לי קנרי בירד.
אוי, זה מחזיר אותנו למשבצת הראשונה ממש.
הי
גינת הורי במושב צמודה לשדרת ברושים בני יותר מ 70 שנה, כפי שנהוג היה לסמן אז קצה מגרש
במשך השנים מצאנו שההשפעה המזיקה ביותר היא "צל הגשם" של הברושים שכלל אינם מאפשרים לגשם לעבור את נופם ולהרוות את האדמה מהצד השני.
צמחים שגידלנו במשך השנים בהצלחה בשמש ושמש חלקית באדמה (חמרה), מסמוך מאד לגזעי הברוש ועד להיקפו במרחק של כ 3.0 מ':
ליריופה כדנית, טולבגיה, דיאטס, זעתר, חמציצים שונים, במיוחד חמציץ משולש סגול. מרוות גרג, חרצית פסיפית, אגפנתוס שונים, דורנתה תאילנדית, חבושית אופקית, סוקולנטים שונים
בצל ובצל חלקי גידלנו שרך כליין וקירטומיון חרמשי, נולינה, ציקס טורסאי, רובליני, אספרג מאייר, דרצנות שונות, בן עוזרר סוככני, טברנמונטנה, כידונן גלילי, יוקה, מקיה בלה ועוד ועוד
למדנו לא להניח עציצים ישירות על הקרקע כי הברוש ימצא אותם ויחדיר שורשים מחור הניקוז ולמדנו שעיקר הבעיה בקרבת ברושים ותיקים זו ההשתלטות שלהם על המים וכמובן הנשירה שהיא אינסופית.
לי יש חיבה לברושים (פחות לטיבי ולביבי)
והכל אצלי צומח מתחת לברוש.
האמת שיש לי משהו אישי עם ברושים (שקשור למשפחתך בהזדמנות אספר)
שלום אביצור, ההשפעה של ברושים צעירים על הקרקע היא זניחה, לוקח שנים עד שהברוש מכסח את הצומחים תחתיו. אני מדבר על ברושים בוגרים בני 10-15 שנים ומעלה. אז כבר הקושי ניכר.
באופן כללי אני מסכים איתך אך יש פתרונות . שיפור מבנה הקרקע למשל ובחירת צמחיה
ברושים הם פליטי תרבות, רוב המחטניים הגיעו עם המתיישבים שעלו מאירופה . הם כבר השתרשו בתודעה כחלק בלתי נפרד מהנוף. מבחינה אקולוגית הם מזיקים, אם זה כפונדקאים של מזיקים ואם לטיב איכות ואופי הקרקעות.
אייל אני מסכים אם כי יש לסייג ולומר שיתכן שטרום המהפכה החקלאית אורנים היו נפוצים בכל זאת יותר מאשר לפני שתילות קק"ל
יתכן??? משמועות הבנתי שהיו המון אלונים שנכרתו לצורך הרכבת החיג׳אזית אבל על אורנים לא שמעתי ואם כן הם עדיין לא שייכים אקולוגית לחורש הארץ ישראלי ולטעמי יובאו בתקופת המנדט הבריטי
היו. נמצאו אבקנים מאובנים. זה נכון שהיעור העקרי שרואים את תוצאותיו היום היה במאה העשרים. גם הסירה שנמצאה בגינוסר מורכבת בעיקר מאורנים. יש אוכלוסיות נפרדות גנטית גם ביהודה ושומרון וגם בצפון מאלו שהגיעו מאירופה
ראשית ניתן לגדל שפע גידולים מתחת לברוש למרות האללופטיה של הנשורת שלו. אגב גם לאךון יש תכונות אללופטיות
רן לא כתבתי שלא ניתן, כתבתי שמבחינת הצמחיה שעוברת את המשוכה שלי אין הרבה. אבל גם באופן כללי ההיצע של הצמחים שמשגשגים תחת ברוש בטח לא כמו ההיצע הרגיל. זה מפחית באופן דרמטי את מספר המינים גם אם אין לקונה את הגחמות שלי. כתבתי בפוסט שגם לאורן יש אך לדעתי לא באותה עוצמה כמו לברוש.
גאופיטים, קני שורש, קלמטיס, קליסיה פרגרנס…למי שאין הרבה גחמות, יש צמחים שיכולים מתחת לברוש
אבל למה לשים מגבלה בגינה? ברוש לבתי קברות
בכלל מבחינתי, בגינון, מחטנים שישארו בצד הצפוני, ודקלים בטרופיקה…שם הם משגשגים. פה עדיף אחרים
בהרבה ספרים בגינון באנגלית על עיצוב צמחייה ידוע וחוזרים על זה שהצורה האנכית הבולטת שלו בולטת בשטח יותר משיחים/עצים אחרים מעוגלים וכדו' ובד"כ יהיו הראשונים שיבלטו לעיין בגינה. בנוסף שזה פחות נוח בעיין לעומת למשל צמחים עם צמיחה אופקית שיותר נוחים ומרגיעים בעיין היות והעיניים זזות מצד לצד לצד ולא כלפי מעלה ,דבר מותאם יותר לעיניים. גם אני לא אוהב את השימוש בהם כ"כ כי זה קיטש שחוזר על עצמו בגינות.
איכשהו הצמחים היחידים ששורדים איכשהו את קרבת הברוש , אלו אותם צמחים שאיפשהו תפגוש אותם בדרך כלל בחלקות הצבאיות: קיסוס, וינקה מז'ור, פיטוספורום, ועוד מחוללי דיכאון ותחושת עצבות למיניהם.
במדינה בעלת אקלים ומזג ים תיכוני, הברוש לא תורם מאום לסביבתו: לא מצל ולא מפחית את טמפרטורת הסביבה בקרבתו, ולא מאפשר לאחרים לצמוח סביבו.
סביבה בריאה אקולוגית, היא סביבה סימביוטית- גם בין צמח מסויים לצמחים נוספים סביבו ובין הצמח לאורגניזמים אחרים סביבו, דוגמת יונקים או ציפורים.
סביבת ברושים אינה אטרקטיבית ליונקים- אוכלי עשב לא ימצאו בה מזון, וכך גם טורפים למיניהם שלא ימצאו שם טרף. גם ציפורים לא מוצאות את עצמן בברושים- לא לתזונה, לא ללינה ובטח שלא לקינון.
את מגרש ימק"א פארו בצידו המזרחי של המגרש שורת ברושים ששימשה את יושבי היציע המזרחי של היום, להשלכת "גולגולים" (אצטרובלי הברוש בירושלמית) על הקוונים.
לא פלא שבתור אוהד הפועל ירושלים, המגרש הזה תמיד השרה עליי אווירת נכאים.
שלי, דודו ומשה אני מסכים עם הערותיכם, אפשר גם לציין שוב הערה שנכתבה בתחילה שאין כל טעם בכלל בגילוח הגזע מלכתחילה שהרי חיתוך הענפים התחתונים נועד בראש ובראשונה להעלאת נוף העץ על מנת לתת צל מה שלא קיים כלל תחת הברוש, במיוחד במינים הצרים.
ענבל תודה, כמו שכתבתי בתחילה לא כל הצמחים שיצליחו תחת הברוש עוברים את המשוכה שלי. מרוות גרג וחרצית פסיפית למשל לא ניסיתי אף פעם תחת ברוש, האם הן הצליחו לאורך שנים או שהתנוונו לאחר 2-4 שנים?
מעל 10 שנים
בשנתיים האחרונות נוספו – בינתיים בהצלחה רבה
בולבין שיחני, געדה שיחנית כחולה, ננדינה קומפקטה, בלמקנדה
מרשים וחריג. מה מרחק השתילה מגזע הברוש ומה קוטר העלווה שלו?
מלים : אהוד מנור
ואני ראיתי ברוש
שניצב בתוך שדה מול פני השמש
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
על צידו נטה הברוש
לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב.
והנה, מול הים
קם הברוש ירוק ורם.
הנה ברוש, לבדו
מול אש ומים.
הנה ברוש, לבדו
עד השמיים.
ברוש, לבדו איתן.
לו רק ניתן ואלמד
את דרכו של עץ אחד.
ואני כמו תינוק
שנשבר ולא יכול מול פני השמש.
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
הנה ברוש, לבדו…
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=162&wrkid=742
נשבענו שנחזור לשם כל פעם, כל שנה, לראות
אם יש סיכוי, אם יש עוד טעם, מה מחיר הטעויות
אם הלב מרגיש רעב, ואם הגוף צמא לעוד
מה נשאיר בסוף אחרינו, כשנמשיך לנדוד ?
ברושים ברוח וחמניות.
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=316&wrkid=11432
אני על אם הדרך
אני פה לבדי
ואז אני שומע קולות מילדותי
משהו בי קורא לעצור – לחשוב
אולי זה לא טוב
להתחבר לשורשים
רק ככה מגיעים לצמרות, ברושים
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=13481&wrkid=30432
ברושים
מלים : חיים גורי
תחילה אנו כורעים עליהם ועוזבים אותם לנפשם
כעבור זמן הם ניצבים מעליהם
אחר אנו הולכים ומתכופפים
והם חוצים את קו הרעפים
לבסוף יש מאיתנו שוכבים על גבם בבורות
והם נרות אילן בבתי הקברות
וקראתי בספר עתיק שאינני זוכר את שמו
ובו נאמר כי הם צל האהובים שנלקחו אל ברוך שמו
ובו נאמר כי הם צל האהובים שנלקחו אל ברוך שמו
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=395&wrkid=9069
מלים : לאה גולדברג
בא רוח ופיסק את הברושים
מן השדרה הוסר מסך השקט
ועל עלי תלתן, עלי תלתן, משולשים
הוצת הטל בשמש מסתלקת.
ושוב דממה, הצמרות קרות
הקשב רעי לפעמי הערב
לאות כנפיים, יגעות כבדות
יורדות לנוח, ציפורי הטרף.
בדרך זו אל מבואות הכפר
מיום עמל חזרנו יחד אמש
טובה צינת ערבית, צינת ערבית , של העפר
לכף רגלנו השרופה בשמש.
וכן היום וכך יהיה מחר
הדרך מעמל אלי מנוח
ברושים גבוהים עומדים על המשמר
והחולין כיין המשומר
מיום ליום יגבירו הניחוח.
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=572&wrkid=3929
שלמה ארצי
ועדיין רוקד איתך בראשי,
מביט בשעון וכמעט חמש ושלושים,
ואם לא תגיעי עד שש, אתייאש,
אך אעמוד פה מחר מול אותם ברושים.
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=975&wrkid=1301
תרקוד, היא אמרה לי, תרקוד
הברושים לא ידעו אם לצחוק או לבכות
…
עד היום בסביבות חמש ושלושים
צל נופל מצמרות הברושים
היא אומרת: עזוב, זו שקיעה שכזאת
תרקוד, היא אמרה לי תרקוד
הברושים בשמיים אנחנו עוד פה
תרקוד מבלי להעצר
אנחנו מפה לא נוכל לצאת
עד היום די מוזר…
מותר לאבד את הראש
בגילה גם אני נגעתי בברוש
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=975&wrkid=3229
הברוש ז"ל נפל לפני שנה בסופה הוא היה צריפי צפוף מאד בקוטר כ 3-4מ ומחוברים אליו במרחק נגיעה עוד ברושים פחות צפופים, יותר אופקיים, כך שדרה לאורך כ 20 מ'
הצמחייה נשתלה מיד למרגלותיו:
ליריופה כדנית אברגרין ג'יאנט, טולבגיה חריפה, זעתר, זוטה לבנה וכליין נוגעים בגזעי הברושים
חרצית פסיפית ומרווה גרג פורמנ'ס רד באזור מרוחק כ 2.5-3.0 מ' מהגזע תחת נשירת מחטים מתמדת בתחזוקה ירודה מאד ובהשקיה ירודה מאד
אגב, חצב לא רוצה לצמוח שם. שתלתי בצלים לפני שנים אחדות, הם מצמיחים מעט עלווה לסירוגין ולא מתפתחים
http://redlist.parks.org.il/taxa/Salvia%20eigii/
מרוות אייג, אולי תרצה לנסות ולשתף..
בקישור מצוין היא צומחת בגן הנדיב באזור ברושים ואורנים. היא מופיעה השבוע במלאי של משתלת מלצר
בעבר ניסיתי לגדל מרוות ירושלים (דומה) בערוגה מושקית בלי קשר לברושים. רק צמחים בודדים שרדו לשנה הבאה וגם הם התפגרו לפני שהספיקו להזריע דור המשך.
תודה רבה ענבל. לא הכרתי. אבדוק
אנחנו ממשיכים לנסוע לאורכו של הכביש החדש של באר גנים.
פרג'ון עוצר את הרכב, חוצה את הכביש, ונעמד ליד שיח רותם שנשתל זה עתה. "כל השדרה הזאת היא צופנית", הוא מכריז בגאווה, "הקבלן ממש רב איתי כדי לשתול ברושים. אמרתי לו : ‘אני רוצה רותמים’". הוא מצביע על השיח ואומר : "זה רותם המדבר. הוא נכנס לגינון בשנים האחרונות מטעמים של אנרגיה. כמות הפריחה שלו היא אדירה, יש כחודש של פריחה. יש כאלה שיאמרו : 'העלים שלו לא רחבים והוא נראה מדולדל, אנחנו רוצים משהו ירוק יותר'. לזה אני אומר: ‘בשום פנים ואופן לא’".
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3706924,00.html
כתבה מעניינת על אדם מעניין
שלום
אם אינני טועה נבחרו הברושים לפאר את בתי הקברות מהסיבה שכהנים אינם יכולים הכנס לתוכם וגם לא לעמוד בצילם של עצים הסמוכים לקברים כך שהברושים זקופי הצמרת נתנו מענה המוסכם על שומרי ההלכה
בגינות בהן גדלים אורנים וברושים, קיימים שינויים של רמת חומציות הקרקע !
רבים מבעלי הגינות הללו מתלוננים על כך ששום דבר לא גדל באזור האורנים והברושים ואכן, נשירת עליהם גורמת להפרשות חומציות מאד ומלבד חומרים המנטרלים חומציות יתר, אנו ממליצים על שתילת צמחים אוהבי קרקע חומצית כגון הצמחים שהוזכרו וכן צמחים חזקים שגדלים היטב גם בסביבה זו כגון : ערערים, קיסוס, מגנית, עצבונית, ירקה, וינקה מיג'ור, יערה, בודולאה ועוד רבים אחרים.
http://www.gardens.co.il/htmls/%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA.aspx?c0=17557&bsp=13649
שאלה: כגננית מתחילה , האם גם מתחת לערערים לא יצמח דבר? שאלתי זו נובעת מכך שכל כדי העציצים שהצבתי מתחת או קרוב לערערים נבלו .
אשמח לתשובה מקצועית.
תודה תיקי
יש להם תכונות אללופתיות. אז בהחלט ייתכן שהם מפריעים לצמחים בעציצייך.
כמו כן – כמובן שיש להתאים צמחיה לשמש/צל אחרת יכולה להיכשל.
אני רוצה לגדל ירקות חורף, מזרעים, ויש לנו מקום רק מתחת לברושים מבוגרים,
האם הם יגדלו?
יש לנו גדר חיה מברוש לימוני. האם זה אותו דבר כמו עם ברוש לגבי צמחיה מתחת? והאם ייתכן שהדשא במרחק של 2 מטר מהברוש מתייבש ולא מצליח להתאושש.